צפו: אלפים בטקס יום הזיכרון הישראלי-פלסטיני המשותף

כשבעת אלפים איש השתתפו בטקס המשותף ה-13 בפארק הירקון בתל אביב. עשרות פעילי שלום פלסטינים מהשטחים הכבושים נכחו בטקס בעקבות החלטת בג"ץ. פעילי ימין הפגינו באלימות נגד האירוע

מאת:
השאירו תגובה
א א א

כשבעת אלפים משתתפים הגיעו הערב (שלישי) לפארק הירקון בתל אביב, לטקס הזיכרון הישראלי-פלסטיני. לטקס הגיעו כ-90 פעילי שלום פלסטינים מהגדה המערבית, וזאת לאחר שבג"ץ ביטל מוקדם יותר היום את החלטתו הגורפת של שר הבטחון שלא לאפשר לאף פלסטיני להגיע לטקס מהשטחים הכבושים. כמה עשרות פעילי ימין קיבלו את פני המשתתפים בטקס בקללות, איומים, מקלות ואבנים. כוחות גדולים של משטרה אבטחו את האירוע והרחיקו את מפגיני הימין מבאי הטקס.

זו השנה ה-13 בה מתקיים טקס הזיכרון הישראלי-פלסטיני המשותף ביוזמת ובארגון תנועת לוחמים לשלום ופורום המשפחות השכולות הישראלי-פלסטיני. בהזמנה לאירוע הסבירו המארגנים למה בחרו לעשות טקס ביחד: "אנחנו מאמינים שהמשפט 'במותם ציוו לנו את החיים' הוא לא סיסמה, אלא קריאה לפעולה. ואנחנו פועלים, כדי לבנות את המציאות ביחד, לממש את התקווה המשותפת לשלום, ולאפשר חיים לכל היושבים על פיסת האדמה הזאת".

הטקס הועבר בשידור ישיר כאן ב"שיחה מקומית". אחת הדוברות שעלו לבמה, מהא סאלח, שאיבדה את אחיה עבדאללה כשזה הפגין ביום האדמה בביר זית ונורה למוות ב-1997, אמרה את הדברים הבאים: "הנכבה היא הסבל שלי ושל התלמידות שלי במחסומי הכיבוש מדי בוקר כשאנחנו בדרכנו לבית הספר; היא הפחדת נשותינו וילדינו כשפורצים לבתינו בלילות בתירוץ החיפוש אחר מחבלים. את הנזק הנפשי שנגרם מכל אלה לתלמידות שלי אני חווה איתן במהלך מעגלי הפסיכותרפיה שאנחנו מקיימות כל בוקר. כשאני רואה את הפחד והכאב שהתלמידות שלי חוות, אני מבינה לעומק את השפעת החיים תחת הכיבוש".

צפו בהקלטה של הטקס המשותף:

Powered by Go-Live

הנואם האחרון באירוע היה הסופר דויד גרוסמן, חבר פורום המשפחות השכולות שאיבד את בנו אורי במלחמת לבנון השנייה, ויקבל השנה גם את פרס ישראל לספרות. נאומו של גרוסמן גרר מחיאות כפיים נלהבות, כשזה הודיע במהלך הנאום כי הוא מתכנן לתרום את מחצית מכספי הזכייה של פרס ישראל לפורום המשפחות השכולות ולארגון אליפלט, שדואג לילדי מבקשי המקלט.

עוד אמר גרוסמן: "מהמקום הזה אני מדבר. מהמקום השביר שזוכר היטב את הפחד הקיומי, וגם את התקווה העזה שהנה, באמת, סוף סוף הגענו הביתה. אבל כשישראל כובשת ומדכאת עם אחר, במשך חמישים ואחת שנה, ויוצרת בשטחי הכיבוש מציאות של אפרטהייד- היא נעשית הרבה פחות בית. וכששר הביטחון ליברמן מחליט למנוע מפלסטינים שוחרי שלום להגיע למפגש כמו זה שלנו, ישראל היא פחות בית. כשצלפים ישראלים הורגים עשרות מפגינים פלסטינים, רובם אזרחים- ישראל היא פחות בית. וכשממשלת ישראל מנסה לקמבֵּן עסקאות מפוקפקות באוגנדה וברואנדה, ומוכנה לסכן את חייהם של אלפי מבקשי מקלט ולגרש אותם אל הלא נודע- היא בעיניי פחות בית. וכשראש הממשלה משמיץ ומסית נגד הארגונים שדואגים לזכויות האדם, וכשהוא מחפש דרכים לחוקק חוקים עוקפי בג"צ, וכשיש ערעור מתמיד של הדמוקרטיה ושל בית המשפט- ישראל נעשית עוד קצת פחות בית. לכולם".

בין יתר הדוברים באירוע היו וד"ר אמאל אבו סעד, אלמנתו של המורה יעקוּב אבו אלקיעאן, שנורה למוות בשנה שעברה בידי שוטרים במהלך ניסיון פינוי בכפייה של אום אל חיראן; ג'יהאד זראייר, שאיבד את בנו בכורו, עלאא, בגיל 21, ב-2014, כשחיילים ירו בו בזמן שהלך עם דודו לבית סבו; יובל רוט, שאיבד את אחיו אודי, שנחטף ונרצח על ידי אנשי חמאס בשנת 1993; ועדי צ'רנוברודה-כחלון, שאיבדה את אביה, דב, בפיגוע במסעדת "מצה" בחיפה בשנת 2002.

דויד גרוסמן, נואם הערב בטקס הזיכרון המשותף ישראלי- פלסטיני (אורן זיו/ אקטיבסטילס)

דויד גרוסמן, נואם הערב בטקס הזיכרון המשותף ישראלי- פלסטיני (אורן זיו/ אקטיבסטילס)

עדי צ'רנוברה כחלון אמרה בנאומה: "ב-31 במרץ, 2002, אירע פיגוע ההתאבדות הנורא במסעדת 'מצה' בחיפה, מסעדת הבית שלנו. אבי, דב צ'רנוברדה, היה בין  שישה-עשר הנרצחים. עד יומו האחרון אבי חתר להידברות ולפיוס, עם כל הכאב של הקונפליקט. וביום הזה הכאב הזה הפך בשבילנו מוחשי ונורא יותר.ועם כל הכאב הצורב והכעס הנורא שהרגשתי כלפי הרוצח, וכלפי המצב שהביא אותו לבצע רצח נוראי כזה, כבר במהלך השבעה היה לי ברור שאני חייבת להמשיך לעשות את ההפרדה שאבי לימד אותנו לעשות. הפרדה בין העם הפלסטיני, שמבקש לעצמו, ממש כמונו, חיים שסובבים סביב הגשמה ומשפחה ופרנסה, לבין אלה שחושבים שניתן להגיע לפתרון דרך אלימות".

בהפגנה מחוץ לאירוע נעצר גם פעיל ימין אחד, בחשד לתקיפת משתתף בטקס. עשרות מפגיני הימין קראו קריאות אלימות וניסו פעם אחר פעם לעקוף את המשטרה ולהגיע אל באי הטקס, להתנכל להם ואף לפגוע בהם.

צפו במפגיני הימין:

מוקדם יותר היום הודיעו שתי זמרות, דנה ברגר ואפשרת גוש, כי בשל לחצי הימין הן מבטלות את הגעתן. בהודעתה בנושא דיברה ברגר על חששה מאפשרות של פגיעה כלשהי במשפחות שכולות, אולם בהחלטתה בחרה למעשה מיהן המשפחות השכולות שניתן לפגוע בהן – אלו משמאל.

"כשאני רואה את הפחד והכאב שהתלמידות שלי חוות, אני מבינה לעומק את השפעת החיים תחת הכיבוש"

כאמור, בניגוד להחלטתו של שר הבטחון הורה הבוקר בג"ץ לאפשר כניסה של פעילי שלום פלסטינים, לטקס הזיכרון המשותף הישראלי-פלסטיני. "החלטת השר לוקה בחוסר איזון ממשי ובחוסר סבירות במידה המצדיקה את התערבותנו", כתבו השופטים בהחלטתם וציינו גם את התנצלותה של המדינה שהאשימה קודם לכן באופן בלתי מבוסס כי בין הפלסטינים שהוזמנו לטקסט יש גם פעילי טרור.

"מצאנו כי משיקול הדעת שהפעיל שר הביטחון נפקד לחלוטין מקומם של השיקולים הנוגעים לרגשותיהן של המשפחות השכולות המבקשות לקיים את הטקס במתכונת המתוכננת המשותפת לישראלים ולפלסטינים", כתבו השופטים."עוד נפקד משיקוליו של שר הביטחון מקומן של רגשות אותו החלק בציבור הישראלי התומך בקיומו של הטקס ומזדהה עם תכניו ועם מטרותיו".

משתתפות טקס יום הזיכרון הישראלי-פלסטיני, גן הוורדים בתל אביב (אורן זיו / אקטיבסטילס)

משתתפות טקס יום הזיכרון הישראלי-פלסטיני, גן הוורדים בתל אביב (אורן זיו / אקטיבסטילס)

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
מצעד הנשים בפלורידה. ינואר 2018 (צילום: Rob Kall/CC BY 2.0)

מצעד הנשים בפלורידה. ינואר 2018 (צילום: Rob Kall/CC BY 2.0)

גם בעידן טראמפ ונתניהו, עבודת שטח מביאה ניצחונות לשמאל

ההישגים של מועמדי שמאל בבחירות האמצע בארה"ב ובבחירות המקומיות בישראל הוכיחו שאפשר לשנות את המציאות הפוליטית ולנצח את הימין

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf