יוזמה: אף בית לא ייהרס כל עוד אין לשכונתו תכנית מתאר

ירושלים היא לא רק סמל, אלא מקום בו חיים אנשים אמיתיים, מאות אלפים מהם תחת כיבוש. מול מדיניות ההתנחלויות שמוביל ברקת לצד הריסת בתים של פלסטינים והעדר תוכניות מתאר, צריך לתמוך ביוזמות תכנון של תושבי מזרח העיר. לקראת צעדת השמאל בירושלים

מאת:
השאירו תגובה
א א א

כותב אורח: אורי עגנון

בשבוע שעבר נודע שניר ברקת מתכוון לרוץ לקדנציה נוספת כראש עיריית ירושלים, הודעה שהפתיעה רבים ורבות שקיוו לראותו נבלע אי שם בתחתית מכולת האשפה של הליכוד. שכן נראה היה שברקת עסוק בשנים האחרונות, רובו ככולו, בהפיכת ירושלים "בירתה המאוחדת של ישראל" לקמפיין פרימרייז; הוא מדבר מעל כל במה על התפקדות לליכוד, ומשתמש ברחובותינו כזירת התגוששות מול כחלון.

במוצאי שבת תתקיים בירושלים צעדה נגד הכיבוש, שארגנה קואליציה גדולה של ארגונים, ואל לנו לעשות בה כמו ברקת ולהתייחס לירושלים כסמל בלבד. ירושלים היא מרחב פוליטי בעל חשיבות עצמאית, שבו חיות וחיים מאות אלפי אנשים ממשיים לגמרי תחת כיבוש בירוקרטי אלים.

> סיהאם איננה. מה בכוונתכם לעשות מחר?

האם רק בנייה מהירה יקרה לליבו של ראש הממשלה, וחייהם של הפועלים זולים בעיניו? פועלי בניין פלסטינים בהתנחלות הר חומה, מזרח ירושלים (יותם רונן / אקטיבסטילס)

כשהעירייה מדברת על פיתוח מזרח העיר היא מתכוונת להתנחלויות ליהודים. פועלי בניין פלסטינים בהתנחלות הר חומה, מזרח ירושלים (יותם רונן / אקטיבסטילס)

הצעדה המתוכננת למוצ"ש הקרוב היא הזדמנות חשובה לא רק לדבר על הכיבוש, אלא גם להתייחס ממש לחלקים המרכיבים אותו בעיר הזאת, והם רבים מספור: החל במעמד החוקי השונה ליהודים ולערבים בעיר, דרך המחסור העצום בכיתות לימוד במזרח העיר והנסיון להכריח בתי ספר לעבור לבגרות הישראלית בניגוד להסכמי אוסלו, האלימות המשטרתית הכביכול "חריגה" וזו שהיא לגמרי "לא יוצאת דופן", התמיכה הגאה של העירייה במפעל התנחלויות שמטרתו הכמעט מוצהרת היא מניעת מרחב חיים לפלסטינים, דוחות החנייה הבלתי נפסקים ברחובות שאין בהם שום סימון שהחניה אסורה (וגם לא מדרכה), חוסר השיוויון שומט הלסתות בכל אחד ואחד משירותי העירייה והמדינה.

הרשימה עוד ארוכה מאד, אבל בתוכה, ברשותכן, הייתי רוצה לסמן תחום אחד שאני חושב שכדאי להתמקד בו, ולהיאבק עליו בצעדה במוצ"שׁ, ועד הבחירות המקומיות הקרבות.

הריסות והלבנות בניה שרירותיות

מצב התכנון והבנייה בירושלים הוא נושא כאוב וחשוב למאבק ציבורי. הוא מכיל בתוכו את זכויותיהם הבסיסיות ביותר של תושבים של העיר, וגם את אחד הנושאים הטעונים ביותר מבחינה אידיאולוגית – "האיום הדמוגרפי". הנושא הכביכול בירוקרטי הזה יכול להיות מוקד מאחד לכל אלו שמעוניינות להפיל את הכיבוש ולהחליפו במדינה אחת, שתי מדינות, שלוש מדינות או אפס מדינות, כמו גם אלו שלא מתעניינות בכלל בשאלת "פתרון הסכסוך" אלא רק בזכויותיהם של אנשים.

בירושלים המזרחית יש בעיית תכנון חמורה: תכניות המתאר שיש לשכונות במזרח העיר ברובן בנות עשרות שנים, וכשנכתבו מלכתחילה הכוונה שלהן הייתה למנוע בנייה ולא לאפשר אותה. העובדה הזאת ביחד עם הנטייה הטבעית של הזמן – לנוע – הולידה שכונות מלאות בבתים ללא היתר, שנבנו בלי תכנון קהילתי או שכונתי, מה שמוביל לבניה בעייתית, ולפעמים אף מסוכנת, וגם להריסת בתים מתמדת, עליה מיד ארחיב.

במקביל כמעט אף פוליטיקאי ירושלמי לא יטען באופן פתוח שהוא מתנגד לתכנון במזרח העיר שהוא כביכול האינטרס והתפקיד של העירייה בעיר ה"מאוחדת". אולם, מאז שברקת נמשח כראש עיר, העירייה והמדינה תכננה עשרות אלפי יחידות דיור ליהודים במערב העיר ובהתנחלויות הגדולות של ירושלים,  בעוד מהלכי התכנון של העירייה עבור פלסטינים מזעריים ולרוב לא ניתנים ליישום ולפיכך אינם שווים את הנייר שעליו הם מודפסים.

> "אני לא מתבייש. שתתבייש מדינת ישראל ששולחת נכים לקבץ נדבות"

אם אין תוכנית מתאר, כל בניה היא לא חוקית ומועדת להריסה. הריסת בית, בית חנינא, מזרח ירושלים (אורן זיו / אקטיבסטילס)

אם אין תוכנית מתאר, כל בניה היא לא חוקית ומועדת להריסה. הריסת בית, בית חנינא, מזרח ירושלים (אורן זיו / אקטיבסטילס)

אבל אם תשאלו מישהו מהוועדה לתכנון ובנייה למה אין תכנון או בנייה במזרח ירושלים הם בוודאי ישיבו – מה פתאום, רוב מה שאנחנו עוסקים בו הוא אישור והלבנה של בתים שנבנו שלא כחוק. זה נכון, ועדת התכנון מלבינה בתים במזרח העיר ומאשרת אותם בדיעבד באופן שוטף, אבל יש עם זה שלוש בעיות קריטיות – הראשונה היא שכדי להגיע לוועדה צריך התושב לשלם הון לבעלי מקצוע (מודד, אדריכל ועורך-דין), לקבל אישורים משכנים, ועוד כל מיני פעולות שבעולם הגיוני, הן תפקידה ואחריותה של העירייה שלה הוא משלם ארנונה. כלומר העירייה מעבירה את עול תקציב התכנון לתושבים העניים ביותר בעיר.

הבעיה השנייה היא שהבתים שלבסוף מאושרים באופן הזה הם כטיפה בים. בירושלים המזרחית יש אלפי בתים ללא היתר, יש שאומרים 15 אלף ויש שאומרות 20 אלף או יותר. בקצב שבו הוועדה מאשרת בדיעבד בתים, אפילו אם לא יבנה עוד אף בית חדש, יקחו לה עוד חמישים שנה להגיע לדון בכולם. הבעיה השלישית היא שבאותו זמן שבו העירייה מאשרת בדיעבד בתים, היא עצמה הורסת מאות אחרים בשנה. 2016, הייתה השנה עם הכי הרבה הריסות בתים מאז 67, ובקצב הנוכחי 2017 תעקוף אותה. בזמן שאני כותב את השורות הללו נהרסים שני בתים בעיסאוויה.

המערך הבירוקרטי שנמתח בין הלבנה והריסה, משאיר חלק עצום מתושבות ותושבי העיר בפחד מתמיד מפני הריסה. מה שקובע איזה בית יהרס ואיזה יולבן הוא לא קנה מידה מקצועי שאיכות חיי התושבות והתושבים במרכזו, אלא מערכת מסועפת ומסואבת של פקידים, פוליטיקאים, תכנית ירושלים 2000 שמעולם לא אושרה ולכן לא הופקדה להתנגדויות. ושרירותיות. הרבה מהבתים שנהרסים במזרח העיר היו יכולים במסלול חיים שונה להיות מולבנים. אלא שהריסת בתים היא כלי יעיל במיוחד לדכא, להפחיד ולדחוק החוצה את מי שהעירייה רואה בעצם קיומם איום. הריסת הבתים לא נעשית כתוצאה מהחלטות תכנוניות אלא ככלי פוליטי לשמר רוב יהודי.

פוליטיקאים ירושלמים מדברים בקלות על החשיבות של תכנון במזרח העיר, וזה אומר שיש לנו חריץ להכנס לתוכו ולהשמיע את קולנו.  אבל הדרישה שלנו צריכה להיות, לדעתי, ברורה יותר ומשמעותית יותר: קבלה ותמיכה ביוזמות תכנון בשיתוף התושבים כמו שעושה למשל עמותת "במקום", ושאף בית לא יהרס עד שאין לשכונתו תכנית מתאר. לעניות דעתי זוהי מטרה פשוטה והגיונית שמכילה בתוכה משמעויות פוליטיות ומוסריות חשובות בעירנו. עלינו לפעול למען המטרה הזאת, ולהשמיע את קולנו באופן ממוקד וברור ולוודא שזהו חלק בלתי נפרד מהדיון שמתקיים על הבחירות המקומיות, ועל העתיד הפוליטי בכלל.

אורי עגנון הוא מלחין ירושלמי ופעיל בקבוצת פרי ג'רוזלם.

> סניף "ארומה" אסר על העובדים לדבר ערבית מול הלקוחות

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
ראש הממשלה, בנימין נתניהו, במסיבת עיתונאים בנוגע לתוכנית הגרעין האיראנית, 9 בספטמבר 2019 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, במסיבת עיתונאים בנוגע לתוכנית הגרעין האיראנית, 9 בספטמבר 2019 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

נתניהו הימר על ציר הרשע העולמי. מה יקרה לישראל אחרי שיילך?

מה יהיה מעמדה הבינלאומי של ישראל אחרי שנתניהו יירד מהבמה? לא בטוח שיורשו יצליח לשקם את הקרע שנפער עם יהודי ארה"ב בשנים האחרונות. וגם ביחסים עם ציר הרשע של מנהיגי הימין החדש לא צפוי להשתנות הרבה, חוץ אולי מהסגנון

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf