חיילים חוגגים אחרי שפגעו בפלסטיני. מה יש פה להתפלא?

איך בדיוק חשבו המזדעזעים שזה נראה כשחיילים יורים באנשים שמגיעים לגבול? כשכל פלסטיני הוא מחבל, במיוחד אם מאחורי הגדר בעזה, זה בדיוק מה שמצופה מהחיילים. אפשר לוותר על החקירה

מאת:
השאירו תגובה
א א א

הסרטון שמתעד ירי של צלפים באדם לא חמוש ולא מסוכן בשום צורה לא זעזע אותי. גם לא השמחה של החיילים על הפגיעה המוצלחת. הצלפים על גבול עזה עושים בדיוק מה שמצופה מהם. לפגוע באנשים שמתקרבים לגדר. ואחרי שהם ממלאים את המשימה שלהם בהצלחה הם שמחים. לי זה נשמע הגיוני לחלוטין.

אני מנסה לחשוב איך בדיוק חשבו המזדעזעים שזה נראה כשחיילים יורים באנשים שמגיעים לגבול. האם הם חושבים שבכל פעם, אחרי שהחיילים יורים ופוגעים, ורואים אדם נופל לקרקע הם עומדים דקת דומיה? עורכים חשבון נפש קטן? מוחים דמעה?

הרי כבר מזמן לא מדובר בבני אדם. מדובר ב"מחבלים". אובייקטים דמוניים חסרי זהות שיש לנטרל. זה נכון לכלל הפלסטינים. כשמדובר בעזתים נוספת לכך העובדה שהם נמצאים אי שם מעבר לגדר. מאחורי מסכי הבקרה של התצפיתניות ומפעילי הכתב"מים או במרחק מאות מטרים דרך משקפות וכוונות הרובים.

דובר צה"ל כבר הודיע שלא מדובר באירוע מהפגנות השיבה, ועכשיו תעלה השאלה "מה קרה קודם", שאלה שלמרבית הישראלים יש עליה תשובה – הם מחבלים. אם הם מגיעים מעזה, והם ערבים והם מתקרבים לגבול הם בוודאי טרוריסטים.

צה"ל הודיע שיבדוק ויתחקר את האירוע המתועד "באופן יסודי". אבל מה בדיוק יש לבדוק? הפקודות ברורות וגם רוח המפקד צמאת הדם. הבחירה להעמיד את ליברמן, מר "אם אני שר הביטחון, אני נותן לאדון הנייה 48 שעות: או שאתה מחזיר את הגופות (של החיילים) ואזרחים או שאתה מת", בראש משרד הבטחון שמה ללעג כל זעזוע שאפשר לחוש מהמעשה של החייל הפשוט בשטח.

כששר הבטחון מודיע, לאחר שנשאל על הריגתו של צלם עיתונות בידי חיילים, ש"לא ניקח סיכון כי "צלם, לא צלם, מי שמפעיל רחפנים מעל חיילי צה"ל צריך להבין שהוא מסכן את עצמו" – המסר הוא ברור. כל מי שמתקרב לגדר בר מוות. אין שום קשר למעשים שלו. ליברמן לא לוקח שבויים, והוא ייתן גיבוי לחיילים שעושים כמוהו.

אלאור אזריה היה מקרה חד פעמי. נדיר. ולא בגלל שחייל ירה למוות בפלסטיני שלא סיכן אף אחד, אלא בגלל שהמעשה הזה הוביל להגשת כתב אישום, במערכת שבה שברירי אחוז מתיקי החקירה שנפתחים נגד חיילים שפגעו בפלסטינים מובילים בכלל לכדי הגשת כתבי אישום. ולא סתם כתב אישום – כתב אישום נדיר על הריגה, בלי שהוצעה לאזריה בדרך עסקת טיעון שמפחיתה את חומרת כתב האישום.

מידי פעם הצבא זקוק לתיקי ראווה כאלה, שיאפשרו, למי שעוד זקוק לזה, להרגיש מראית עין של צדק. להבליט מקרים חריגים, לכאורה, כדי להפוך את כל השאר לנורמה, לשגרה. שגרה שבה כשיום שישי אחרי יום שישי עשרות אלפי אנשים צועדים בידיים חשופות לעבר הגדר וקוראים לחירות, בקיבוצים בצד השני ממשיכים לשחק בטורניר כדורגל.

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
ברלין היא אי של סובלנות יחסית בתוך סביבה של גזענות בגרמניה. שרידי חומת ברלין (צילום: נתי שוחט / פלאש 90)

ברלין היא אי של סובלנות יחסית בתוך סביבה של גזענות בגרמניה. שרידי חומת ברלין (צילום: נתי שוחט / פלאש 90)

כך הפכה ברלין ל"בירת הגולה הערבית"

בברלין - אומר הסוציולוג הערבי אמרו עלי - הגולים הערבים גילו שהם לא צריכים להסתכל מאחורי גבם בפחד. זה המקור לרנסאנס האינטלקטואלי והאמנותי הערבי בה. ראיון עם אינלקטואל שמאמין שהאביב הערבי עוד לא נגמר

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf