המאבק למען בית ספר דו לשוני ביפו רומס את החינוך הציבורי בעיר

כל כמה זמן מגיעה ליפו עוד קהילה חזקה שרוצה חינוך נפרד, חיצוני למערכת הציבורית הקיימת והמדשדשת. הפעם זו קהילת יד ביד, שמצליחה לגייס את השמאל למאבק נגד האינטרס של תושבי השכונה

מאת:
השאירו תגובה
א א א

כותב אורח: ישי שכטר

קהילת יד ביד הדו לשונית מקיימת מזה זמן מאבק רווי יצרים להקמת בית ספר בלב השכונה המרכזית ביפו. תחת הכותרת "רוצים ללמוד יחד" הוזמן הציבור ביום שישי האחרון לבוא להפגנת מחאה נגד עיריית תל אביב. קמפיין מקצועי ממומן ומתוקשר היטב הבטיח "אירוע מותאם לכל המשפחה, יהיו מוזיקאים רקדנים ושחקנים. בואו בהמוניכם, כולם יהיו שם", ואכן (כמעט) כולם היו שם.

אלא שההפגנה הזו לא הייתה על הקמת מסגרת חינוך דו לשונית, שכן זו כבר פועלת ביפו במסגרת החינוך הציבורי הקיים. ההפגנה הזו הייתה חזית נוספת במאבק המתנהל ביפו מזה שנים בין החינוך הציבורי המדשדש בקשיי הישרדות לבין יזמי מסגרות חינוך חדשות ומתבדלות. הפעם בצד השני ניצבת קהילת "יד ביד" תחת דגל הדו לשוניות. תהליך זה הוא חד כיווני וסופו ידוע מראש: החזקים ינצחו והחלשים יחלשו. נדיר שמערכת חינוך ציבורית שכונתית ומוחלשת תשרוד קונפליקט מול קהילה מאורגנת ונטועה היטב במעגלי ההשפעה.

אין זה מקרי כמובן שביפו, כלת הים ומלכת הפערים, לצד מערכת חינוך ציבורית חלשה ומתקשה לשרוד, מצוי ריכוז בתי הספר שאינם ממלכתיים מהגדולים בישראל (ויש אף הטוענים: הגדול ביותר). חלקם היסטוריים ומהווים נדבך חשוב בתרבות יפו שנשמרה, אך אלה של העשורים האחרונים מהווים תמונת ראי המשקפת במדויק את עיוותי הפערים ההולכים וגדלים בעיר. במקביל להגירת תושבים בעלי השכלה מעמד וממון לשכונות צצים ופורחים פתרונות החינוך הייחודיים.

ככלל, ציבור ממעמד חזק החי באזורי הפערים אינו חפץ במערכות הציבוריות הקיימות. הן אינן אטרקטיביות עבורו. ביכולותיו הוא מוצא לעצמו פתרון בהקמת בתי ספר ייחודיים. אין סוף ליצירתיות המסגרות הללו: בתי ספר פרטיים, ייחודיים, רשמיים, מוכרים, מוכרים שאינם רשמיים, דמוקרטיים, קהילתיים, אנתרופוסופיים, טבע ועוד… ביפו של שני העשורים האחרון קמו כל אלה גם יחד.

> "רוצים ללמוד ביחד": מחאת קהילת יד ביד למען חינוך משותף

הורים וילדים מקהילת יד ביד בהפגנה בכיכר הבימה (אורן זיו / אקטיבסטילס)

הורים וילדים מקהילת יד ביד בהפגנה בכיכר הבימה (אורן זיו / אקטיבסטילס)

כל קבוצה חדשה בתורה מניפה דגל אידיאולוגי כלשהו, מקימה בית ספר לעצמה ובוזזת את הכוחות החזקים מהמערכת הקיימת. כעוצמת האידיאולוגיה כך עוצמת הביזה. לכולם מכנה משותף בולט אחד והוא תודעה עצמית של היותם מבשרי נאורות חדשה ואת כולם כמובן משמשת טענת הפלורליזם הדמוקרטי כבסיס מוסרי לפעולתם. רובם אינם מתעניינים האם קיימות השפעות מזיקות כתוצאה מפעולתם על הקהילה המקומית, משום שלרובם אין מושג מי נמצא בשכונה.

"שכונה ללא קהילה"?

לפני כשנה הפנים מנהל החינוך של עיריית תל אביב את חיוניות החינוך הדו לשוני ביפו. לאחר בחינת הדברים נקבע כי הקמת בית ספר נוסף ביפו תגרום להחלשה נוספת של מערכת החינוך הקיימת. לפיכך הוחלט על התנעת התהליך בכיתה א' בבית הספר עירוני ז' קירית חינוך יפו. כשותפה טבעית למהלך נבחרה עמותת יד ביד, מחוללת החינוך הדו לשוני רבת הניסיון והזכויות בקידום הנושא בישראל.

ועד הורי בית הספר הקיים בשכונה, למוד כישלונות עבר, הציב שני תנאים שנתקבלו. האחד, כי ההתנעה תחול על כלל כיתות א', מתוך חשש להיווצרות מסלול מפלה בין קבוצות. התנאי השני היה כי במקביל להכנסת הלמידה הדו לשונית לכיתות א' יבוצע תגבור משמעותי בלימודי ערבית לכלל התלמידים גם בכיתות הגבוהות. למעשה מתחילת השנה פועל ביפו חינוך דו לשוני.

בדרך ליישום המיוחל עומדים לא מעט קשיים. נדרשות התאמות ליצירת לוח שנה מתואם לכל הדתות, נדרשות התאמות של תכני לימוד ונרטיבים שונים בימי חג וזיכרון לאוכלוסיות השונות. חלקן של ההתאמות אפשריות ליישום מיידי וחלקן מצריכות התמודדות עם תקדימים משפטיים חוקתיים. ייקח עוד זמן עד להבשלת התהליך המלא. אין ספק כי למי שחשוב קידום הנושא הזה, דווקא אתגר ההשפעה על מערכת החינוך הציבורית מהווה פעולה בעלת משמעות תקדימית אזרחית ופוליטית גדולה בהרבה מהסתפקות בפתרונות נישה.

מחוללי ההפגנה ביום שישי האחרון יודעים היטב כי הם מוזמנים ויכולים להיות שותפים בבניית מערכת חינוך דו לשונית בבית הספר הקיים. בבית הספר הזה לומדים במשותף יהודים וערבים הגרים בשכונה ואין כל סלקציה בקבלה אליו – כל מי שרוצה נרשם ובא ללמוד. קהילת הדו לשוניים ביפו קיימה הצבעה ובחרה ברוב מכריע שלא להצטרף למערכת הקיימת אלא להקים בית ספר לעצמה. לעניין הנזק בהחלשת החינוך הציבורי כתוצאה מפעולתם לא הייתה כל התייחסות. במחאתם הם קוראים לציבור להתגייס ולבוא ולתמוך בהם בהפגנתם כנגד העירייה.

מפתיעה ומאכזבת במיוחד הייתה התגייסותם כמעט האוטומטית של רוב פעילי ומנהיגי השמאל לקריאה להפגנה הזו. חלקם קראו לציבור לבוא ולתמוך מבלי לחשוב אפילו כי בטרם התגייסות להקמת בית ספר ייחודי בלב שכונה ותהא כותרתו אשר תהיה, חובה עליהם לבחון בשבע עיניים מהי משמעות פעולה זו לקהילה הקיימת. דווקא הם כפעילי שמאל אמורים היו להיות שומרי הסף כנגד תופעות חברתיות אלו והם אפילו לא חשבו לבדוק.

בתחילת המאה הקודמת טבע ישראל זנגוויל, פעיל ציוני נאור מבריטניה, את האמירה: "עם ללא ארץ לארץ ללא עם". זו הייתה קריאה לקהילתו בלונדון לקום ולבוא לארץ ישראל הריקה מאנשים. לימים כידוע הפך משפט בעייתי זה למכונן הנרטיב הציוני. דורות הגיעו לארץ המובטחת כשבשורת נאורות וקידמה בפיהם, וכגודל הבשורה גודל העיוורון – הם באמת לא ראו את העם האחר שישב כאן.

האם ב-2016 קם נרטיב מעוול זה ומתעדכן, הפעם בגרסתו האורבאנית "קהילה ללא שכונה לשכונה ללא קהילה"? אין זה חדש שהשמאל החברתי בישראל מושתק תדיר על ידי השמאל המדיני. מערכת החינוך הציבורית ביפו מניחה אתגר לפתחו של השמאל הישראלי להניף את שני הדגלים הללו גם יחד.

ישי שכטר הוא חבר ועד הורי בית הספר עירוני ז' קריית חינוך יפו, וכותב בשם הנהגת מאבק הורי החינוך הציבורי יפו.

> הזוכה בתחרות המורה הטובה בעולם: מורה פלסטינית בשביתה

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן

ההתמכרות של תנועות הנוער לכסף הממשלתי הפך אותן להרבה פחות אידיאולוגיות. חניכים של תנועת הנוער החדשה של בני המושבים (צילום באדיבות השומר החדש)

התנועה החדשה שמטלטלת את עולם תנועות הנוער

תנועת נוער חדשה נולדה הקיץ, לאחר שכ-40 אחוז מחניכי הנוער העובד והלומד, מסניפי בני המושבים, פרשו והקימו תנועה חדשה. במי המנוחות של חינוך הנוער מדובר ברעידת אדמה

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf