חשש: אבות הדביקו את בניהם בתפיסת מין מעוותת

נורות האזהרה לא נדלקו כשעשרות קטינים שכבו עם אישה לוקה בנפשה, אלא רק כשהופיעה אפשרות המחלה. עכשיו מאשימים את האישה ואת גופי המדינה, אבל מה עם החינוך המיני הקלוקל שקיבלו הילדים עצמם?

מאת:
השאירו תגובה
א א א

יצא המרצע מן השק, כולם פשוט חשבו שהיא זונה, מסבירה הכותרת ב- Ynet היום: "הרווחה: חשדנו שהיא זונה, לא ידענו על נערים".

עכשיו הכל ברור. אם ההורים, המורים ופקידי הסעד חשבו שמדובר בזונה, הרי שהתופעה של עשרות נערים בני 12 ומעלה, שעל פני שנים ארוכות שוכבים פעם אחר פעם עם אישה בת 40 הלוקה בנפשה, מתקבלת לחלוטין על הדעת. הרי הסיבה היחידה שבגללה הפרשייה יוצאת הדופן פרצה לתודעתנו ביום רביעי האחרון, הייתה, כפי שדיווח יואב אבן, כתב הבריאות של חדשות 2: "חשש: קטינים שכבו עם פרוצה ונדבקו ב-HIV".

"זאת שנותנת" הפכה לאיום, וזכתה בקיום

בעצם, מאז הכותרת הזאת, הראשונה והמוטעית יש לומר (ראשית כי לא מדובר בזונה, ושנית כי כפי שדווח הערב לראשונה ב"הארץ" היא לא נשאית של HIV!), כבר היינו צריכים להבין את מה שאמרו לנו בחדשות 2: יש ילדים תמימים שנאנסו ואולי נדבקו במחלה האסורה, ויש אישה פתיינית שניצלה את תמימותם ואולי תהיה אחראית לפגיעה בבריאותם. כך נאמר באותו דיווח:

הוריהם של הנערים, תושבי עיר גדולה בדרום בכיתות ז'-י"ב, הגישו תלונה במשטרה לאחר שילדיהם קיימו מגע מיני עם פרוצה ועלה חשד כי נדבקו בנגיף העלול לגרום להתפרצות מחלת האיידס. המשטרה עצרה את הפרוצה והיא נחקרת. גם אם לא הדביקה את הנערים, עדיין מדובר בעבירה פלילית מאחר שחלקם בני פחות מ-13.

לפי הידיעות, שירותי הרווחה הכירו את האישה ואת מצבה, ולראייה כבר לפני חמש שנים הורחקה ממנה בתה. אבל הידיעות על כך שהאישה המדוברת שוכבת עם נערים כנראה לא הרעישו את עולם המבוגרים כל כך. מקרים קודמים הוכיחו כי לא פעם ההורים יודעים. יודעים שיש נערה בשכבה, או בשכונה, או בעיר, "אחת שנותנת", ושיש סיכוי שהילדים שלהם, או אולי רק החברים שלהם, או אולי החברים של החברים שלהם, שוכבים איתה.

אבל הפעם דבר מה אחר הטריד את מנוחת העיר וההורים, סכנת המחלה המפחידה מכל. ולפתע "זאת שנותנת" קיבלה את הזכות להפוך לסובייקט, ליישות בעלת רצון, נוכחות ואפילו כוונות, כוונות רעות כמובן. אחרי כל השנים האלה, שבהן היא מוזנחת על ידי הרווחה, וכל מי שיודע על מצבה שותק, פתאום היא נמצאת כאן, איתנו, בעולם של האנשים, מקבלת תשומת לב מכל הרשויות בבת אחת. היא נשלחת לבדיקה רפואית, ואפילו פקידי הרווחה מתבקשים לפשפש ולמצוא את התיק שלה, ולראות מה כתוב שם ואיך, איך יכול להיות שפספסנו אותה.

בשונה מהמקרים הקודמים עליהם התבשרנו לאחרונה, הפעם המשפטים הקבועים של הורי הילדים, בסגנון "אלו ילדים שלומדים בבתי ספר מובחרים. כולם אומרים שהיא יזמה, אז אל תהפכו את בני לאנס", מתאימים כפליים. כי הפעם מדובר באישה מבוגרת, ועל כן ברור מי פיתה את מי, וידה של מי הייתה על העליונה.

אבא ייקח אותך לזונה לבר מצווה

הסיפור הזה נפל כפרי בשל בידי עורכי החדשות וכתבי הפליליים. סוף סוף פרשיית מין שבה בני הטובים הם הקורבנות המושלמים, ואילו האישה היא הפתיינית ההרסנית, הנצלנית, שנאמר "היא נהנתה מזה". אבל אט אט יוצאת האמת על האור, ואני בטוחה כי גילויים רבים עוד לפנינו. אם בחמישי האחרון התבשרנו כי האישה אינה זונה, והיום כי היא אינה נשאית המחלה, הרי שיש סיכוי גדול שמחר נשמע כי גם מבוגרים היו בין המבקרים הקבועים בביתה, וכי הסוד אולי אף עבר מאב לבן. חינוך מיני.

שוחחתי היום עם התסריטאית והיוצרת של הסרט המצוין "שש פעמים", רונה סגל, שעוסק בסיפורה של נערה שמגיעה לבית ספר חדש ומוצאת את עצמה, שוב, נעזרת במין כדי לטפס בסולם החברתי, תוך שהיא הופכת להיות "זאת שנותנת" לכל הבנים. "כבר חצי שנה שאני מסתובבת עם הסרט ומקרינה אותו לנערות ונערים, לשוטרות ושוטרים, לעורכי דין של הפרקליטות ועוד", אמרה לי סגל. "בעקבות כך התקבלה אצלי איזו שהיא תמונה על הלחץ שמופעל על ילדים בני 13 בעניין הניסיון המיני. שמעתי לא מעט סיפורים על אבות שלוקחים את ילדיהם, נערי בר מצווה, לזונות".

ד"ר חגית לרנאו, המשנה לסנגור הציבורי הארצי, ומומחית בעבירות מין, התראיינה הערב בתכנית "לונדון את קירשנבאום" (החל מהדקה ה-20. גילוי נאות, אני עורכת המשנה בתוכנית, א.ד), וסיפקה הסבר מרתק להתפתחות הפרשה, כפי שהשתקפה בכלי התקשורת. לרנאו גם שמה את האצבע על הבעיה האמיתית שנשקפת מהמקרה הזה, כמו ממקרים רבים אחרים, והיא תפיסת המיניות בקרב בני נוער:

נדמה לי שמה שאיפשר לדבר הזה להפוך לתופעה כל כך רחבה בדרום הארץ, שנמשכה כל כך הרבה שנים, זה חוסר המשגת הקורבנות של האישה. למה האישה לא נתפסה כקורבן? אולי זו הסובלנות הזו של מבוגרים, לגבי פרקטיקה מינית של ילדים, שלא העלתה את דאגתם?

נשאלת השאלה: מאיזה גיל קיום אקטים מיניים נתפס כלגיטימי וככזה שנעשה מתוך הבנה עמוקה של המעשה? ועד כמה אנחנו, המבוגרים, צריכים להיות סובלניים כלפי אקטים כאלו? עד כמה אנחנו צריכים לדבר עם ילדינו על מין ולהבין האם הוא נעשה באופן בריא? צריך גם לשאול האם גם האישה הזו מנוצלת על ידי הנערים? אני מניחה שחלק מהנערים שהגיעו אליה כן הבינו שהיא חלשה, פגועה ומנוצלת ושהיא נותנת להם לקיים איתה יחסי מין מתוך המצוקה שלה.

כשפרשיות מין של קטינים מתפוצצות, ברור לנו בדרך כלל מיד מי הפוגע ומי הנפגעת, כיוון שמדובר בקטינה. אבל המקרה הזה הוצג בתקשורת באופן שמתעקש שלא לבחון האם דבר מה לא בסדר גם אצל הילדים. המקרה הזה, כמו מקרים רבים אחרים מבטאים תפיסה מאוד בעייתית של מיניות בקרב בני נוער. אם יש מסר אמתי בסיפור הזה, הוא זה שיש צורך שמערכות הרווחה והחינוך בישראל, וגם ההורים, ידברו עם הילדים כבר מגיל צעיר על המקום הפסול של ניצול מצוקה לצורך יחסי מין. ובאופן כללי, צריך לדבר עם בני נוער על מיניות בצורה מעמיקה ורחבה יותר.

סקר של משרד החינוך מציג אחוזים גבוהים מאוד של בני נוער, בגילאי 13 ואילך שיש להם התנסות מינית. עבירות מין שמתבצעות על ידי בני נוער מתבצעות במישור האפור הזה שבין אדישות למצוקה ובין קבלה של חוסר התנגדות כהסכמה, ושל הסכמה כהיתר לעבריינות מין.

> שש פעמים יותר מדי: גיל וסקס אפיל על המסך הגדול

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן

הערכים הנכונים, הרשימה הנכונה. האם יהיה לו גם את האומץ? ניצן הורוביץ (מרים אלסטר / פלאש90)

החיבור בין לוי-אבקסיס ופרץ הוא הזדמנות הפז של מרצ

אחרי שעמיר פרץ בחר בפנייה חסרת תועלת למרכז, השמאל הישראלי זקוק לקול חד ואמיץ. למרצ יש את כל הנתונים להיות הקול הזה. השאלה אם הפעם תשכיל לממש את הפוטנציאל

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf