newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

"ישראל היום" מלשין לארדן על יהודיה שמתנגדת לכיבוש ונכנסה לישראל

פעילת השמאל היהודיה-אמריקאית, שהואשמה כי נכנסה לארץ במטרה להפיץ שקרים על ישראל, מגיבה: "ההצהרות וההתבטאויות שלי על כך שישראל היא מדינת אפרטהייד שמפירה זכויות אדם הן אמת לאמיתה לצערי"

מאת:

עיתון "ישראל היום" פרסם ביום חמישי האחרון ספק ידיעה, ספק מכתב הלשנה המופנה לשר לבטחון פנים, תחת הכותרת הזועקת "מחדל: פעילת BDS מרכזית הערימה על הרשויות ונכנסה לארץ". בגוף הידיעה ציטטו הכתבים, שמעון יעיש ויאיר אלטמן, סטטוס שפרסם השר ארדן לפני שנה בפייסבוק בו קרא: "אם יש לכם מידע על מישהו המתחזה לתייר והוא בעצם פעיל חרם השוהה בישראל – ספרו לנו ונפעל להוציאו מהארץ". ואז התריעו הכותבים על המחדל: "אלא שלפני כשבוע נכנסה לישראל אריאל גולד, יהודייה אמריקנית הפעילה בתנועת החרם. טרם כניסתה, מחקה גולד את כל הפוסטים מפרופיל הפייסבוק משנת 2012. כמעט בכל פוסט פרסמה קריאות לחרם". הם הגדילו וציטטו תגובה של פעיל נגד ה-BDS שטען שכניסתה של הפעילה היהודית-אמריקאית לשטח ישראל היא "אסון".

בישראל היום מדווחים כי כניסתה של גולד לישראל תיאסר להבא, וכי במשרד לבטחון הפנים בוחנים מה אפשר לעשות לגביה כעת.

הצעדים האחרונים של ישראל נגד אקטיביסטים יהודים, ציונים פחות או ציונים יותר כמו סגנית נשיאת הקרן החדשה לישראל שעוכבה בנתב"ג, מאותתים אולי על שינוי בהתייחסות לחוק השבות. אם עד כה התאפשר לכל יהודי להיכנס בשערי המדינה ואף להגר אליה, ולא משנה מיהו, נראה שכעת הממשלה משנה כיוון שיאפשר רק לכל מי שיהודי וגם מחזיק בעמדות הפוליטיות של הממשלה להיכנס לכאן. ומי שלא יהודים – הפלסטינים – כמו תמיד נותרים מחוץ למשחק.

> אין שום דבר אנטישמי בהחלטת אונסק"ו בעניין חברון

בישראל היום לא טרחו לפנות לגולד ולבקש את התייחסותה לדברים. עד כה היא גם לא קיבלה שום פניה או מסר מהמשטרה או מגורם שלטוני אחר. אז אנחנו החלטנו לפנות לגולד, פעילה מוכרת בארגון השמאל הפמיניסטי האמריקאי "קוד פינק", ולשאול אותה כמה שאלות על הסערה זוטה שחוללה בעיתון של נתניהו.

אריאל גולד, בישראל היום פורסם שהערמת על הרשויות בשביל להיכנס לישראל, הכצעקתה?

לא ממש. כשנכנסתי בנתב"ג נלקחתי הצידה ושאלו אותי שאלות נוספות. בתשאול דיברתי על הביקורים הקודמים שלי בפלסטין וישראל ועל הקשר שלי לאזור ויהדות. אמרתי להם שאני תומכת בזכויות אדם לפלסטינים ובחוק הבינלאומי, ושאני מאמינה שנשיג זאת רק בדרך של מאבק בלתי אלים. סיפרתי להם שגידלתי את ילדי לאמונה יהודית, שאנחנו משתייכים לקהילת "תיקון ואור", שהילדים שלי הולכים למחנות קיץ יהודים מאז שהם היו בני שבע. הסברתי להם כמה היהדות חשובה לי.

כמה פעמים ביקרת בישראל, האם נתקלת בבעיות בשדה התעופה בכניסה או ביציאה? ומה מטרת הביקור הפעם?

זהו הביקור החמישי שלי כאן. הביקור הראשון היה בשנת 2013 ואני זוכרת את ההלם שלי ממה שראיתי. למשל בחברון, ההגנה שנותן הצבא לאלימות של המתנחלים בזמן שהפלסטינים נתקעים במחסומים, או המראה של נערים יהודים צעירים שנושאים נשק אוטומטי איתם לתוך בית הכנסת.

ב-2014 חזרתי והבאתי איתי את ילדי שהיו בגילאים שבין בר ובת מצווה. רציתי שיראו את המצב כאן במו עיניהם, וגם לבקר בעיר צפת שבה היה חי רבי יוסף קארו. שנה אחר כך הגעתי לביקור נוסף ונעצרתי בגלל שהשתתפתי בהפגנה בבלעין, ומאז אני זוכה לתשאל קפדני יותר בכל פעם שאני מגיעה לביקור.

הפעם הגעתי בין היתר כדי לתמוך במגן זכויות האדם מחברון, עיסא עמרו, שעומד בפני 18 אישומים שונים ומשונים בבית המשפט הצבאי, בשל פעילותו הבלתי אלימה. ישראל, כידוע, לא יודעת להתמודד עם מאבקים בלתי אלימים. תנו לה פצצות, אבל רק לא את גנדי. לכן אני מאמינה שהתמיכה שלי בעיסא ובעבודה שלו הפכה אותי למטרה בביקור הזה.

> כיצד הפכו הכותל והרפורמים לנושאים הבוערים במגזר החרדי

אריאל גולד על רקע מחסום בחברון. על השלט הוורוד שהיא אוחזת כתוב "זהו אפרטהייד" (צילום באדיבות המצולמת)

אריאל גולד על רקע מחסום בחברון. על השלט הוורוד שהיא אוחזת כתוב "זהו אפרטהייד" (צילום באדיבות המצולמת)

למה הגעת לכאן? האם באת במטרה להפיץ שקרים על ישראל, כפי שנטען?

לא הגעתי כדי להפיץ שקרים על ישראל. ההצהרות וההתבטאויות שלי על כך שישראל היא מדינת אפרטהייד שמפירה זכויות אדם הן אמת לאמיתה לצערי. הפלסטינים חיים תחת שלטון צבאי אלים כבר חמישים שנים. הסגר הישראלי על רצועת עזה יצר משבר הומניטרי שבו ריח המוות מרחף באוויר. ההתנחלויות הבלתי חוקיות מכסות את השטח בגדה המערבית. פלסטינים נתונים תחת חוק צבאי ונשפטים בבתי משפט שאחוז ההרשעה בהם הוא כמעט מושלם. פליטים במחנות כמו אל-עאידה בבית לחם מחכים כבר 70 שנים לחזור לבתיהם. וכל אלה הם אמת.

איך את רואה את התפקיד של יהודי התפוצות ביחס להתנהלות של ישראל?

כשמדינה פוגעת בזכויות אדם, לכל האנשים בעולם יש מחויבות בהבאת שלום וצדק. כאמריקאית, ובעיקר כיהודיה-אמריקאית, יש לי את המחויבות והאחריות לעשות כל מה שאני יכולה כדי לסיים את הכיבוש הישראלי והפרת זכויות האדם. בסוף כהונתו של הנשיא אובמה הוא העלה את הסיוע הצבאי לישראל ל3.8 מליארד דולר בשנה. ההחלטה הזו באה על חשבונם של קהילות אמריקאית נזקקות, והן תוצאה של הפעלת לחץ של קבוצות כמו איפא"ק שדורשות תמיכה כספית אמריקאית בלתי מעורערת בישראל.

בבר מצווה שלו סיפר בני על המחויבות שיש לנו לעזור לעמנו לשוב לדרך הישר אם סטינו ממנה. אין דוגמא טובה יותר למחויבות הזאת מאשר לומר כי כל עוד ישראל פוגעת בזכויות האדם של הפלסטינים, יהודים בתוך ומחוץ לישראל צריכים לפעול בסולידריות עם המאבק הפלסטיני לחופש.

האם באמת התעמתת עם חיילי צה"ל, כפי שטוענים בישראל היום, ולמה?

העימות המדובר היה שיחה שניהלתי עם חיילים בזמן שביקרתי בחברון. שאלתי אותם אם זה נכון שהדרך למסגד מופרדת כאשר צד אחד מותר ליהודים וצד שני למוסלמים. כשהם אישרו שהדבר נכון נכנסתי איתם לשיחה האם ההפרדה הזאת נופלת תחת ההגדרה של אפרטהייד.

ומה את אומרת על כך שלא יתנו לך להיכנס יותר לישראל?

זה מאוד יעציב אותי אם לא יתנו לי להיכנס שוב. אבל אתמול בלילה, בערב שבת התייעצתי עם הרב שלי, ואני מלאת תודה על התמיכה של אנשים כמוהו, שחושבים שהפעילות שאני עושה למען זכויות אדם לפלסטיני היא הדבר הנכון, ומחזקים אותי באמונתי שכל האנשים ראויים לחופש צדק ושוויון.

> אהוד ברק, מה עשית בקיץ האחרון?

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
קישוטי רמדאן בבית החולים האירופי בח'אן יונס, בדרום רצועת עזה, במרץ 2024 (צילום: רווידה כמאל עמאר)

קישוטי רמדאן בבית החולים האירופי בח'אן יונס, בדרום רצועת עזה, במרץ 2024 (צילום: רווידה כמאל עמאר)

בבית החולים האירופי בעזה משתדלים ליצור אווירת רמדאן

משפחות ואנשי צוות קישטו את בית החולים, שבו מצאו מקלט אלפי עקורים מרחבי עזה, בניסיון נואש להרגיש קצת חגיגיות גם בתנאים האיומים שבהם הם חיים

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf