חוק המואזין: החוק להגברת השנאה הבין-דתית

כותבת אורחת: הרב נועה מזור

הטור הזה נכתב לצלילי המואזין הסמוך לביתי. הצעת החוק שמבקש לקדם ח"כ מוטי יוגב נגד השמעת כריזת המואזין בווליום כלשהו, קיבלה לאחרונה אף את תמיכתו של ראש הממשלה נתניהו. החוק מנוסח כאיסור הפעלת כריזה בבתי תפילה, אך ברור שהדבר רלוונטי רק למסגדים. למרות שכבר כעת ישנה חקיקה נגד מפגעי רעש שרלוונטית גם לכריזה במסגדים, הממשלה מתעקשת להעביר חוק גורף שייפגע בחופש הדת של מוסלמים. אבל לאן החוק הזה צפוי להוביל ואיזה מסר הוא שולח לציבור הרחב?

ראש הממשלה נאחז בחקיקה דומה באירופה כדי להצדיק את החוק, אלא שבאירופה יש לרוב מגבלות ולא איסור גורף על קריאת המואזין ובארה"ב פסק בית המשפט שקריאת המואזין מוגנת על ידי התיקון הראשון בחוקה. ואילו החוק נגד בניית צריחי מסגדים שעבר במשאל עם בשוויץ עורר ביקורת גם בעולם היהודי: "פדרציית הקהילות היהודיות בשווייץ", הליגה נגד השמצה בארצות הברית, וחברי ועידת רבני אירופה גינו כולם את תוצאות משאל העם וקבעו כי מדובר בהחלטה הפוגעת בחופש הדת. וכשבבלגיה אסרו הרשויות על קריאת המואזין, הודיעו קהילות קתוליות כי יפסיקו עם צלצול הפעמון בכנסיות לאות הזדהות. ראש הממשלה אמור לדעת את כל זה כי המידע נשאב מדוח של מרכז המחקר של הכנסת שחקר את הסוגייה והוגש למקבלי ההחלטות.

> התשובה לחוק המואזין: דרישה להכיר באזרחים הפלסטינים כמיעוט לאומי

הגל העכור של פגיעה בחופש הדת בישראל לא החל אתמול. במסגרת אירועי שמחת תורה, בחר ראש עיריית לוד להצהיר כי הקלטה של "שמע ישראל" תושמע במקביל לקריאות המואזין בעיר כשעוצמתם תהיה גבוה מידי. ראש העיר לוד מבקש להראות מי פה החזק והשולט. אין לי התנגדות להשמעה ברמקולים של שמע ישראל. השאלה היא מה באה לשרת אותה אמירה, ואותה תפיסה החושבת שעל עוצמה גבוהה מידי של רמקולים המענה הראוי הוא ברמקול מתחרה "משלנו"? והאם אומנם מפגעי רעש הם מה שעומד בבסיס ההתנגדות לקריאת המואזין אם התוכנית היא להכפיל את הרעש?

כמו ח"כ יוגב גם ראש עיריית לוד בוחר להתנהל בכוחנות, ביצירת מאבק בין דתות, במקום לנסות ולמצוא את הקשרים והגשרים בין הדתות, ולשפר את חיי כל תושבי העיר או המדינה. האם לא שמע ראש העיר את הדמיון המוסיקלי בין קריאת המואזין לבין נגינת קריאת שמע שאמר חבר המועצה? האם אין קריאתו של המואזין קוראת לעבודת האל בדיוק כפי שאמירת "שמע ישראל" היא התחייבות לקבלת עול מצוות? מה המסר אותו רוצה להעביר ראש העיר באמירה שכחלק מישיבות המועצה יתקיימו תפילות מנחה וערבית? האם הוא דואג גם לאפשרותם של המוסלמים להתפלל ולהקצות להם את המקום הראוי לכך? והאם הוא יוציא מהחדר את נשות המועצה בטענה שאין הן יכולות להיות במקום?

במדינה מלאת סכסוכים, בעיות, קשיים וטרדות, בוחרים פוליטיקאים ללבות שנאה וכעס חסרי תוחלת. אפשר לבחור לחיות במריבות, כעסים ותככים. אפשר גם לבחור אחרת. אפשר לבחור לחיות יחד. ללמוד להכיר את הדתות השונות ואת מנהגיהן. לדעת ולהבין את המסורות השונות וכיצד ניתן לשמור אותן יחד. ללמוד ולהבין שאנו, בני ובנות כל הדתות, חיים על פיסת ארץ אחת. ולכולנו, העובדים את האל (וגם לאלה שלא) יש מקום על פיסת האדמה הזו.

הדת היא מרכיב מסוים בסכסוך באזורנו, אך היא יכולה גם להיות פתח לשינוי. אנחנו ב"רבנים למען זכויות האדם", ובמחלקה הבין דתית של הארגון, פועלים למפגשי היכרות ושיח בין מנהיגים דתיים ורואים בנתיב של דיאלוג אינטימי, כנה, לעיתים גם נוקב בין אנשי הדת, דרך שיכולה לחרוג מנוסחת היחסים הרגילה בין הדתות, ולייצר אופק אפשרי לחיינו המשותפים כאן בארץ. אנו נשמח לעמוד לעזרתם פוליטיקאים ביצירת שיח בין דתי מקדם ומשמעותי, שיכול לפתור נקודתית בעיות של רעש ומתיחויות בין דתיות מבלי להעמיס על המציאות הישראלית פגיעה בזכויות הדת ושנאה בין-דתית מיותרת לחלוטין. זהו צעד לא יהודי ולא הגיוני.

הרב נועה מזור היא מנהלת המחלקה הבין דתית בעמותת רבנים למען זכויות האדם.

> לציונות אין יותר מה להציע לאנשים הגונים