בלי הצגות ובלי מסכות: למה אני בעד חוק הלאום

לא רק חוק הלאום, כערבייה אני תומכת בכל חוק גזעני. יש לחוקק חוק, למשל, שיאפשר לערבים לגור בכבוד רק במתחמים מסוימים, מהם הם יוכלו לצאת לעבוד כפועלים. ברוכים הבאים לאביב היהודי

מאת:
השאירו תגובה
א א א

אני דווקא בעד חוק הלאום. כערבייה נמאס לי לדרוש שוויון שאינו בר השגה, אז עדיף שנשחק כולנו את המשחק האמיתי בלי הצגות ובלי מסכות: יש יהודים ויש כל השאר.

אני תומכת בחוק ובכל חוק גזעני אחר שיחוקק פה: חוק זועבי, חוק ראאד סלאח. משמח במיוחד הוא האיחוד שהצליחה לעשות ישראל בין שני קטבים אידאולוגיים בחברה הערבית סביב אל אקצא, "הר הבית", בין סלאח לזועבי, שלא הייתה יכולה ביום רגיל להיכנס לשם כחילונית מושבעת בבגד לא צנוע ובלי כיסוי ראש. עכשיו אל אקצא על ראש שמחתה.

כערבייה, שאמא שלה נמצאת באל אקצא כל יום חמישי כדי להתפלל עד רדת החשכה, התחלתי לדאוג שהיא תיעצר, בשל החוק שמציע שמי שמבלה יותר מדי זמן בתפילה מיד הופך לחשוד בתכנון פעולות איבה נגד המדינה. ביקשתי מאמא שלי, פאטמה, לא לבוא להתפלל בירושלים שמא יחוקק חוק בזק שישלול ממנה את הפנסיה ממשרד החינוך אחרי שעבדה שם 35 שנים.

> סאטירה: החוק לשלילת קצבאות ילדים לערבים של עשו בר מצווה

הנשים שהרשו להכנס למסגד אל אקצא (אקטיבסטילס)

הנשים שהרשו להכנס למסגד אל אקצא (אקטיבסטילס)

הרי לא נוכל לנהל פה "דו קיום" אמיתי בלי חוק ההפרדה באוטובוס בין ערבים ליהודים, במיוחד אלו שעובדים בבניית גנים ממוגנים בדרום. בסוף יום העבודה הם מסריחים וצריך חוק שיגן על האף היהודי המבושם.

עוד חוקים דרושים מאוד הם "חוקי הנקמה המתוקה": חוק הריסת בתים של מפגעים, חוק שלילת אזרחות של משפחות אלו שהסיעו את המתכננים של פעולות, וחוק השמדת גופות של ערבים אחרי שנרצחו בירי בזירת הפיגוע.

אי אפשר גם שכל התרבות תשתולל פה ללא בקרה. צריך חוק שיקבע את סוג הסרטים שהסינמטק יקרין, במעוז הקיצוניים השמאלנים אויבי המדינה – הלא היא תל אביב. שלא חס וחלילה יוצג שם סרט שיפגע בהישגי המדינה. לא אני אומרת, כך נאמר בוועדה בכנסת בדיון המהיר בנושא פסטיבל "זוכרות" לסרטי נכבה.

עוד מעט יהיה מי שיציע חוק שיקבע את אחוז הערבים שיתקבלו לאקדמיה. הרי ידוע שיש יותר מדי ערבים בסופר פארם ובבתי חולים. השיער הבלונדיני המזויף לא יוכל להסתיר את התגיות עם השם הערבי. הנוכחות של רבים מדי מאתנו עלולה להטריד את הלקוחות, שבמקום להתרפא יהפכו לעול כספי על המדינה כנפגעי חרדה מנוכחות של ערבי בסביבה.

> בחירות 2015: ניהול הסכסוך מכתיב את החיים הפוליטיים בישראל

מליאת הכנסת (צילום: איציק אדרי, ויקימדיה CC BY 2.5)

מליאת הכנסת (צילום: איציק אדרי, ויקימדיה CC BY 2.5)

ובכלל, אני מציעה לחוקק חוק כולל שנקרא לו חוק ה"ערביטו". חוק שיאפשר לערבים לגור בכבוד עם זכויות מלאות במתחמים מסוימים בלבד. אל חשש, הם יוכלו להיכנס ולצאת משם בהתאם לשעות שיוחלטו, בכל זאת צריך פועלים במדינה הזאת. הסדרי הכניסה ייקבעו במשא ומתן מתיש עם ה"הנהגה הערבית" ו"מכובדי העדה" שאולי נסיים אותו בעוד עשרים שנה. כך כולם יהיו מבסוטים מההסדר.

הערבים הם קצת בעייתיים. הם יותר ממילון וחצי וזה אסון בפני עצמו, הם עושים בלגן, כל הזמן נאבקים, יש להם דרישות והם נבחרים לכנסת ויש להם טענות וזה לא נעים למצפון היהודי הרגיש. הם מדי פעם מפגינים ולפעמים הרבה. לאחים שלהם בנינו גדר יפה, ארוכה וחסינה והם רוצים מדינה, רוצים הגדרה עצמית. פלסטינים הם קוראים לעצמם, ומדברים בשפה שמזכירה את השפה העברית, וגם אותה צריך להשמיד. אולי עוד חוק יעזור.

אחרי טיפול השורש בערבים נגיע גם לאתיופים. האפרו-ישראלים החדשים יצטרכו להתגייר כהלכה ולעבוד על עצמם כדי להשתייך. הרוסים לעומתם עשו עבודה יפה אך עדיין צריכים ליטוש פה ושם. קצת מבטא קצת אלכוהול והכל יסתדר.

וכך נגיע לבית לעם היהודי הטהור. האמת היא שלפי מחירי הדיור והמשכנתא זה יהיה בית יהודי בשכירות. אבל לא נורא, העיקר שהדמוקרטיה נטולת המיעוטים היחידה במזרח התיכון הבוער תישאר אור לגויים. הדמוקרטיה החזקה מכולם, שכובשת גם את לבבות וכיסי היהודים העשירים בעולם וגם אדמות של ערבים בשם התורה. והכול כדי להגן על עצמה. דמוקרטיה איתנה שמבוססת על זכויות האדם ואמנות בינלאומיות.

האביב היהודי בפתח ומדינת הלאום של העם היהודי תפרח ותשגשג. אני ועוד כמה פועלים ערבים נהיה שם כדי להשקות ולטפח אותה.

> חוק הלאום: שם חדש למצב ישן וקבוע

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן

"הלכנו לשותפות עם ברק, מחרב השמאל הישראלי בפעם השלישית והפננו עורף לציבור הערבי״. ראשי המחנה הדמוקרטי סתיו שפיר, אהוד ברק וניצן הורוביץ במטה המפלגה בערב הבחירות (רועי אלימה / פלאש90)

אחרי הבחירות, ביקורת חריפה במרצ על החיבור לברק ועל הקמפיין

מתנגדי החיבור מזכירים שהמצביעים הערבים ברחו והמסר נגד הכיבוש עומעם. התומכים מתנחמים בעבודה שמרצ עברה את אחוז החסימה. ח"כ עיסאווי פריג' שנשאר בחוץ לא מתחרט: "זה היה כורח השעה"

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf