"האיזון הקדוש": איך אפשר להשוות בין חנין זועבי לברוך מרזל?

הדיון בעליון בעניין פסילת מועמדותם של ח"כ חנין זועבי ושל ברוך מרזל יוצר מראית עין של איזון בין שני קצוות קיצוניים: מי שחותרת לשוויון וגזען כהניסט. תהיה אשר תהיה החלטת השופטים, הימין הקיצוני כבר ניצח

מאת:
השאירו תגובה
א א א

הדיון הכפול, שקיים היום בית המשפט העליון – בהרכב מורחב של תשעה שופטים בראשות הנשיאה מרים נאור – בעניין פסילת מועמדותם לכנסת של ח"כ חנין זועבי וברוך מרזל, היה אחת ההופעות היותר מדכאות של תאטרון האבסורד שנקרא הדמוקרטיה הישראלית.

הסגידה הנצחית ל"איזון" בשם איזו שפיות מדומיינת העמידה זה מול זה על ספסל המתגוננים את ח"כ זועבי, נציגת הרשימה היחידה שקוראת לשוויון אזרחי מלא בישראל, ואת יורשו של מאיר כהנא, שרשימתו נפסלה מהתמודדות לכנסת כבר לפני 27 שנה בשל אופיה הגזעני. את שניהם שיגרה לשם ועדת הבחירות המרכזית, שפסלה את מועמדותו של מרזל ברוב דחוק מאוד ואילו את זועבי פסלה ברוב מוחץ ובתום דיון אלים במיוחד, שהיה יותר בבחינת משפט שדה.

הנה לכם האיזון הקדוש. גם עילות העותרים מהדהדות זו את זו: העתירות שהוגשו נגד ח"כ זועבי מתבססות על מספר התבטאויות שלה שיש בהן, כביכול, משום הבעת תמיכה במאבק מזוין נגד מדינת ישראל ושלילת קיומה כמדינה יהודית ודמוקרטית, ואילו מטה המאבק נגד גזענות עתר לפסול את מועמדותו של מרזל בטיעון של הסתה לגזענות ושלילת אופיה הדמוקרטי של המדינה.

השב"כ בעד זועבי

כיוון שטיעוני העותרים דומים כל כך באופיים, גם טיעוני ההגנה של שני הצדדים הפכו לכמעט זהים: שניהם מתעכבים ארוכות על מידת הדיוק של הציטוטים המיוחסים לזועבי ולמרזל, ולפרשנות הסבירה של הדברים. עו"ד חסן ג'בארין, מנהל מרכז "עדאלה" אשר ייצג את ח"כ זועבי, ציין כי אם יתחילו לפסול מועמדים על סמך התבטאויות גרידא הרי שמחצית מחברי הכנסת צריכים למצוא את עצמם מחוץ למשכן.

מכיוון שחלק מההתבטאויות המיוחסות לח"כ זועבי נאמרו בשפה הערבית, סוגיית הפרשנות הסבירה הופכת למורכבת עוד יותר: האם להרכב המכובד יש באמת אפשרות להבין את המילה "מקאוומה" (התנגדות) בהקשרה הטבעי? האם המילה "חסאר" (מצור) מתייחסת בהכרח למצור צבאי, או שאפשר להבין אותה גם במובן המדיני? אולי אם היו בקרב שופטי בית המשפט העליון יותר דוברי ערבית כשפת אם, הם היו יכולים להועיל היום בדיון.

> לפסול את ועדת הבחירות המרכזית

ח"כ חנין זועבי לצד ג'מאל זחאלקה, איימן עודה ובאסל גטאס בבית המשפט העליון בדיון בפסילת מועמדותה לכנסת ה-20. (צילום: יח"צ הרשימה המשותפת)

ח"כ חנין זועבי לצד ג'מאל זחאלקה, איימן עודה ובאסל גטאס בבית המשפט העליון בדיון בפסילת מועמדותה לכנסת ה-20. (צילום: יח"צ הרשימה המשותפת)

דיון שבו אבסורד מוליד אבסורד, והנה עו"ד ג'בארין כבר נזקק לחוק למניעת טרור כדי לטעון שאילו היו בדבריה של מרשתו משום עידוד טרור, הרי שהייתה מורשעת תחת החוק המדובר, והרי אפילו המלצת שב"כ, הגוף המקצועי האמון על הביטחון הכללי, אין בעניינה של ח"כ זועבי. מי היה מאמין ששרות הביטחון הכללי יגויס כמליץ יושר עקיף לטובת נציגת בל"ד.

אחרי עו"ד ג'בארין דיברו בזה אחר זה עורכי הדין של העותרים ליברמן ויריב לוין, ולאחריהם נציגת היועץ המשפטי לממשלה, המתנגד לשתי הצעות הפסילה. איזון קדוש כבר אמרנו? ובעוד עורך הדין של לוין התפייט על כך שהתנאי לפלורליזם הדמוקרטי הוא הנכונות לקבל את כללי המשחק הדמוקרטיים, כבר אפשר היה לשמוע את הרחש העמום של גייסות התומכים של מרזל מתארגנים מחוץ לאולם לקראת הדיון בעניינו.

מרזל עצמו ישב בזמן הדיון בתיק זועבי באולם, לצד אלי ישי שבא לתמוך בחבר ובשותף פוליטי. המראה של השניים האלה מסתודדים ומצחקקים בידידות הופך קרביים. אני חושבת על הנזק העצום שהסב ישי לש"ס בשנות הנהגתו ועל הדרך שהובילה אותו בסופו של דבר לזרועותיהם של מרזל ובן ארי. עטרה ליושנה בגרסת האימה.

בתום הדיון בעניינה של ח"כ זועבי התנהלו חילופי משמרות משונים: זועבי יצאה מן האולם מלווה באיימן עודה, ג'מאל זחאלקה, באסל גטאס וקבוצת התומכים שהגיעו לשמוע את הדיון, ואת מקומם תפסו ברוך מרזל, עו"ד איתמר בן גביר, שייצג אותו בדיון, וחבורת התומכים שחיכתה עד אז מחוץ לאולם. גם בנצי גופשטיין, יו"ר ארגון להב"ה, הגיע להפגין סולידריות עם חבר לדרך.

> אנחנו פשוט לא מבינים עד כמה נורא המצב בעזה

בנצי גופשטיין בהפגנה בירושלים, אוקטובר 2014 (אורן זיו/אקטיבסטילס)

הגיע לתמוך בחבר. בנצי גופשטיין בהפגנה בירושלים, אוקטובר 2014 (אורן זיו/אקטיבסטילס)

חלק ניכר מהדיון בעניינו של מרזל התמקד בשאלת עומק זיקתו לתורתו של מאיר כהנא. במשך דקות ארוכות ישב ההרכב המכובד והקשיב לטיעוניו של בן גביר, שהסביר במילים של שבת מדוע מרזל ההוא איננו מרזל הזה, והנה גם הוא עצמו, כלומר בן גביר, איננו האיש שהיה לפני עשור, והרי בני אדם משתנים כל העת מטבעם, ובכל מקרה עצם האמירה "כהנא צדק" אין בה משום גזענות, ועוד כהנה וכהנה. סוג של הזיה: עומד לו איתמר בן גביר בגלימה שחורה ומסביר מדוע האיש שאך לפני חודשים ספורים אירגן משאל עם מאולתר בשאלה "מי צדק: רבין או כהנא" איננו כהניסט.

כהנא חזר

בית המשפט צפוי לפרסם את החלטתו בימים הקרובים. לאור התקדימים משנים עברו ונוכח עמדתו של היועץ המשפטי לממשלה, סביר להניח שפסילתה של חנין זועבי תידחה והיא תתמודד בבחירות הקרובות.

אבל במובן עמוק יותר, הימין הקיצוני כבר רשם לזכותו ניצחון כפול: קודם כל, עצם גרירתה החוזרת ונשנית של ח"כ זועבי למעמד הזה, שללא ספק יש לו אפקט מצטבר בגיבוש התדמית הקיצונית שמבקשים לייחס לה בשיח הציבורי.

הניצחון השני הוא פתיחה משתמעת של הדיון בלגיטימיות של כהנא והכהניזם. הניסיון לבדל את מרזל מתורתו של מאיר כהנא הוא כל כך מופרך, עד שאי אפשר שלא לראות בו תרגיל מבריק ביחסי ציבור: אם ינצח מרזל, הכהניזם ייכנס לכנסת ישראל בדלת הראשית, בברכת בית המשפט העליון; אם יפסיד, הוא יהפוך לקורבן המערכת השיפוטית שגם ככה לא ממש נהנית מהאמון של חלקים גדלים והולכים בציבור הישראלי. מעמד הקורבן הזה הוא, כמובן, הון פוליטי לא מבוטל בפני עצמו, שחבריו של מרזל כמו ישי וגופשטיין ישמחו לממש. אחרי הכל, בשביל זה יש חברים.

> "החברה הישראלית לא אוהבת את האמת": ראיון עם חנין זועבי

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן

"אנחנו הקורבן המיידי". חיילים בעיסאוויה (אורן זיו / אקטיבסטילס)

בעיסאוויה לא צריכים את הדיכאון שלנו – אלא פתרון מיידי בשטח

מדוע ישראל סימנה דווקא את עיסאוויה כיעד להתעמרות שיטתית ושרירותית? תושבים אומרים כי הסיבה היא שתהליך הישראליזציה שעובר על שכונות אחרות בירושלים פחות מורגש בה. והתוצאה של דיכוי הפלסטיניות היא מצוקה נפשית של שכבת גיל שלמה

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf