ילדי כאפות: כך הפסידו בנט ומשרד החינוך את מעונות היום

למרות שמבחינה מקצועית וכלכלית ברור כי האחריות על מעונות היום צריכה לעבור למשרד החינוך, נתניהו החליט אחרת. מאות אלפי הפעוטות מגיל לידה ועד שלוש ישלמו את מחיר מאבקי הכוח בין בנט לראש הממשלה. ביום ראשון יערך מפגש מחאה בירושלים

מאת:
השאירו תגובה
א א א

השבוע, ביום האחרון של יולי, קיבלה הממשלה את החלטה 1754, במסגרתה הועברה האחריות על חינוך הילדים מגיל לידה עד שלוש, ממשרד הכלכלה למשרד הרווחה. ועדות מקצועיות המליצו בעבר להעביר את חינוך הגיל הרך דווקא למשרד החינוך: ועדת העבודה בעניין עידוד עבודת נשים 1971, ועדת הסטנדרטים למעונות היום 1987, ועדת הסטנדרטים להפעלת מסגרות חינוכיות לפעוטות (רוזנטל) 2007, הועדה לשינוי כלכלי חברתי (טרכטנברג) 2011, והוועדה למלחמה בעוני (אלאלוף) 2014. אבל השבוע מסתבר שוב, כך אנחנו לומדים, שממשלת ישראל אינה מתנהלת רק משיקולים מקצועיים. האיבה בין נתניהו לבנט חשובה יותר.

משחק הכיסאות

השתלשלות הדברים, כפי שאני מבין אותה, אינה קשורה לחינוך, אלא למשחקי הכוח של ראש הממשלה. סבב המנויים הנוכחי החל עם פרישתו של אבי גבאי מתפקיד השר להגנת הסביבה. נתניהו ביקש להעביר את תיק הסביבה לאחריותו, אולי בגלל הקשר של המשרד למתווה הגז. כדי לאזן זאת, נדרש נתניהו לתת לכחלון משהו בתמורה. נתניהו החזיק את תיק הכלכלה, שהוא אינו זקוק לו, אבל זה תיק גדול מדי כתמורה לתיק הסביבה.

את תיק הסביבה החליט בסופו של דבר נתניהו להעניק לזאב אלקין, השר הנאמן ששכב על הגדר לטובת הכניסה של ליברמן לממשלה. כדי לאזן זאת, נדרש נתניהו להעניק משהו גם לחיים כץ, שגם הוא שר נאמן, וקבלן קולות מרכזי בליכוד. וכך התחברו שני הצרכים: נתניהו לקח את תיק הכלכלה ופיצל אותו לשניים: חצי נתן לכחלון, כתמורה הולמת לתיק הסביבה, וחצי נתן לחיים כץ, כתמורה הולמת לנאמנותו.

> אין סיבה ללמוד ליבה: לא לחרדים ולא לכלל הילדים

פעוטון בירושלים. אילוסטרציה (יוסי זמיר/פלאש90)

פעוטון בירושלים. אילוסטרציה (יוסי זמיר/פלאש90)

בנט שיחק אותה גיבור מוקדם מדי

העברת חלקים ממשרד הכלכלה למשרד הרווחה הייתה גם סנוקרת של ממש בריב הממושך בין נתניהו לבנט. בין האגפים שעברו נמצא אגף מעונות היום, שהוא הגוף האחראי בישראל על חינוך הילדים מלידה עד שלוש. גם הסיפור הזה מתחיל במתווה הגז: בראשית נובמבר 2015 הועבר השר אריה דרעי מתפקידו כשר הכלכלה, כדי לאפשר את קידום מתווה הגז. בנט ניצל אז את עמדת המיקוח של מפלגתו בממשלה והסכים לשינוי בתפקיד של דרעי, אבל בתנאי שהאחריות על החינוך מגיל לידה עד שלוש תעבור ממשרד הכלכלה למשרד החינוך.

נתניהו קיבל זאת, כמובן, והקים צוות בין-משרדי בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה אלי גרונר, שיבחן את משמעות ההחלטה. אלא שבנט הלך צעד אחד רחוק מדי, כשאמר למחרת: "אני שומע מאתמול בבוקר שסביב מתווה הגז, התנהלנו בסחטנות פוליטית […] אם לדאוג לילדים בגילאי אפס עד שלוש שיהיו תחת מעטפת של משרד החינוך זאת סחטנות – אז אני סחטן פוליטי למען הגיל הרך". אפשר לנחש מי לא אהב לשמוע את דברי הרהב האלה.

לאורך כל שלבי עבודת הצוות הבין-משרדי נוצרה התחושה שהצוות ימליץ להעביר את הטיפול בגיל הרך למשרד החינוך (למשל כאן). גם מי שקורא את הדוח הסופי, ישתכנע שכך נכון לעשות. אלא שבשורה התחתונה החליט הצוות שלא להחליט.

בעמוד 2 בדו"ח נכתב: "כל מדינות ה-OECD מעמיקות את הטיפול בגיל הרך, שנתפש, במחקר ובמעשה, כמאיץ את התפתחותם של ילדים, כמקטין אפקטיבי של צמיחת פערים בין קבוצות חברתיות וכאמצעי הזול והיעיל ביותר, בהשוואה לעלויות בגילאים מאוחרים יותר, במניעה וטיפול בקשיי ובחסמי התפתחות".

בהמשך מוזכרים היתרונות בהעברת האחריות למשרד החינוך: המענה החינוכי לילדים, הקשר המובנה שיש למשרד עם הרשויות המקומיות, וקיומם של מנגנוני הכשרה, פיקוח וסיוע כמעטפת תומכת. לנוכח זאת הם קבעו: "ככל שדגשי המערכת יהיו מוטים להעמקת איכות הטיפול, אזי יש להעביר את אגף מעונות יום למשרד החינוך".

אלא שלצד זאת נכתב גם שמעונות היום הם "כלי חשוב ויעיל המאפשר ומעודד יציאת הורים לעבודה", וגם "צפוי שכלי זה ימשיך להיות משמעותי לשיפור שיעורי התעסוקה במהלך השנים הבאות". ולכן: "ככל שדגשי המערכת יהיו מוטים להרחבת המערכת של מעונות יום ומשפחתונים כדבר מרכזי, נכון להשאיר את אגף מעונות יום במשרד הכלכלה".

נראה שהנימוק בעד משרד הכלכלה הוא חלש. אם מעונות היום משמשים כזרז ליציאת הורים לעבודה כאשר המעונות שייכים למשרד הכלכלה, מדוע שהם לא ישמשו זרז גם כאשר המעונות יהיו תחת אחריות משרד החינוך?

> מצב חירום: רוב הבוגרים בישראל לא מבינים את הנקרא

משחק הכיסאות. ראש הממשלה נתניהו והשרים בנט ודרעי (יונתן סינדל/פלאש90)

משחק הכיסאות. ראש הממשלה נתניהו והשרים בנט ודרעי (יונתן סינדל/פלאש90)

משרד החינוך זול יותר

לדו"ח הצוות הבין-משרדי מצורפים שני נספחים ובהם הצעות התקציב של משרד הכלכלה ומשרד החינוך להפעלת מעונות היום. יש כיום בישראל כ-400 אלף ילדים עד גיל שלוש, ורק רבע מהם מטופלים במעונות היום. המדינה מסבסדת כיום להורים של מאה אלף הילדים, בממוצע, מחצית משכר הלימוד, בהיקף של מיליארד שקלים.

הצעות התקציב של המשרדים מתייחסות לשלושה מדדים של שיפור השירות: הרחבת מעונות היום לכלל ילדי ישראל; הרחבת הסבסוד של הממשלה עד מתן שירות חינם; ותוספת של מטפלות על מנת להגיע לתקן המחייב של גודל קבוצת הילדים ויחס מספר הילדים לכל מטפלת.

משרד הכלכלה מעריך שעלות ההפעלה לכל הילדים ובסטנדרט המחייב תהייה 9.3 מיליארד שקלים. הצעת תקציב ההפעלה של משרד החינוך היא זולה במעט: 2.32 מיליארד שקלים עבור מאה אלף הילדים המטופלים כיום, ועוד 2.12 מיליארד שקלים לכל מאה אלף ילדים נוספים. הסך הכול ל-400 אלף הפעוטות הוא 8.7 מיליארד שקלים לשנה. שני המשרדים מוסיפים דרישה לתקציב חד פעמי, קרוב ל-14 מיליארד שקלים, לבניית מעונות יום עבור כלל ילדי ישראל.

אז מי ילד הכאפות?

אם מבחינה חינוכית וכלכלית כדאי להרחיב את החינוך לגיל הרך מלידה עד שלוש, ולהפעיל אותו באמצעות משרד החינוך, מדוע זה לא קורה?

בראשית השבוע התנצחו נתניהו ובנט באמצעות דוברי המפלגות שלהם. מהבית היהודי נמסר בין השאר שנתניהו "לפני הבחירות מתחנף לציבור הימני והדתי, ודקה אחרי הבחירות הוא זורק אותם ובז להם. נגמרו ימי ילדי הכאפות". זאת לדעתי הסיבה. שנתניהו הראה לבנט שאחרי הכול, הוא עדיין ילד כאפות. עתיד הילדים ועתיד המדינה חשובים פחות.

מחאה נגד החלטת הממשלה

החלטת הממשלה פוגעת בפעילותם של מספר חברי כנסת, בראשם מנואל טרכטנברג, להקמת רשות לחינוך בגיל הרך, באחריות משרד החינוך. טרכטנברג, בשיתוף גופים התנדבותיים כגון העמותה הישראלית למען הילד בגיל הרך, מנסים לעורר את דעת הקהל, למחאה נגד ניצחון הפוליטיקה הכוחנית על צורכי הילדים. ביום ראשון הקרוב (7 באוגוסט, בשעה 19) ייערך מפגש מחאה מול בית ראש הממשלה (פרטים נוספים בעמוד האירוע בפיסבוק).

בנוסף, ניתן לשלוח מכתב מחאה מוכן (וניתן לעריכה) אל ראש הממשלה והשרים, בדרישה להסדרה של החינוך בגיל הרך, הרחבת השירות לכלל האוכלוסייה והעברת האחריות למשרד החינוך.

> לשיר ביונסה עם האסירים במעשיהו

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
41% מהנשים המוכות הן ערביות, אבל רק שלושה מ-14 המקלטים מיועדות לנשים ערביות, אבל ארדן רואה במקלט נוסף סימן לכניעה. השר גלעד ארדן (צילום: פלאש 90)

41% מהנשים המוכות הן ערביות, אבל רק שלושה מ-14 המקלטים מיועדות לנשים ערביות, אבל ארדן רואה במקלט נוסף סימן לכניעה. השר גלעד ארדן (צילום: פלאש 90)

מרוב גזענות, ארדן שכח שהוא עצמו קידם מקלטים לנשים ערביות

גלעד ארדן הזהיר שממשלה עם איימן עודה עלולה להביא לנו הקמת "עוד מעונות לנשים מוכות" במגזר הערבי. הוא לא זכר שוועדה שהוא עומד בראשה אישרה הצעה דומה. אבל כשההצעה באה מעודה, אין לו בעיה לזלזל בביטחון הנשים הערביות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf