היום בו זוכר העם הפלסטיני את בניו ובנותיו שמאחורי הסורגים

מאז שנת 2000 ועד היום תועדו מעל 90,000 מעצרי פלסטינים בידי ישראל, מהם מעל 11,000 של קטינים, ומעל 1,300 של נשים. ביום האסיר מתייחד העם הפלסטיני עם זכרם. בדיוק כמו הישראלים, גם הם מסרבים לשכוח את לוחמי החופש שלהם

מאת:
השאירו תגובה
א א א

היום מציינים ברחבי הרשות הפלסטינית את "יום האסיר", בו זוכרים ומזכירים את אלפי האסירים המוחזקים בבתי הכלא הישראלים, ואת עשרות ומאות אלפי הפלסטינים שהיו אסירים ועצירים בעבר. בשביל ישראלים רבים האסירים הפלסטינים הם "מחבלים", שעובדת היותם בכלא היא הסדר הטבעי של הדברים. אך בשביל הפלסטינים מדובר בלוחמי חירות שהקריבו את חירותם לטובת המאבק הפלסטיני לעצמאות ולשחרור מעול הכיבוש החונק וההורג אותם כבר עשרות שנים.

על פי נתוני שב"ס המעודכנים לסוף פברואר, מספר האסירים המוגדרים "ביטחוניים" עומד על 6,204, ועוד 617 פלסטינים המוחזקים בכלא בשל שהייה ללא היתר. לאלה יש להוסיף את עשרות או מאות העצירים הכלואים במשמורת צה"ל במתקני מעצר שונים עד שיועברו לחזקת שב"ס, כך שמספר הפלסטינים מוחזקים היום בבתי הכלא הישראלים עולה על 7,000 בני אדם.

מאז שנת 2000 ועד היום, כך על פי "מועדון האסיר", ארגון חוץ ממשלתי (NGO) שתומך באותם אסירים, תועדו מעל 90,000 מעצרים, מהם מעל 11,000 של קטינים, ומעל 1,300 של נשים. הצבא, השולט בשטחי הגדה, לא בוחל במעצר של קשישים או של ילדים, של פועלים או של אנשי עסקים, של תלמידים או של מורים, של עיתונאים, של פקידים, ואפילו לא של חברי פרלמנט, ש-65 מהם נעצרו מאז שנת 2000, ושישה מהם עדיין מוחזקים בכלא.

> מנתוני השב"ס: מאות קטינים ועצורים ללא משפט בבתי הכלא בישראל

משפחות אסירים פסטינים מפגינות מול משרדי הצלב האדום בעזה (אקטיבסטילס)

אין פלסטיני שלא מכיר אדם שנעצר או נאסר על ידי ישראל. משפחות אסירים פסטינים מפגינות מול משרדי הצלב האדום בעזה (אקטיבסטילס)

כמונו, מסרבים לשכוח

ביום האסיר הפלסטיני זוכרים גם את מאות העצירים המנהליים המוחזקים ללא משפט ואת אלפי העצירים המנהליים שכבר שוחררו; זוכרים את עשרות האסירים החולים שמחלקם נמנע טיפול רפואי הולם: 23 אסירים מטופלים כעת במרכז הרפואי של שב"ס בכלא רמלה, מתוך כ-700 אסירים הזקוקים לטיפול, כך על פי מקורות פלסטינים; זוכרים את 207 האסירים שנפטרו אחרי שנמנע מהם טיפול רפואי הולם; זוכרים את עשרות האסירים המוחזקים בבידוד בהוראת שב"כ, חלקם למשך שנים ארוכות בהן נמנע מהם מגע עם כל גורם אנושי; זוכרים את אלפי האסירים שנחשפו לאלימות במהלך מעצרם, כמעט 100% על פי מספר דו"חות של ארגוני זכויות אדם פלסטינים ובינלאומיים; זוכרים את מאות הקטינים המוחזקים בכלא, שמבלים את בחרותם בין כתלי הבטון של תאם, ואת עשרות הילדים שעוד לא חגגו את יום הולדתם ה-16 המנותקים ממשפחתם ומחייהם למשך חודשים ושנים.

מאז אוקטובר האחרון עצרה ישראל מעל 4,800 פלסטינים, מהם 1,300 קטינים. זה מספר עצום, בלתי נתפש כמעט. המציאות הזו, לפיה כמעט מדי לילה נלקחים ממיטותיהם עשרות בני אדם, מובלים באלימות על ידי חיילים חמושים לחדרי חקירות, שם הם מוכים ומושפלים, נדרשים להלשין, להודות תחת לחץ בדברים שפעמים רבות לא ביצעו, ואז לעמוד מול קציני צבא ששולחים אותם לכלא לחודשים ושנים, היא מציאות בלתי אפשרית. האשליה שמנסה הממשלה הישראלית למכור לנו לפיה אפשר וצריך לשמר אותה, היא שקר מרושע.

ולסיום, כדאי אולי לציין כי כיבוד האסירים, לוחמי החופש, אינו נחלת הפלסטינים בלבד. "לוחמי המחתרות" היהודיות מקבלים קצבה מטעם הממשלה עד היום, שבעה עשורים אחרי שחרורם; "אסירי ציון" גם הם מקבלים קצבה מהמדינה; מורשת האסירים נחגגת על ידי המדינה, והקרבתם נלמדת על ידי תלמידי בתי הספר; עשרות אלפי בני אדם מבקרים מדי שנה במוזיאונים לזכר האסירים היהודים; משאבים רבים מושקעים על ידי הממשלה בטיפול ובהנצחה של אסירים לשעבר; והרשימה עוד ארוכה.

דמות האסיר נוכחת מאוד במציאות הפלסטינית. כמעט בכל משפחה יש לפחות אחד כזה, ואין אחד שלא מכיר אדם שנאסר או נעצר על ידי חיילים ישראלים. בשבילם לא מדובר בפושעים, אלא בלוחמי חירות, בדיוק כפי שהציבור היהודי ראה את אסיריו לפני שקיבל מדינה משל עצמו. יום האסיר הוא יום זכרון לאומי שנועד לחבק את אלה שהקריבו את חירותם לטובת המאבק לעצמאות, בתקווה שישובו הביתה למשפחותיהם עם סיום השלטון הצבאי הישראלי.

> 2015: שיא בן חמש שנים במספר האסירים הפלסטינים

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן

הילדים נושאים על גבם את מעמדם של הוריהם . אילוסטרציה (יונתן זינדל/ פלאש90)

מחקר חדש מוכיח: מערכת החינוך משמרת פערים מדור לדור

מחקר חדש ומקיף בארה"ב מצא כי הסיכויים של ילדים שנולדו להורים מהחמישון התחתון להמשיך ללימודים על תיכוניים הוא נמוך משמעותית מילדים להורים בחמישון העליון: 28 אחוז לעומת 78 אחוז, בהתאמה. כך משמרת מערכת החינוך פערים מעמדיים

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf