תקשורת ודעה קדומה: הישראלים לא שמעו על המחאה הבלתי אלימה בירושלים

מאת |

התקשורת הממסדית כל כך בטוחה שכל התנגדות פלסטינית היא אלימות עד שגם כשמחאה בלתי אלימה מציפה את רחובות ירושלים היא לא מדווחת עליה לציבור. להטיה התקשורתית הזו היה חלק בהסלמת המשבר

כותב אורח: אביב טטרסקי

עוד מוקדם להכריז על תום המשבר בהר הבית. אבל אם ההחלטה המאוחרת מאוד להסיר את המגנומטרים אכן תוביל לסיומו המהיר, סביר להניח שמה שישראלים יזכרו ממנו הוא את ההרוגים הישראלים: שני אנשי מג"ב ושלושת תושבי נווה צוף (חלמיש). אלה מאיתנו שראייתם קצת פחות צרה יזכרו גם את שני ההרוגים הפלסטינים בפיזור המשטרתי האלים של תפילות המחאה ביום ששי.

וזה חלק מהבעיה. כי ההתמקדות המוחלטת בפן האלים של המשבר היא אחת הסיבות שמנעו את סיומו מוקדם יותר ועם פחות הרוגים. הציבור היהודי-ישראלי פספס את העובדה שפן מרכזי של המחאה המזרח ירושלמית הוא מחאה בלתי אלימה מתמשכת. ההחלטה הדרמטית של המוחים לסרב להיכנס למסגד אלאקצא עד שיוסרו המגנומטרים היא אקט של התנגדות לא אלימה: לישראל היה את הכוח להציב את המגנומטרים אבל בסירובם, הפלסטינים יצרו משבר שבו ההחלטה הישראלית משיגה את ההיפך ממה שהתכוונה לו.

ההגעה יום אחר יום אל שערי הר הבית, העמידה הממושכת שם, התפילות ההמוניות – כל אלו הם ביטויים של מחאה לא אלימה. וככזו המחאה היא לגיטימית בין אם מסכימים איתה ובין אם לא.

> השר צחי הנגבי מאיים על הפלסטינים ב"נכבה שלישית"

אלפים מתפללים מחוץ למסגד אל אקצא בירושלים בסירוב לעבור דרך גלאי המתכות שהציבה ישראל בכניסה להר (צילום: עומר דלאשה)

אלפים מתפללים מחוץ למסגד אל אקצא בירושלים בסירוב לעבור דרך גלאי המתכות שהציבה ישראל בכניסה להר (צילום: עומר דלאשה)

זה אולי המקום להתעכב שוב על פערי התפיסות בין יהודים ומוסלמים בכל הנוגע להצבת המגנומטרים:

מנקודת המבט של היהודי הממוצע, המגנומטרים אינם אלא אמצעי בטחוני. בראיה זו, ההתנגדות של הוואקף אליהם נתפסת כחסרת שחר ובעצם מעידה על רצונם בהסלמה. מהצד הפלסטיני זה נראה אחרת: הסדרי הכניסה הם חלק מהסטטוס קוו במקום הקדוש ולכן שינוי בהם הוא שינוי בסטטוס קוו על כל המשתמע מכך. מאז 1967 הפיקוח על הכניסה להר נמצא בסמכות הואקף. הצבת מגנומטרים שמאוישים בידי כוחות הביטחון הישראלים מפקיעה סמכות זו ומהווה שינוי בסטטוס קוו.

יתר על כן, מה שעבורנו הוא אמצעי בידוק ביטחוני ותו לא, נתפס אחרת לגמרי בצד הפלסטיני. כל פלסטיני חווה על בשרו כיצד אמצעי הביטחון הישראלים משמשים להגביל אותו ולפגוע בזכויותיו, פעמים רבות ללא עילה. מבידוק סתמי ומשפיל באמצע הרחוב, דרך מחסומים שמקשים בשגרה ועד לחסימת שכונות שמשבשת לחלוטין את חיי היומיום. מרבית הישראלים אינם מצליחים לראות שמה שהם מכנים אמצעים בטחונים הוא בעיניים פלסטיניות אמצעי ענישה המופנה נגד אוכלוסייה שלמה. (ובהרחבה ניתן לקרוא כאן).

> הפלסטינים לא זוכים לחופש אפילו במותם

תקשורת ודעה קדומה

מסגור המחאה המזרח ירושלמית כמאבק לא אלים נשמע ודאי מוזר מאוד שלא לומר שערורייתי לאוזן היהודית-ישראלית. המשבר התחיל בירי והרג שני אנשי מג"ב ובשישי נרצחו שלושה ישראלים. כדי להבחין באופי הלא אלים של המחאה, הציבור הישראלי נדרש להבדיל בין מעשה של יחידים (שכלל אינם ממזרח ירושלים) לבין המחאה ההמונית שכוללת את רוב שדרות החברה הפלסטינית בירושלים ושמביעה את עצמה בדרכים אחרות לחלוטין.

בסיטואציה המתוחה שבה עומדים אלו מול אלו כוחות ישראלים חמושים ומוחים פלסטינים כועסים, קל לאלימות להתפרץ: לפעמים היו אלו השוטרים שפתחו באלימות ולפעמים חלק מהמוחים. אבל למרות זאת, חלק מרכזי של המחאה דבק יום אחר יום באי אלימות תוך הפגנה של אומץ לעמוד מול כוחות חמושים שעלולים להשתמש בכוח.

כשזוכרים שהרצח בחלמיש אירע אחרי שבוע של מחאה ראוי לשאול מדוע במשך השבוע הזה לא קלט הציבור הישראלי את הפן הלא אלים של המחאה?

> תמונת העליונות היהודית שצייץ סמוטריץ' מחייבת העמדה לדין

נשים מתפללות במחאה על מכשירי המגנומטרים שהוצבו בכניסות למסגד אל אקצא ומפירות את הסטטוס קוו (אורן זיו/אקטיבסטילס)

גם את זה התקשורת כשלה מלראות. נשים מתפללות במחאה על מכשירי המגנומטרים שהוצבו בכניסות למסגד אל אקצא. (אורן זיו/אקטיבסטילס)

מאמין נוצרי מתפלל בין מאמינים מוסלמים. המחאה איחדה את המזרח ירושלמים. (צילום: פאיז אבו רמלה/אקטיבסטילס)

מאמין נוצרי מתפלל בין מאמינים מוסלמים. המחאה איחדה את המזרח ירושלמים. (צילום: פאיז אבו רמלה/אקטיבסטילס)

העניין נעוץ לדעתי בכך שהסיקור של התקשורת הממוסדת הישראלית פספס לחלוטין את המימד הלא אלים של המחאה ואת ביטוייו מעוררי ההשראה: התמדה, התלהבות, אומץ ופעילויות יצירתיות של מחאה כמו שירה משותפת או מירוץ מסביב לעיר העתיקה. אפשר להניח שהעיתונאים הישראלים סובלים מאותה דעה קדומה של כלל הציבור: הם כל כך בטוחים שהתנגדות פלסטינית משמעה אלימות עד שהם אינם מסוגלים לזהות את ביטויה האחרים.

יש טעם לתת את הדעת להטיה התקשורתית הזו משום שהיה לה חלק בהסלמת המשבר. נכון, ממשלת ישראל היא זו שקיבלה את ההחלטה השגויה להציב את המגנומטרים והיא זו שנושאת באחריות על סירובה להסיר אותם גם כשהתברר עד כמה מסוכן המצב שנוצר בעקבות המחאה נגדם.

אלא שבמקום בו הפוליטיקאים נוהגים חוסר אחריות, יכול הציבור לדרוש מהם דין וחשבון וללחוץ שישנו את החלטותיהם. לו הציבור הישראלי היה מקבל דיווח על ההיבטים הלא אלימים של המחאה הפלסטינית, חלקים בו היו מבינים ודאי שמחאה לא אלימה היא דרך לגיטימית להביע דרישות פוליטיות. במצב של מחאה לא אלימה, משא ומתן עם נציגי המוחים והגעה עימם לפשרה היא אפילו דבר רצוי. אבל הסרת המגנומטרים בגלל מאבק אלים שעלול להחריף היא "כניעה לטרור". במצב כזה, לא היתה כל אפשרות שתיווצר דעת קהל יהודית שתלחץ על הממשלה להסיר את המגנומטרים.

טוב שהמגנומטרים מוסרים כעת. היה עוד יותר טוב אם החלטת הממשלה היתה מתקבלת מתוך היענות לדרישת הציבור המזרח ירושלמי ולא כתוצאה מהמשבר שנוצר מול ממשלת ירדן בשל תקרית המאבטח הישראלי.

אירועי האלימות בשנים האחרונות בירושלים חשפו בין השאר שהחלשותה של ההנהגה המזרח ירושלמית הוא דבר שישראל משלמת עליו מחיר. בעיתות משבר הנהגה כזו יכולה להיות גורם שאיתו הרשויות הישראליות נושאות ונותנות, ושיכול להנהיג מחאה לא אלימה שבין היתר מונעת את הפניה לשימוש בנשק. מדובר בפרדוקס שכן ריסוק ההנהגה הפלסטינית בירושלים נעשה על ידי ישראל במטרה להדק את שליטתה בעיר. המשבר הנוכחי מצמיח מחדש ניצנים של הנהגה עממית במזרח ירושלים. אפשר לקוות שהמשבר הזה עוד יוליד שינוי לטובה במצבה של העיר.

אביב טטרסקי הוא חוקר בעמותת עיר עמים.

> מרתון התנ"ך: לרוץ בשבילי האפרטהייד כל הדרך אל הפייק היסטוריה

ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן

זהו הערוץ הכללי של "שיחה מקומית", מקומם של מאמרי האורחות והאורחים שלנו, של יוזמות קבוצתיות באתר, לייב בלוגינג בארועים מיוחדים, הודעות מערכת ועוד.

נשמח לקבל הצעות לכתבות ומאמרים, תמונות וסרטונים. אפשר לקרוא את מדיניות הפרסום שלנו בעמוד האודות, ולשלוח לנו מיילים לכאן: info@mekomit.co.il

כתבות ומאמרים המתפרסמים בערוץ מייצגים את כותביהם בלבד, ולא את דעות חברות וחברי "שיחה מקומית" או את דעות העורכים.

לעמוד הכותב
X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf