השביתה בבתי הספר חיזקה את החברה הערבית לקראת מאבקיה הבאים

מורים התקרבו להורים, נוצרים למוסלמים, עמותות ועצמאיים התגייסו למען מטרה משותפת, וכולם הסכימו שעל החינוך של הילדים שלנו לא מתפשרים. לקחים משביתת החינוך הכנסייתי

מאת:
השאירו תגובה
א א א

טוב חברים, הבן שלי חזר לקטר על בית הספר ועל המורים הקשוחים. אחרי 108 ימי חופש גדול, גדול מדי, מנגינת הקיטורים בבית נשמעת לי נעימה ומרגיעה.

אני חייבת לשתף אתכם בכמה שיעורים שלמדתי במהלך המרדף והמאבק המתמשך של החברה הערבית אחר שוויון הזכויות המיוחל בשבועות האחרונים, מאבק שנראה כמו חלום בלהות ברגעים הקשים של המשא ומתן בין הנהלת בתי הספר והכנסיות מצד אחד, ובצד השני נציגי משרד החינוך, הכלכלה, האוצר ומשרד גמליאל (סליחה, המשרד לשוויון חברתי).

דבר ראשון, למדתי שחינוך מצוין עולה כסף, הרבה כנראה. חינוך טוב והגון עולה פחות, אבל חינוך ירוד עולה הון תועפות. ההבדל בין השלושה הוא רק בשאלה מתי ומי משלם את המחיר?

אסביר: בבתי הספר שהשביתו את עצמם יש והיה, לכל הדעות, חינוך מצוין. במונחים של הישגיים לימודיים, משמעת, השתלבות בהשכלה הגבוהה ובשוק העבודה – משהו עבד במערכת החינוך הזאת. בעיקר, לדעתי, עובדות הדרישות והציפיות הגבוהות מהתלמידים, שעולות בקנה אחד עם רצונם של הורים תובעניים, שרואים בחינוך ילדיהם כמשימה מספר אחת בהורות. כל זה עבד עשרות שנים, כאשר תשלומי ההורים לצד תרומות הכנסיות והקהילה – בנוסף לכסף הסבסוד של משרד החינוך – הספיקו.

> בתי הספר הכנסייתיים אכן מופלים לרעה, אבל לא בגלל שהם ערבים

חזרה לבית הספר (אורן זיו / אקטיבסטילס)

חזרה לבית הספר (אורן זיו / אקטיבסטילס)

עם השנים משרד החינוך נסוג בדרכים שונות מתמיכתו, דבר שהכניס את בתי הספר למצב של משבר כלכלי מתמשך, שהסתיים בשביתה. המדיניות של החלשת החזקים (בתי הספר הכנסייתיים) כדי לחזק את החלשים (החינוך הממלכתי בערבית) לא מובנת לי כלל. ועדיין, מה שבטוח הוא שתהליך ההחלשה אכן מתבצע, ותהליך החיזוק וההעצמה של החינוך הממלכתי, שלצורך העניין אמור להיות טוב והגון, שניהם קורים – אך לא באותו קצב.

לא מובן לי למה במצב של עודף תקציב (כמו שאמרנו לנו במשרד החינוך שיש) לא משקיעים בחינוך הממלכתי, ומשאירים במקביל את החינוך המוכר הלא רשמי לפחות במצב הקיים. הרי תלמידים לא ינהרו מהאחד לשני בבת אחת. בחברה הערבית אין תחליף ממלכתי לבתי הספר הכנסייתיים והפגיעה המתמשכת ביכולת שלהם לחנך תלמידים נתפסת כסוג של רדיפה שתביא בסוף לחינוך לא טוב ולא הגון.

אז דיברנו על החינוך המצוין ועל החינוך שאמור מתישהו בעתיד להיות טוב. עכשיו, למה חינוך רע עולה לנו הון? כי נשירה ממערכת החינוך, הסללה של תלמידים לבתי ספר ירודים ברמה ואחוזי זכאות לבגרות נמוכים בקרב הבוגרים בלי הכוונה מקצועית – עולים ביחד המון כסף בטווח הרחוק. אחוזי אבטלה גבוהים, הכשרה מעשית-טכנית בלבד, איכות לא מספקת של עובדים במשק וקושי בהשמה תעסוקתית, עוני ועוד – כולם תוצאה של חינוך רע, ולשם אף אחד מהערבים או היהודים מכל הזרמים לא רוצה להגיע.

ההורים מתאגדים 

התובנה השנייה שלי קשורה במעורבות ההורים. שנים רבות לא היה מעמד להורים בחינוך הכנסייתי הקהילתי. הקשר היחיד כמעט בין בתי הספר להורים עבר דרך חשבון הבנק וטקסים חגיגיים פה ושם.

עם תחילת השביתה גילו בהנהלת בתי הספר שההורים חייבים תשובות לשאלה למה הילדים בבית, ובשביל מה? מהר מאוד צצו להן קבוצות הורים בוואטסאפ, חלקן של ועדי הורים שנבחרו בעבר הלא רחוק, וחלקן של הורים מתנדבים, שפשוט לא רצו להפגין בלי להבין על מה.

בשבוע השני של השביתה היה משבר של ממש כשההורים לא כל כך קיבלו עדכונים ולא ידעו מה עומד לקרות. בהנהלה חשבו שנשבות מקסימום שבוע וכולם יחזיקו מעמד עם פה סתום וראש מהנהן, אבל המצב הפך בלתי נסבל מיום ליום, בלי אופק ובלי יעדים ברורים לשביתה. ההורים שרצו לתמוך במאבק התחילו לארגן הפגנות רעשניות בלב תל אביב ומול הכנסת, אבל הנהלת המשא ומתן שלחה מסרים שלא כדאי להגיע לירושלים, שאולי עדיף לחכות עם המחאה כרגע, שעוד מעט המשבר נפתר. אבל זה לא קרה, ולבסוף קולות המרד של ההורים דחפו אותם לתכנן הפגנת ענק בכיכר רבין ולזמן מסיבת עיתונאים בנושא.

אני מקווה שכולנו למדנו את השיעור המשמעותי על מעורבות הורים וחשיבותה: השותפות בין הורים למערכת החינוך הכנסייתי עוברת את דרך הייסורים של ישו ואני מקווה שהסוף שלה יהיה יותר משמח משלו.

כרגע נעשים מאמצים רבים לייסד ועד הורים ארצי ולחזק אותו, כך שכן יוכל להעז להעביר ביקורת על בתי הספר ולדרוש זכויות, מעקב ושקיפות על מה שנעשה בחדרי חדרים. מנגד נשמעים גם קולות שקוראים לסגור את כל הקבוצות והאקטיביזם "הארעי" הזה של ההורים ולהחזירו לקומקום עד המשבר הבא. לדעתי ההורים התגייסו בצורה יפה למען הצלחת השביתה, פיתחו ציפיות למעורבות מוגברת בחינוך הילדים שלהם ואין דרך להחזיר אותם לארון יותר.

> חינוך: מחקרים מצביעים על קשר הפוך בין מחשבים בבית הספר להצלחה במחשבים

הפגנה בבית השר משה כחלון (צילום: מטה תקשורת מאבק בתי הספר הכנסייתיים)

דורשים חינוך הוגן. הפגנה בבית השר משה כחלון (צילום: מטה תקשורת מאבק בתי הספר הכנסייתיים)

כוחות לא מנוצלים

תובנה שלישית, על יחסי נוצרים-מוסלמים בחברה הערבית ועל עדות דתיות בכלל: הסוד שתלמידם מוסלמים רבים לומדים בבתי הספר הכנסייתיים התגלה. יש בתי ספר שרוב התלמידים בהם הם מוסלמים. השביתה הוציאה הרבה מטענים רגשיים על רקע דתי, טענות ליחסי עליונות והעדפה של תלמידים ומשפחות נוצריות על פני מוסלמים, שסבלו מרגשי נחיתות במקומות רבים ובתחושה של זרות וניכור במקומות שונים. השביתה המתארכת, שאותה הובילו אנשי דת מהכנסיות השונות יחד עם מנהלי בתי הספר, הביאה את היחסים בין המוסלמים לנוצרים לנקודה מאוד חיובית לדעתי.

הנוצרים הבינו בצורה כואבת ומשפילה שאין להם יחס מועדף במדינה, ושבעת משבר הם מקבלים יחס של פלסטינים לכל דבר. המוסלמים ניסו להתחבר למאבק הצודק למען כל הילדים, השתתפו בהפגנות והופיעו בתקשורת, שמתעקשת אף על פי כן לדבר על "הנוצרים השובתים" לבד. נפתחו ערוצי הידברות בין מוסלמים לנוצרים בקרב ההורים בכמה רמות וחג הקורבן והחג הצלב שנפלו באמצע השביתה היו שני ימים שבהם האיחולים נשלחו בקצב גבוה והאחווה חגגה בספירה הווירטואלית. אני אישית התרגשתי בתמימות יותר מכל שנה מכמות הברכות מחברות וחברים נוצריים. הקול שנשמע וגבר בשבוע האחרון של המשבר היה ברור: "אנחנו יחד בסירה הזאת – והעתיד של כולנו על הכוונת".

סטירת הלחי המצלצלת שקיבלנו כולנו באה לידי ביטוי בהסכם שנחתם לבסוף, שרווי מלים מבדילות ומפרידות, שמדגישות שכספים יגיעו לכנסיות ולא לבתי הספר, לעדה הנוצרית ולא לתלמידים באשר הם בבתי הספר של הכנסיות. חלק מהכסף יגיע מהמשרד שממונה על המיעוט הנוצרי, ורק לבניו יינתן כסף. כל הגישה הזאת צרמה לאוזני רבים. אני מקווה שהקול הזה לא יחלחל מהאוזן למוח ויחזיר אותנו לימים חשוכים של הפרד ומשול.

תובנה רביעית: יש בחברה הערבית הרבה עוצמות וכוח מקצועי בלתי מנוצל ולא ומגויס לטובת הקולקטיב הערבי בצורה מסודרת. מעבר לתמיכה של הרשימה המשותפת וועדת המעקב בנושא בתי הספר הכנסייתיים, התארגנו פורומים וקבוצות באופן ספונטני שהציעו את עזרתם ואת יכולת ההשפעה הנדיבה שלהם בתחומים כמו תקשורת, לובי, כתיבה בעיתונות, כלכלה, משפטים, יחסים בינלאומיים ומדיניות.

כמובן שמתחת לשולחן הייתה תחרות מי יקבל קרדיט בסוף על ההישגים האדירים והניצחון שלא הגיעו, אבל עדיין – העיקר הוא שכולם רצו לעזור. לדוגמה, עצומה חזקה במיוחד הייתה זאת שחתמו עליה 130 מרצים, חוקרים והוגי דעות, שכל שם בה משרה תחושת גאווה נדירה בימים אלו. ועוד: בקבוצת מנהלי העמותות הפלסטיניות בתחומים שונים, מהצפון עד הדרום, שתמכו כל אחת בדרכה למאבק המשותף, היו רגעים שהרגשתי שחבל שלא פתחנו בשביתה הזאת מזמן כדי רק לגלות את הפוטנציאל שיש לנו כחברה.

עם תום השביתה והחזרה ללימודים תם פרק נוסף מרתק בסדרה שאני קוראת לה "הערבים באים". נתראה בפרק הבא.

> החברה הערבית צריכה לבחור: חילוניות או ח'ליפות

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן

הערכים הנכונים, הרשימה הנכונה. האם יהיה לו גם את האומץ? ניצן הורוביץ (מרים אלסטר / פלאש90)

החיבור בין לוי-אבקסיס ופרץ הוא הזדמנות הפז של מרצ

אחרי שעמיר פרץ בחר בפנייה חסרת תועלת למרכז, השמאל הישראלי זקוק לקול חד ואמיץ. למרצ יש את כל הנתונים להיות הקול הזה. השאלה אם הפעם תשכיל לממש את הפוטנציאל

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf