הפעילה שסטרה לתובע במשפט תמימי: "לא אשתתף במשחקי הדמוקרטיה ליהודים"

יפעת דורון הגיעה לדיון בתיק של חברתה נרימאן תמימי ובתה עהד. בסיומו היא עשתה בדיוק את מה שבגינו נשפטה עהד תמימי לחודשים ארוכים בכלא: סטרה לקצין במדים. כעת, לאחר שחרורה הזריז, היא מדברת על המניע למעשה, על שלטון החוק במציאות של אפרטהייד, על מאבק ועל סולידריות נשית

מאת:
השאירו תגובה
א א א

מאת יואב חיפאווי

ביום רביעי, ה-21.3.2018, דן בית המשפט בעופר באישור עיסקאות הטיעון במשפטיהן של עהד תמימי ואמה נרימאן. בשבע בערב יצאה השופטת מהאולם לאחר שגזרה על השתיים שמונה חודשי מאסר. ברגע זה ניגשה יפעת דורון, פעילה פוליטית שהגיעה לבית המשפט הצבאי כדי לתמוך בנשות משפחת תמימי, אל התובע, קצין בדרגת סגן אלוף, צעקה לעברו "אין לכם זכות לשפוט אותה", וסטרה לו. היא נעצרה מיד לאחר המעשה.

לאחר שחרורה נפגשתי איתה בניסיון להבין מה הוביל אותה למעשה הבלתי שיגרתי.

המניע

יפעת מסבירה כי מחאתה נבעה בראש ובראשונה מתוך המצוקה הקשה שגרם לה מעצרה של נרימאן תמימי, אישה אותה ליוותה מקרוב במשך שנים של מאבק וכלפיה היא מלאה רגשי חברות והערכה.

היא מספרת על תחושת שותפות שהתפתחה מתוך נסיונות קשים. היא נזכרת כיצד אחיה של נרימאן, רושדי, נורה ב-2012 על ידי חיילים מאחורי בית המשפחה. כאשר הגיעה הידיעה כי מצבו של רושדי התדרדר, הגיעה יפעת עם רבים מתושבי האזור לבית החולים והיתה שם כאשר נודע כי הוא "איסתשהד" – מת כחלל נוסף של הכיבוש. היא ישבה ליד מיטת בית החולים של קרוב אחר, מוסטפא תמימי, אותו היא מתארת כ"אדם בעל לב טוב וג'נטלמן אמיתי", שהחיילים ירו לראשו רימון גז בכינון ישיר, פציעה שגרמה למותו למחרת היום. היא ליוותה את נרימאן כאשר נאסר באסם, בעלה, וכאשר זו נפצעה מירי של כדור חי לרגלה, מה שגרם לריסוק העצם ודרש תהליך החלמה ממושך. היא היתה שם וחשה את סבלה של נרימאן כאשר הילדים ספגו מכות מהחיילים וכאשר נעצרו.

כעת, כאשר נרימאן עצמה בכלא, הרגישה יפעת כי אינה יכולה פשוט לעבור על כך לסדר היום ולהמשיך בחייה הרגילים. היא הרגישה צורך לעשות משהו, להגן עליה, לזעוק. מבחינתה לא מדובר בסולידריות אלא במעורבות אישית יותר, בלהיות ולהאבק ביחד.

> נור תמימי לאחר שחרורה מהמעצר: "אני לא מתחרטת"

"מדוע שלא יכתבו כי אישה עשתה פעולת מחאה נגד מעצרה של אישה אחרת? זו קטגוריה הרבה יותר משמעותית ורלוונטית". יפעת דורון מובלת למעצר אחרי שסטרה לקצין

בזמן הדיון בהארכת המעצר של יפעת, ניסה נציג המשטרה לתאר את האירוע בחומרה יתירה: "בתוך אולם בית משפט צבאי, בזמן שהתובעים ויועמ"ש איו"ש נוכחים באולם, תקפה בסטירה את סגן אלוף ראסם." בהודעת הערר על שחרור החשודה למחת היום צויין כי היא "סטרה לקצין צה"ל בדרגת סגן אלוף המשמש בתפקידו כראש התביעה הצבאית באיו"ש". בניסיון להוכיח את מסוכנותה של החשודה, ממשיך כותב הערר וטוען כי "המסוכנות עולה מהמשיבה בעצם ביצוע המעשה כלפי קציני צה"ל במדים המייצגים את רשויות האכיפה באיו"ש… המעשה עלול להרפות ידם של שלוחי אכיפת החוק באיו"ש."

המעצר

אחרי הסטירה המדוברת, החיילים לא התנפלו על יפעת אלא דרשו ממנה לצאת מהאולם, כנראה כדי לא לתת לתקשורת עוד חומר פוטוגני. לבסוף הוציאו אותה מהדלת האחורית, ממנה יצאה קודם השופטת. מעופר נלקחה אל מטה משטרת בנימין, שם נחקרה עד שתיים וחצי לפנות בוקר.

לאחר חקירתה הוכנסה לחדר קטן בו הוחזקו שני עצורים פלסטינים כבולים בידיהם ורגליהם, ועיניהם מכוסות בפלנלית. המבוגר שבהם, כבן 20, נראה לדבריה כמו תמונת פוסטר על עינויים. העייפות והכאב ניכרו על פניו וחולצתו הייתה מוכתמת בדם. השני, מספרת יפעת, נראה ממש ילד. כאשר באו החיילים לקחת את הילד להמשך החקירה, יפעת הצליחה לשאול אותו בן כמה הוא. הוא בן 13. "בתח'פש" – "אל תפחד, שאלוהים יחזק אותך" – הספיקה לאמר לו, לפני שהוציאו אותה מהחדר כדי שלא תפריע לשגרת העינויים.

את שארית הלילה בילתה בתא מלוכלך וצר, גודלו כמטר על שני מטר, ללא מזרון או שמיכות. הריהוט היחיד בתא היה ספסל מתכת צר וקשה. את הלילה הבא בילתה בבית המעצר לנשים "נווה תרצה".

המשפט

ביום חמישי בבוקר הובאה יפעת לבית משפט השלום בירושלים. המשטרה הגישה בקשה להארכת מעצרה בחמישה ימים. יפעת בחרה לייצג את עצמה, הודיעה שאינה מתנגדת להארכת מעצרה והוסיפה כי "לעניין המסוכנות, אני מסכימה איתם שכל מי שלא מיישר קו עם משטר האפרטהייד שלכם, או מעיז לחשוב בצורה עצמאית, מהווה סכנה למשטר". השופט לא השתכנע והורה לשחררה, אך השחרור נדחה עד לערעור.

הודעת הערר שהוגשה לבית המשפט המחוזי מדגישה את האופי הפוליטי של המחאה: "המשיבה ניסתה במעשיה לערער על סמכות בית המשפט הצבאי ולפגוע בהליכי משפט של הרשות התובעת והרשות השופטת באזור".

בעת הדיון בערעור חזרה יפעת על עמדתה שהיא אינה מתנגדת להארכת מעצרה והוסיפה כי "אני לא מוכנה להשתתף במשחקי הדמוקרטיה ליהודים בלבד שלכם". שופט בית המשפט המחוזי דחה את הערעור והיא שוחררה.

> תראו מופתעים: הצבא משקר נגד משפחת תמימי, העיתונאים משתפים פעולה

שתיהן נקטו באותה הפעולה. דורון שוחררה כמעט מיד, תמימי תשב בכלא חודשים ארוכים. עהד תמימי בדיון על הארכת מעצרה, 17.1.2018 (אורן זיו/אקטיבסטילס)

התוצאות

למרות מאמצי עורכת הדין גבי לסקי שייצגה אותן, בית המשפט הצבאי סרב לשחרר את בנות משפחת תמימי בערבות בטרם המשפט. לעומתם יפעת לא היתה מיוצגת, הסכימה להארכת מעצרה, אך שוחררה תוך יומיים. את התוצאה קבע משטר ההפרדה הגזענית, הנהוג בבתי המשפט בישראל, שבה הדמוקרטיה שמורה למי  שנתפס כחלק מעם האדונים.

בדיעבד, החלטה זו, הגם שיפעת לא שאפה אליה ולא פעלה למענה, משרתת בהחלט את המאבק שלמענו התגייסה. שיחרורה המהיר מהווה הוכחה ניצחת לסיבת מאסרה של עאהד. כמו אלפי פלסטינים היא עצורה בגלל הפשע החמור ביותר בספר החוקים הישראלי: היותה ערביה.

מה שמתסכל את יפעת, לדבריה, הוא שלא רק בתי המשפט התייחסו אליה לפי התווית המוכנה מראש של "יהודיה ישראלית", אלא גם רבים מבעלי הכוונות הטובות ממשיכים לחשוב באותם מונחים. "אם כבר רוצים לתייג אותנו לפי מגזרים ולא להסתפק בכך שכולנו בני אדם", היא אומרת, "מדוע שלא יכתבו כי אישה עשתה פעולת מחאה נגד מעצרה של אישה אחרת? זו קטגוריה הרבה יותר משמעותית ורלוונטית. ההבדלה השיטתית ביחסם של המשטרה ובתי המשפט לפעילים לפי סיווגם כיהודים או ערבים לא רק נובעת ממשטר האפרטהייד, אלא גם נועדה לשמר ולחזק אותו". היא מסבירה כי עבורה היהדות היא דת, וכיוון שאינה דתיה, למעשה הגדרתה כיהודיה בטעות יסודה. היא גם לא מגדירה עצמה כישראלית, "לכל היותר ניתן לומר שיש לי תעודת זהות כחולה". המסר שלה הוא העמידה ביחד של הנאבקות והנאבקים למען החירות והצדק, תוך שבירת החלוקות שכופה עלינו השלטון.

יואב חיפאווי הוא פעיל פוליטי וחברתי, חבר בתנועת אבנאא אלבלד ובחראק חיפה. הוא כותב את הבלוג חיפה החופשית.

> במקום לפחד מהתיקו הדמוגרפי, אפשר לראות בו פתח לתקווה

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
ראש הממשלה, בנימין נתניהו, במסיבת עיתונאים בנוגע לתוכנית הגרעין האיראנית, 9 בספטמבר 2019 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, במסיבת עיתונאים בנוגע לתוכנית הגרעין האיראנית, 9 בספטמבר 2019 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

נתניהו הימר על ציר הרשע העולמי. מה יקרה לישראל אחרי שיילך?

מה יהיה מעמדה הבינלאומי של ישראל אחרי שנתניהו יירד מהבמה? לא בטוח שיורשו יצליח לשקם את הקרע שנפער עם יהודי ארה"ב בשנים האחרונות. וגם ביחסים עם ציר הרשע של מנהיגי הימין החדש לא צפוי להשתנות הרבה, חוץ אולי מהסגנון

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf