יו"ר ועדת הבחירות: תשדיר משרד החינוך נוטה לתעמולת בחירות

בעקבות עתירה שהתבססה על מידע שפורסם ב"שיחה מקומית", הציע השופט מלצר למשרד החינוך לגנוז או לתקן תשדיר העוסק בצפיפות בכיתות. השופט אמר כי המידע שמופיע בתשדיר "אינו מדויק"

א א א

הנתונים שמוצגים בתשדיר שפרסם משרד החינוך בנושא צמצום הצפיפות בכיתות אינם מדויקים, ועל כן התשדיר נוטה להיות תעמולת בחירות. כך עלה השבוע (רביעי) במהלך דיון שנערך בוועדת הבחירות בפני השופט חנן מלצר. השופט קבע כי שר החינוך לא רשאי לעשות שימוש פרטי בסיסמה "דברים זזים בחינוך", שהיא סיסמת המותג של משרד החינוך. העתירה והדיון התבססו על פרטים שהתפרסמו לראשונה ב"שיחה מקומית".

לפני חודשיים פרסמתי ב"שיחה מקומית" פוסט המתאר את העיוותים והמידע המטעה בתשדיר פרסומת שהפיק משרד החינוך בנושא "מתווה בנט להקטנת הצפיפות בכיתות", תחת סיסמת המותג: "דברים זזים בחינוך". בפוסט הבאתי נתונים המוכיחים כי המסר המרכזי בתשדיר, לפיו השר בנט הוריד את מספר התלמידים בכיתה ב-20 אחוזים, מ-40 תלמידים ל-32, אינו נכון.

הנתונים שפרסמתי בפוסט צורפו כחוות דעת מקצועית, לעתירה שהגיש עו"ד שחר בן מאיר בפני יו"ר ועדת הבחירות, המשנה לנשיאת העליון השופט חנן מלצר, נגד השר נפתלי בנט, משרד החינוך והיועץ המשפטי לממשלה. בעתירה נדרש המשרד להפסיק לשדר את התשדיר, שכן הוא בגדר תעמולת בחירות אסורה, נוכח שהמידע בו ברובו אינו נכון.

(צילום מסך מתוך סרטון משרד החינוך)

בדיון שהתקיים ביום רביעי (12 ביולי) בוועדת הבחירות המרכזית, אמר השופט מלצר כי דווקא הנתונים שהובאו בתשובת המדינה לעתירה (כפי שאציג בהמשך) מראים כי המידע בתשדיר אינו מדויק. מותר להתפאר, אמר השופט, אבל המידע חייב להיות מדויק. ככל שהוא פחות מדויק, כך הוא נוטה יותר להיות תעמולת בחירות אסורה. עוד ציין השופט כי שר החינוך לא יכול לעשות שימוש פרטי, למשל בחשבון הטוויטר שלו, בסיסמה "דברים זזים בחינוך", שהיא סיסמת המותג של משרד החינוך.

בהמשך הציע השופט למשרד החינוך לתקן את המידע המוצג בתשדיר, ולהפסיק את השימוש המקביל במותג "דברים זזים בחינוך" על ידי השר באופן פרטי ועל ידי המשרד, ובכך לייתר את ההכרעה בעתירה. המדינה ביקשה ארכה של שבועיים כדי להשיב להצעת השופט, ובעניין זה נמשיך לעקוב.

אסור למשרד החינוך לספק מידע לא מדויק

 יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-21, השופט חנן מלצר (צילום: משרד המשפטים)

יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-21, השופט חנן מלצר (צילום: משרד המשפטים)

הטיעון המרכזי בעתירה נגד משרד החינוך הוא פשוט. על פי הוראות החשב הכללי במשרד האוצר, המידע בפרסום ממשלתי נועד להציג "מידע הרלוונטי לציבור, לצורך קבלת שירותים ממשרדי הממשלה ולמימוש זכויותיו". המידע חייב להיות מדויק, אינפורמטיבי, ומבלי לייחס הישגים למשרד. מכיוון שהתשדיר לא עומד בכל אלה, הרי שלא מדובר בתשדיר מידע של המשרד, אלא תשדיר תעמולה.

ההטעיה בתשדיר נוצרת עקב ערבוב בין מספר התלמידים הממוצע בכיתה, לבין מספר התקן למקסימום תלמידים בכיתה, כלומר המספר שמעליו מפצלים את השכבה לשתי כיתות. ממוצע התלמידים בכיתה בישראל נע בין 26 ל-28 תלמידים בכיתה, תלוי כיצד מחשבים. המספרים 40 או 32 המוזכרים בתשדיר, הם מספרי תקן למקסימום תלמידים בכיתה. כבר בשנת 2008, תקופת כהונתה של יולי תמיר כשרת החינוך, החליטה הממשלה על הורדת מספר התקן מ-40 ל-32 בכל הכיתות, ומאז מיושמת ההחלטה בהדרגה, בהתאם לאילוצי התקציב.

סרטון שמבוסס על חשבון לא נכון. צילום מסך מתוך סרטון משרד החינוך

סרטון שמבוסס על חשבון לא נכון. צילום מסך מתוך סרטון משרד החינוך

בתשובת המדינה לעתירה הוצגו נתוני משרד החינוך אודות ממוצע התלמידים בכיתות הנמוכות. לטענת המשרד ממוצע זה ירד בשלוש השנים האחרונות מ 30 תלמידים בכיתה א' ו-28 תלמידים בכיתה ג' עד ל- 27.2 תלמידים בכל הכיתות. אם כך, זה לא 40, לא 32, וגם לא 20 אחוזי ירידה. על כך אמר השופט, כמוזכר לעיל, כי כבר מתשובת המדינה נראה כי המידע בתשדיר אינו מדויק, ואם אינו מדויק, הרי הוא תשדיר תעמולה.

אסור לשר להשתמש במשאבי משרדו לצורך תעמולה

הטענה כנגד שר החינוך, אף היא פשוטה: על פי חוק הבחירות אסור לשר להשתמש במשאבי משרדו לצורך תעמולה. כך בסעיף 2א: "לא יעשה שימוש בקשר עם תעמולת-בחירות, בכספים או בנכסים מוחשיים או בלתי מוחשיים של גוף מבוקר", כלומר משרדי ממשלה, תאגיד ממשלתי, רשויות מקומיות ועוד. הבעיה מתחדדת אצל שרי הממשלה, השולטים במסגרת תפקידם על מחלקות הפרסום ויחסי ציבור של משרדיהם, ובשנים האחרונות נוטים לעבור את הגבול שבין פרסום ענייני המשרד לבין פרסומם האישי.

עו"ד שחר בן מאיר

עו"ד שחר בן מאיר

בנושא זה הגישו עורכי הדין שחר בן מאיר ועודד קרמר, בראשית השנה, עתירה לבג"צ נגד היועץ המשפטי לממשלה. עניין אחד בעתירה נגע לשר האוצר משה כחלון, אשר השתמש במסע הפרסום של מפלגתו, בבחירות 2015, במותג "כחלון – נטו בשבילי!". בשנת 2017 יצא משרד האוצר במסע פרסום של תכניות כלכליות שונות תחת המותגים: "נטו משפחה", "נטו תעשייה","נטו הוזלות" ועוד. בכך נוצרה זהות בין מותג הפרסום של כחלון ומפלגתו, לבין הפרסום של משרד האוצר מתקציב המדינה.

עניין מרכזי שני בעתירה הוא השתתפות השרים כקריינים במשדרי פרסום של משרדיהם. על פי נתוני חברת יפעת שצורפו לעתירה, זכתה השרה רגב להופיע 2,254 פעמים בתשדירי פרסום של משרדה ושודרו בתקשורת, בזמן אוויר מצטבר של 17.4 שעות ובשווי שני מיליון שקלים. השר אקוניס צבר כ-15 שעות שידור מצטברות, השר ארדן 2.4 שעות, וכך נהגו גם השרה גמליאל והשר בנט. הכול על חשבון הציבור. סופה של עתירה זאת, שהמדינה נכנעה וקיבלה את עמדת העותרים בשני הנושאים, לנוכח החלטה בעתירה נפרדת נגד השרה רגב.

בעתירה, שהוגשה באפריל 2018, פסק יו"ר ועדת הבחירות, השופט חנן מלצר, להוריד מהאוויר תשדירים לקראת חגיגות יום העצמאות, שבהם השתתפה השרה רגב כקריינית. השופט קיבל את עמדת העותר רמי כהן, וחוות דעת מקצועית של פרופ' רפי מן, אשר צורפה לעתירה של עו"ד בן מאיר וקרמר, ואשר הוגשה גם אליו, וקבע כי: "תשדיר בו מזמין נבחר ציבור בקולו את הציבור להשתתף באירוע, כורך באופן בלתי אמצעי את האירוע עם נבחר הציבור, כך שבפני הבוחר הסביר מוצג מצג כאילו נבחר הציבור עצמו הוא האחראי בלעדית לאירוע והוא, ולא הרשות הציבורית, יזם את האירוע".

(צילום מסך מתוך סרטון משרד החינוך)

(צילום מסך מתוך סרטון משרד החינוך)

אם נחזור לעתירה הנוכחית, השופט מלצר קיבל את הטענה ששר החינוך בנט עושה שימוש פרטי במותג "דברים זזים בחינוך", שהוא מותג של משרד החינוך. מכאן שהשר יוצר זהות בין הפרסום הממשלתי לבין פרסומו האישי תוך שהוא משתמש במשאב ציבורי, דבר שהוא עבירה על חוק הבחירות.

עובדי הממשלה עובדים אצלנו, ולא אצל השרים

כללו של דבר, כאמור, שהשופט קטע את דברי ההגנה של המדינה, והציע למדינה לתקן שני דברים על מנת לייתר את העתירה: לתקן את המידע בתשדיר כך שיהיה מדויק יותר, ולמנוע מהשר בנט לעשות שימוש פרטי במותג של משרד החינוך. המדינה ביקשה ארכה של שבועיים כדי להשיב להצעת השופט.

בינתיים, התשדיר האמור כבר אינו משודר בפרסומות הערוצים המסחריים, אבל הוא עדיין מוצג באתר יוטיוב ומקושר לאתרים שונים. את השורה התחתונה אמר לי עו"ד בן מאיר בסיום הדיון: הלקח החיובי מכל המאמץ הוא, שהעובדים במחלקות הפרסום ויחסי הציבור במשרדי הממשלה יזכרו שהם עובדים שלנו, של הציבור, ולא של השרים הממונים עליהם. לו יהי.

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן

גם במרחק כמעט ארבעים שנה, קשה שלא להעריץ ולהעריך את אופיר על הגשת כזו תוכנית. שייקה אופיר ב"סלם ותעלם" (צילום מסך)

الی اللقاء חינוכית: געגועים לימים בהם הערבית הייתה במיינסטרים

לא רק "זהו זה" וקישקשתא: סגירת הטלוויזיה החינוכית מעוררת געגועים גם לג'ארכּ קריבכּ, סלם ותעלם ועוד שלל תכניות שהביאו את הערבית ללב הפריים-טיים הישראלי בטבעיות ובחן, בעידן שלפני חוק הלאום

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf