חיפושיה של התקשורת הישראלית אחר הערבי הנכון

התקשורת מחפשת ערבים שמתנגדים לרשימה המשותפת. עדיף כאלה ש"חנין זועבי לא מייצגת אותם". אבל הרשימה, שקוראת לעצמה המחנה הדמוקרטי ודוגלת בשוויון מלא לכולם, מצליחה בינתיים למצב את עצמה כאלטרנטיבה אמיתית

מאת:
השאירו תגובה
א א א

נראה שכלי התקשורת בעברית מחפשים בנרות ערבים שמתנגדים לרשימה המשותפת. לא חסרים כאלו האמת, אבל נראה שדרוש להם ערבי מסוג מסוים. לא כזה שמחרים את הבחירות מסיבות אידיאולוגיות בגלל חוסר אמונה במדינה, או בגלל רצון להפוך את שיטת הממשל והבסיס הציוני המעוות שנבנתה עליו ישראל. ערבים כאלה לא טובים לתקשורת הישראלית כרגע – הם משכילים מדי, מדברים עברית רהוטה מדי ונשמעים משכנעים מידי.

כרגע התקשורת מחפשת ערבי אחר, כזה עם מבטא מסגיר, עם לבוש של פועל או פקיד, שיושב בבית קפה ואומר שהוא מתנגד לרשימה המשותפת ורצוי גם שהוא יראה כישורים אותנטיים בקללות כלפי חברי הרשימה. מישהו שיגיד שחברי הכנסת הערבים לא עושים שום דבר ודואגים רק לכיסא שלהם. חשוב מאוד שיגיד גם שזועבי לא מייצגת אותו, ושלא מעניין אותו הפלסטינים ברשות ובעזה כי כל מה שחשוב זה פרנסה. הרי יש מבחר מצומצם של מסרים שהציבור הישראלי הממוצע מכור אליהם, ומסוגל לעכל אצלו בסלון.

יש כאלה שמגדירים את הבעיה המרכזית של החברה הישראלית היו כ״הגזענות" וההסתה, שבעיני הם רק תופעת ליווי של המותג ״מדינת העם היהודי״, שבמסגרתו כל אזרח ערבי או אזרח שלא רוצה מדינה יהודית נתפס כמחבל, ולכן כל פגיעה בו היא לגיטימית ובשם המולדת כמובן אפשר לעשות הכל.

התחושה שלי היא שבחברה הישראלית לא יודעים איך להתייחס לערבים האלה ברשימה המשותפת. איך הם התאחדו בכלל? הרי כל ספר היסטוריה מיושן מציין שהערבים הם טובים בדיבורים אבל אין סיכוי שיפעלו יחד, שאסור להאמין להם או בהם כי הם עלולים לבגוד ובטח שאסור לעשות איתם הסכמי שלום, או לפעול בשיתוף פעולה.

> "האיזון הקדוש": איך אפשר להשוות בין חנין זועבי לברוך מרזל?

הרשימה המשותפת (אורן זיו/אקטיבסטילס)

הרשימה המשותפת (אורן זיו/אקטיבסטילס)

עכשיו באה הרשימה הזאת וכנגד כל הסיכויים הכניסה לשורותיה יהודי שמאמין בשותפות גורל בין האזרחים הפלסטינים ליהודים בישראל. מחנין אולי אפשר להתעלם כי הרי הוא מחוץ למיינסטרים היהודי, אבל מה עושים עם ג'מאל זחאלקה שהודה "שלא חיפשנו מספיק שותפים לדרך מקרב היהודים הדמוקרטים בעבר?"

הקמפיין של הרשימה המשותפת מדבר על "הגנה על הדמוקרטיה נגד הגזענות והפשיזם". הרשימה המשותפת בעצם מנסה למצב את עצמה כשומרת הדוקה של הערכים הדמוקרטים והצדק שכוחות הימין הקיצוני הפכו אותם לבדיחה בכל העולם. הרשימה מדברת על אזרחות מלאה לכולם ושוויון מלא לכל אדם שחי פה, לא פחות ולא יותר, וזה יומרני בהחלט!

הרשימה המשותפת היא בעיניי ניסיון לצאת מתפקיד הערבי שהוא אזרח סוג ב'. "רוצים לשחק עד הסוף בבלומפילד ולא רק בדוחא" אמר איימן עודה, יו"ר הרשימה שמדגיש בכל הזדמנות גם שהרשימה המשותפת שואפת לייצג את האתיופי העני והמזרחי המודר והעני בתור לביטוח לאומי. עם הנגיעה הזאת בניחוח ש"ס, הרשימה המשותפת יצאה מהארון הערבי המעוטר בקורבנות על רקע לאומי או לפחות מנסה להזיז את המסמרים החלודים של הארון הזה ממקומם. אבל התחושה היא שהחברה הישראלית לא ממש רוצה להוציא את החייזר הזה מהארון ומעדיפה להמשיך לראות את אותו ערבי מוכר, ממורמר וחסר האונים.

החידוש שהרשימה המשותפת מנסה לעשות הוא למצב עצמה כגוף בעל משקל ומשכל חשוב בכנסת ובחברה הישראלית. גוף שלא מתבייש יותר לפתוח את זרועותיו לכל אזרח שמסכים להיות חלק ושותף לגורל. רשימה שלא מתנצלת על הערביות שלה ולא מתגמדת בין כיסאות האופוזיציה כרגיל, לא מלגלגת ולא מזגזגת בזמן אמת ולא מחליפה עקרונות ופרצופים אחרי כל פגרה. במונחים מבצעיים שאולי תבינו אפשר להגיד שהרשימה תעמוד כצוק איתן בעמוד הענן שמטשטש את הראייה של כולנו.

עם האחריות הכבדה כלפי הקונפליקט הערבי ישראלי, והעמדה הברורה בדבר זכותו של העם הפלסטיני למדינה והגדרה עצמית, הפנים החדשות לעשייה והשתלבות פוליטית וחברתית של הרשימה המשותפת הם צעד גדול קדימה .

אף פעם לא התפקדתי לשום מפלגה. הפעם כאישה פמיניסטית פעילה חברתית בחרתי לתת לרשימה הזאת הזדמנות. אני מודעת לכל המורכבויות, והתנאים שהיא נולדה לתוכם והמחלוקת וההבדלים התהומיים שיש לי עם כמה מועמדים, אבל אני כמהה כמו הרבה אחרים ערבים ויהודים, למשהו שיבשר טוב בכל התוהו ובהו שאנחנו חיים בו, ואולי, אולי נמצאה הדרך .

> פנטזיית ההשתלבות של הרשימה המשותפת בקואליציית שמאל

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
למה לא פרסמת ביוגרפיה? (צילומים: סטפן רוהל/קרן היינריך בל, תומר נויברג/פלאש90, אקטיבסטילס)

למה לא פרסמת ביוגרפיה? (צילומים: סטפן רוהל/קרן היינריך בל, תומר נויברג/פלאש90, אקטיבסטילס)

ההיסטוריה הסודית של המאבק הפמיניסטי נגד הכיבוש

למה נשים לא כותבות ביוגרפיה? איך זה להיות "אויבת העם"? האם לאמהות יש תפקיד במאבק? בעקבות "נאילה והאינתיפאדה", יולי נובק יצאה לדבר עם זהבה גלאון, עו"ד לאה צמל והעיתונאית ענת סרגוסטי, מהנשים שעומדות עשרות שנים בחזית המאבק בכיבוש

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf