חיפה כימיקלים מנסה לכופף את המדינה על הגב של העובדים

מאת |

החברה מאיימת לפטר את עובדי מפעל הדשנים בצפון, בהם למעלה ממאה עובדי קבלן נטולי זכויות, כדי להפעיל לחץ על המדינה. אבל הטיעונים בהם היא משתמשת מופרכים. האם באמת אין בעולם מספיק מכולות מתאימות להעברת האמוניה כמו שטוענת חיפה כימיקלים?

חברת חיפה כימיקלים מחדשת שוב את איומיה לסגור את המפעל לייצור דשנים בחיפה, ולפטר מאות עובדים המועסקים בו. במסגרת זאת, החברה אף שלחה אמש מכתבי שימוע לפני פיטורין לעובדי המפעל. האיום בא על רקע מאבק כוח בין החברה, המשרד להגנת הסביבה ועיריית חיפה, לגבי הפתרון שיאפשר את המשך האספקה של האמוניה ההכרחית לתהליכי הייצור במפעל, אחרי שהמיכל הענק בחיפה בו אוחסן הכימיקל המסוכן נסגר בצו בית משפט באפריל.

> למה אני מתעקש לקרוא לעצמי שמאל

האיום האחרון, רק שבועות ספורים אחרי איום דומה בראשית אוגוסט, הינו פרק נוסף בעלילה הלא מפוארת של החברה, ויחסה למדינה ולעובדים. כפי שתיאר אפרים דוידי, חיפה כימיקלים קיבלה, מאז הפרטתה ב-1986, הטבות בשווי של כ-40 מיליארד שקל, כלומר, כל אזרח ישראלי סבסד מכיסו את התאגיד הפרטי (והרווחי) בסכום מצטבר של כמעט 5,000 ש"ח. במקביל, חיפה כימיקלים פעלה לאורך השנים למנוע או למסמס את התארגנות העובדים במפעליה בדרום ובצפון, ולמנוע מהם לשפר את תנאיהם.

"מהלך שמטרתו לאיים על כל השחקנים במגרש"

אותם הדפוסים – ניצול הציבור והעובדים – באים לידי ביטוי גם במשבר הנוכחי. במשך שנים, החברה נמנעה מפיתוח פתרונות חלופיים למיכל האמוניה, למרות שסגירתו היתה בלתי נמנעת. עכשיו, היא מנסה ללחוץ על המדינה לבחור בחלופה הנוחה לה – כלומר, החלופה הזולה ביותר – תוך שימוש בעובדים ככלי מיקוח. והטיעונים שבהם היא משתמשת הם מופרכים לגמרי.

הפתרון המועדף על עיריית חיפה הוא שימוש באיזוטנקים, מכולות מיוחדות שמתאימות להובלת חומרים מסוכנים. חיפה כימיקלים הסכימה לשימוש בפתרון זה עבור המפעל הדרומי שלה, אך מעלה תירוצים מופרכים לגבי חוסר התאמתו עבור המפעל בחיפה.

ראשית, היא אומרת שהאיזוטנקים  "אושרו לשימוש על-ידי המשרד להגנת הסביבה רק למפעל הדרומי". אולם הסיבה שפתרון זה לא אושר עבור המפעל בחיפה עד כה היא שהבקשה הוגשה רק לאחרונה, על ידי חיפה כימיקלים עצמה. כלומר, בעוד החברה טוענת שהפתרון בלתי ישים, היא נערכת אליו במפעל הדרומי ומבקשת אישור עבורו במפעל הצפוני.

שנית, החברה טוענת ש"אין די איזוטנקים זמינים בעולם". זו טענה שקשה להאמין לה. בסך הכל, קיימים בעולם כיום כחצי מיליון איזוטנקים, עם קיבולת כוללת של כ-16 מיליון טונות. הקיבולת המותרת של מכל האמוניה עומדת על 12,000 טונות. במילים אחרות, ניתן יהיה להחליף את המיכל גם אם 99.9% מהאיזוטנקים בעולם אינם זמינים. בהתחשב בכך שמדי שבוע מיוצרים מספיק איזוטנקים כדי להחליף את המיכל פעמיים, טענת חיפה כימיקלים נראית כמעט פנטסטית.

> למה התקשורת מתארת את מאבק הנכים כמאבק אלים?

עובדי חיפה כימיקלים מפגינים נגד הנהלת החברה. 2 באוגוסט 2017 (באסל עווידאת/פלאש90)

עובדי חיפה כימיקלים מפגינים נגד הנהלת החברה. 2 באוגוסט 2017 (באסל עווידאת/פלאש90)

החברה מנסה להפעיל לחץ על עיריית חיפה, ועל ראש העירייה באופן אישי, בין היתר בטענה שהוא מתעלם "מגורלם של אלפי עובדים התלויים בחיפה כימיקלים". כלומר, החברה מציגה את עצמה כמגנת האינטרס של העובדים, בעוד שבפועל היא משתמשת בהם כבני ערובה. נציג ארגון "כוח לעובדים" המייצג את עובדי החברה ציין בראיון ל"שיחה מקומית" כי הוא רואה בהודעה על הפיטורין "מהלך שמטרתו לאיים על כל השחקנים במגרש, על מנת להשפיע על המומחים, על הממשלה, ועל ועדת הכספים שאמורה להחליט בעניין".

על פניו, לחברה יש טיעון הגיוני. כפי שציינו במכתב לעובדים "החברה אינה יכולה להמשיך במצב דברים זה שבו מצד אחד היא משלמת שכר ומן הצד השני אין מתבצעת עבודה וכל פתרון אינו נראה באופק למצב שכזה". המפתח לטענה זו הוא בסיפא שלה. אילו חיפה כימיקלים באמת היתה מתכוונת לסגור את המפעל, אכן היה קשה לראות הגיון עסקי בהמשך העסקת העובדים. אבל כל הסימנים – מציאת הפתרון למפעל הדרומי, בקשת רשיון למפעל הצפוני, מופרכות הטענות לגבי הפתרון שמקדמת עיריית חיפה – מצביעים על כך שזו עמדת מיקוח בלבד. בהתחשב בכך שהמפעל ככל הנראה רווחי ביותר (רווחיה של חיפה כימיקלים הוערכו בעבר כלמעלה ממיליארד ש"ח, או שולי רווח של למעלה מ-40%!), קשה להאמין שהחברה באמת תסגור אותו באופן קבוע.

במקום זאת, חיפה כימיקלים מבצעת מהלך כפול. מצד אחד, הם מאיימים בפיטורין כדי ללחוץ על הממשלה לאמץ פתרון שיחסוך להם עלויות. במידה ומהלך זה ייכשל, הם רוצים להחזיר חלק מהרווחים האבודים על חשבון העובדים. כך, למשל, הם הציעו לעובדים לנצל ימי חופשה צבורים או לצאת לחופשה ללא תשלום בתקופה בה המפעל אינו פועל. במילים אחרות, לוותר על פרנסתם כדי למנוע פגיעה בכיסם של בעלי החברה המיליארדרים. אם באמת יפוטרו העובדים, סביר להניח שהחברה תבקש לחזור ולהעסיקם כאשר יחזור המפעל לעבודה, בהסתמך על כך שרבים מהם עובדים בו רוב חייהם הבוגרים, ויתקשו למצוא תעסוקה הולמת בתקופת הביניים.

עובדים ללא הגנה

למעשה, במידה רבה החברה כבר מצליחה לשמר חלק מרווחיה על חשבון העובדים. לפי "כוח לעובדים", במפעל בחיפה מועסקים עובדים בכמה שיטות. ראשית, ישנם עובדים יומיים המקבלים שכר קבוע לפי הסכם קיבוצי. עד כה, עובדים אלו לא נפגעו בתקופת המעבר, אם כי עדיין מרחף מעליהם איום הפיטורים. שנית, ישנם עובדים לפי משמרות. גם עובדים אלו מוגנים באופן חלקי על ידי ההסכם הקיבוצי, שמבטיח להם הכנסה חודשית מינימלית. אבל הם עדיין עושים פחות משמרות מאשר בשגרה, ועל כן הכנסתם נפגעה.

אבל הקבוצה שנפגעה בצורה הקשה ביותר היא הקבוצה השלישית – עובדי הקבלן. מדובר בלמעלה ממאה עובדים המועסקים ע"י חברה חיצונית, בעיקר באריזת הדשנים ובתחזוקת המפעל. על אף שהם חלק מתהליך הייצור לכל דבר ועניין, חיפה כימיקלים אינה לוקחת שום אחריות על העסקתם, המשתנה בהיקפה באופן עונתי. החברות הקבלניות מקבלות תשלום לפי היקף העבודה ולא לפי עלות העסקה, ועל כן יש להן תמריץ לפגוע בתנאי העובדים כדי להגדיל את רווחיהם.

כעת, כאשר המפעל אינו פעיל, עובדים אלו מועסקים בהיקף מצומצם יותר מזה חודשים, רק במשימות תחזוקה מינימליות הנדרשות מהוראות הבטיחות. מ', שביקש להתראיין בעילום שם, מחשש לפגיעה בפרנסתו, עובד במפעל כבר 16 שנה, אם כי הועסק לאורך התקופה על ידי חברות מתחלפות. "איפה נלך", הוא שואל, " יש לי ארבעה ילדים, מאיפה אני אתן להם אוכל עכשיו, איפה אני אחפש עבודה עכשיו". הוא מספר שכבר קרוב לחודשיים הוא כמעט ללא פרנסה: "לפעמים מבקשים ממני לעבוד כמה ימים, אני הולך". הוא עובד במפעל כמעט כל חייו הבוגרים, וההתפתחות האחרונה נחתה עליו ללא כל הסבר או צפי לעתיד: "למה הם רוצים לסגור, באמת, אני לא יודע כלום פה, פתאום זה קרה, אומרים זהו, אנחנו רוצים לסגור".

מ', כמו רבים מעובדי הקבלן במפעל, הוא תושב אחד היישובים הערביים באזור חיפה. לפי "כוח לעובדים", מדובר ב"עובדים המוחלשים ביותר… בעיקר עובדים שמגויסים מהכפרים הערבים בצפון". הארגון ניסה גם לאגד את עובדי הקבלן במפעל, אך מאמציו נכשלו. כתוצאה מכך, אין להם כל הגנה אל מול החברה. כרגע, הם משלמים את המחיר הגבוה ביותר על תמרוניה של חיפה כימיקלים, אך בהחלט ייתכן שבתקופה הקרובה יתווספו אליהם גם העובדים האחרים של המפעל.

> פתיחת שנת הלימודים: המנהל האזרחי הרס בית ספר וגנים בגדה

ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן

אני פעיל למען שינוי חברתי, ומילאתי שורה ארוכה של תפקידים בארגוני חברה אזרחית – כמייסד, מנהל, חבר ועד ומתנדב – במגוון תחומים, כולל מדיניות ציבורית, חינוך, תקשורת ותרבות. כתבתי מספר דו"חות ציבוריים בנושאי מדיניות ופרסמתי טורי דעה ב-Ynet, הארץ והג'רוזלם פוסט. הדעות המובעות בבלוג זה הן שלי ושלי בלבד, ואינן משקפות בהכרח את עמדות הארגונים עבורם אני עובד.

לעמוד הכותב
X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
silencej89sjf