שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו

הגיע הזמן לעשות חשבון נפש על העוול המתמשך ביותר בהיסטוריה

מאת |

טבעונות היא צעד הכרחי לדיכוי האלימות באשר היא אלימות עד למינימום האפשרי. היד השוחטת, הפושטת עור של בעלי חיים היא אותה היד המדכאת בני אדם, היוצרת היררכיה, גזענות ומיזוגניה

כותב אורח: רון דהן

לפני ארבעה חודשים החליט קבלן ערל לב למוטט בית דירות ישן בחדרה על כל דייריו, וזאת על מנת להקים במקומו מגדל דירות מפואר. התוצאה הייתה טראגית: אלפי הרוגים ועשרות אלפי פצועים. עד היום מעידים שוכני הבניינים הסמוכים שזעקות האימה של הדיירים הלכודים תחת ההריסות לא יוצאות להם מהראש.

אני מעוניין לציין עובדה: לא מדובר בבני אדם, מדובר בעטלפים. חלקכם, אולי רובכם, יפלוט עכשיו אנחת רווחה, אלה "רק" בעלי חיים. האם יעזור שאספר לכם שתינוקות נמחצו למוות תחת האבנים הכבדות? האם יעזור שאספר לכם כיצד אימהות כרותות כנפיים נשאו את הילדים המתים שלהן גבוה ורחוק ככל האפשר למקום מסתור? האם תמונה של עטלף משופד על מוט ברזל ינביע סוף סוף את מעיין החמלה לכל היצורים החיים?

> כאמא פלסטינית אני דורשת: נתניהו, תתנצל!

אחד מפצועי טבח העטלפים בחדרה (צילום: עמותת עטלף)

אחד מפצועי טבח העטלפים בחדרה (צילום: עמותת עטלף)

טבח העטלפים בחדרה הוא מקרה מייצג של תרבות שלמה, אלימה, שקורבנותיה הם בני אדם ובעלי חיים יחדיו. הטרור הכלכלי, הדורסני, שהפעיל הקבלן בחדרה, אינו מבחין בין בני אדם לבעלי חיים, בין תושבי גבעת עמל, הכפר בילעין, ובין דיירי הבניין בחדרה, שכל פשעם הוא שאינם הולכים על שתיים והם, בהגדרה, חסרי זכויות, ברי מוות. הקבלן, אגב, מסתובב חופשי ומאושר, מן הסתם טרוד כעת בלוחות הזמנים ובקצב המכירה של הדירות בבניין החדש שהוא בונה על קבר האחים שיצר במו ידיו.

נוסיף קצת אור: רגעים קצרים לאחר שמוטטו את הבניין כבר מילאו את האתר מאות פעילי שחרור בעלי חיים ותוך סיכון חיים של ממש הצליחו להציל מאות עטלפים ולהעבירם לשיקום במרפאות. יממה לאחר מכן כבר עמדנו בהפגנה מול ביתו של ראש העיר ודרשנו את הפסקת העבודות, וימים ספורים לאחר מכן, הגיעו העירייה, הקבלן וארגוני בעלי חיים להסדר בנוגע לעטלפים שעדיין חיים בחלק הבניין שעדיין לא נהרס.

מי נכנס לחשבון הנפש שלנו? 

נשאל את השאלה המתבקשת: האם התנועה הטבעונית היא תנועה פוליטית? התשובה, לטעמי, היא לא, וזאת משתי סיבות. הראשונה היא שבעלי החיים אינם נתפשים כקבוצה בעלת זכויות על ידי הציבור. למעשה, מבחינת בני אדם, מדובר במוצרים בלבד, חומרי גלם. תפישה קיצונית זו מניעה את כל תעשיית בעלי החיים בכל התחומים: אוכל, טקסטיל, ביגוד, בידור וניסויים למוצרי קוסמטיקה.

לפי תפיסה זו, לבעלי החיים אין זכות קיום מלבד כאמצעי לבני אדם. לבעלי חיים, כמו מוצר צריכה, אין רגש ולכן מותר לחלוב אותם, לכלוא אותם ללא מים, לקטום את מקורם, להסיע אותם שלושה חודשים בים טובעים בצואה של עצמם, לגדום את הקרניים, לגרוס, לכרות אשכים ללא הרדמה, לפטם, להרעיב, לפשוט עור ופרווה בעודם בחיים, להרביע, לשחוט, לצרוב מספרים, להפריד תינוקות מאימהותיהם, להזליף רעל לעיניים, ועוד ועוד, כיד הדמיון המופרע. כמעט הכל לגיטימי, חוקי. לא, בעלי החיים אינם קבוצה פוליטית באותו אופן שבו העבדים לא היו תנועה פוליטית עד שקם העבד הראשון ואמר: לא עוד!

חברה נמדדת בדאגה לחלש ביותר. פרות ממתינות לחליבה ברפת (קרן פרימן/פלאש 90)

חברה נמדדת בדאגה לחלש ביותר. פרות ממתינות לחליבה ברפת (קרן פרימן/פלאש 90)

אם כך, תגידו, הטבעונים המדברים בשמם של הקורבנות, הם התנועה הפוליטית. זה כמובן נכון, אלא שהטבעונים אינם מבקשים דבר לעצמם. אנחנו לא דורשים יותר מסעדות טבעוניות, ולא דורשים פיחות מס או דיור בר-השגה, כל דרישתנו מרוכזת בדבר הבסיסי ביותר עלי אדמות, המובן מאליו לכל אדם: חיים. למאבק הטבעוני יש מועד סיום: היום שבו ישוחררו כל בעלי החיים.

ראוי גם לשאול: האם עולם טבעוני ימגר את האלימות בין בני אדם? גם כאן התשובה היא לא. יפן חרטה על דגלה פציפיזם אבל לא הצליחה למגר את האלימות בין אדם לחברו, כך גם טיבט של טרום הכיבוש הסיני שהחזיקה בעיקרון האי אלימות אבל לא הצליחה להכיל אותו על כל נתיניה. ברם, חשוב לומר זאת בקול רם וברור, טבעונות היא צעד הכרחי לדיכוי האלימות באשר היא אלימות עד למינימום האפשרי. היד המכה, השוחטת, הפושטת עור היא היד המדכאת, המפרידה דם מדם, היוצרת היררכיה, גזענות, מיזוגניה. טבעונות מציעה את דרך המלך ללוחם זכויות האדם עתיר המאבקים והמותש – הימנעות מאכילת מוצרים מן החי והחלפתם בכל הטוב שיש לעולם הצומח להציע: בריא, טעים ומוסרי. ככה פשוט.

חברה נמדדת גם בדאגה לחלש ביותר, נניח לאפרוח, יצור חסר הגנה ותמים לכל הדעות. האם ידעתם שבתעשיית הביצים בישראל נגרסים כל יום 15,000 אפרוחים בני יומם?

העוול כלפי בעלי החיים, החלש האולטימטיבי, הוא הארוך, הרחב והעמוק ביותר בהיסטוריה. הוא כל כך עצום עד שלא ניתן לתפוס אותו באופן תבוני. אנו מסוגלים להבין דיכוי של מליון בני אדם אבל בשום אופן לא מסוגלים לתפוס רצח של 50,000,000,000 בעלי חיים תמימים בכל שנה. בכל קנה מידה ובכל שדה סמנטי מדובר בהשמדה. שואה. ערב יום הכיפורים, אני מבקש מכם להכניס אל חשבון הנפש גם את אלה שהתרגלתם לראות בהם מזון – בעלי החיים. הם ראויים לכך. אנחנו ראויים לכך.

רון דהן הוא משורר וסופר.

> שיחות עם יונתן היילו מאחורי הסורגים

זהו הערוץ הכללי של "שיחה מקומית", מקומם של מאמרי האורחות והאורחים שלנו, של יוזמות קבוצתיות באתר, לייב בלוגינג בארועים מיוחדים, הודעות מערכת ועוד.

נשמח לקבל הצעות לכתבות ומאמרים, תמונות וסרטונים. אפשר לקרוא את מדיניות הפרסום שלנו בעמוד האודות, ולשלוח לנו מיילים לכאן: info@mekomit.co.il

כתבות ומאמרים המתפרסמים בערוץ מייצגים את כותביהם בלבד, ולא את דעות חברות וחברי "שיחה מקומית" או את דעות העורכים.

לעמוד הכותב
X

אהבת את הכתבה הזאת?

הניוזלטר השבועי של שיחה מקומית מביא את מיטב הכתבות והטורים שלנו עד המייל שלך. להרשמה לחצו כאן
silencej89sjf