ישראל רוצה מערכת בריאות מתפקדת בעזה רק כדי להמשיך ולהכות בה

שירותי הבריאות בעזה קורסים. זאת עובדה ידועה היטב, ולא מהיום. עכשיו העניין מדאיג גם את מערכת הביטחון, אבל לגמרי לא מהסיבות הנכונות

מאת:
השאירו תגובה
א א א

מצבה החמור-עד-אנוש של מערכת הבריאות בעזה אינו חדש. "רופאים לזכויות אדם" מזהירים על כך כבר שנים. באו"ם מדווחים על קריסת מערכת הבריאות בגלל המחסור בחשמל, בציוד, בתרופות וברופאים לפחות מאז 2016, וזו הייתה אחת מהסיבות לאזהרת האו"ם שבקרוב עזה "לא תהיה ראויה למגורי אדם". "בצלם" עסקו בנושא לפני יותר משנתיים, ושוב לאור הפציעות הרבות של פלסטינים מירי הצבא בזמן ההפגנות על הגדר בשנה האחרונה. וגם התקשורת הישראלית כבר סיקרה את הקריסה המתמשכת. רק לאחרונה כתבה עמירה הס כי 40% מהתרופות חסרות ברצועה, ותיארה את מקרי המוות שגורם המשבר.

לפני ששואלים כמה אזרחים עזתים אנחנו יכולים להרוג או לפצוע לפני שזה יפריע לעולם יותר מדי – חשוב להתעניין בתושבי עזה עצמם. פצועים מפונים בהפגנה בעזה, 20.4.2018 (צילום: מוחמד זאנון/אקטיבסטילס)

לכן מה שחדש ומעניין בכותרת הראשית של "הארץ" היום (רביעי) – "מערכת הביטחון: שירותי הרפואה בעזה קורסים" – הוא בעיקר המסגור. הנה הפסקה הראשונה מכתבתו של יניב קובוביץ:

"מצבה החמור של מערכת הבריאות ברצועת עזה יקשה על צה"ל להילחם בה לאורך זמן, ועלול אף להביא להתערבות בינלאומית חריפה – כך לפי תמונת המצב שהציגה מערכת הביטחון לחברי הקבינט המדיני-ביטחוני. בדיון הוצג לחברי הקבינט מידע המעיד כי מערכת הבריאות בעזה עומדת על סף קריסה, וכי פצועים אזרחים – שצפויים להיות מרבית הנפגעים בעימות צבאי – לא יוכלו לקבל מענה רפואי ראשוני. גורמים בכירים שנחשפו לחומרים מסרו ל'הארץ' כי לנוכח המצב שמשקפת מערכת הביטחון, 'היה קשה לנהל מלחמה ולקבל תמיכה בינלאומית למבצע'".

שתי הנחות יסוד מחרידות מסתתרות כאן בין השורות: הנחה אחת, שמופיעה בכל הכתבה רק בכמה מלים ללא פירוט, היא שאזרחים (כלומר: מי שאינם מעורבים בלחימה) יהיו "מרבית הנפגעים בעימות צבאי". כמובן שלמי שעוקב אחרי הנעשה ברצועה לא מדובר בחידוש. אחרי "צוק איתן" ב-2014 דיווחו האו"ם וארגוני זכויות אדם שבין 72 ל-86 אחוז מההרוגים במלחמה היו אזרחים לא מעורבים. הצבא טען, ללא ביסוס בזמנו, שמדובר "רק" בחצי מההרוגים – עדיין המון לכל הדעות.

אבל העובדה שבמערכת הביטחון אומרים מראש, כנתון וכגזרת גורל, שרוב הפצועים יהיו אזרחים, חייבת להעלות סימני שאלה. מה קרה לגאווה העצמית של "הצבא המוסרי בעולם"? למה זה כל כך ברור שהוא יפגע בכל כך הרבה אזרחים? מי מחליט כמה מהנפגעים יהיו אזרחים? האם זה קשור למדיניות הפתיחה באש של ישראל, שהחליטה למשל במלחמה האחרונה שלגיטימי להרוג משפחות שלמות כדי לפגוע באדם אחד, מה שהוביל לכך שלפחות 142 משפחות איבדו שלושה בני משפחה או יותר בהפצצות מכוונות? האם יש מקום לבחון מחדש את המדיניות הזאת לפני המלחמה הבאה, אם כבר צופים כל כך הרבה פגיעה באזרחים?

הנחת היסוד השנייה שעולה מהידיעה ומעמדת מערכת הביטחון היא שהבעיה בקריסת השירותים הרפואיים היא שהקריסה תקשה על ישראל לנהל מלחמה בעזה. לא חייהם, סבלם ומותם של תושבי רצועת עזה מעניינים פה – אלא ההשפעה האסטרטגית על מכונת המלחמה הישראלית. מעבר לכך שמדובר בגישה לא-הומאנית בעליל, שלא מכבדת בני אדם באשר הם בני אדם, מדובר בהמשך ההתנערות של ישראל מאחריות למצבם של תושבי עזה, בני אדם שהם יותר מאשר רק מכשולים בניהול המלחמה הבאה.

לכן חשוב להזכיר: ישראל במידה רבה עדיין שולטת בעזה. המטבע בעזה הוא עדיין השקל ועזה היא עדיין חלק ממעטפת המכס הישראלית. ישראל מפקחת עד היום על מרשם האוכלוסין של עזה. היא שולטת כמעט בכל מה שנכנס ויוצא מהרצועה, חורצת את גורל כלכלת הרצועה כשהיא קובעת מה ניתן לייבא ולאיזה ענפים מותר לייצא סחורה, ולאן (לגדה המערבית, לישראל, לחו"ל), ומצמצמת באופן קיצוני את יכולתם של דייגים וחקלאים להתפרנס ביציאה לים או בעיבוד חלקות באזור הגדר – לרבות הרג דייגים וריסוס חומרי הדברה מעכבי גידול ומסרטנים בתוך שטח הרצועה. ישראל שולטת בכמות המים והחשמל שיש לעזה, ובאפשרות של תושבי עזה להיפגש עם בני משפחתם בישראל או בגדה המערבית, לצאת ללימודים, או לקבל טיפול רפואי הגון (כי ברצועה עצמה, כאמור, מערכת הבריאות קורסת).

אז לפני שמתחילים להכין את המלחמה הבאה, ולפני ששואלים כמה אזרחים עזתים אנחנו יכולים להרוג או לפצוע לפני שזה יפריע לעולם יותר מדי – חשוב להתעניין בתושבי עזה עצמם. בתור הסוהרים של שני מיליון אסירים בכלא הפתוח הגדול בעולם, אסור לנו לשתוק על זה.

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
"ברוח ובדם נפדה את פלסטין", שרו האוהדים באיצטדיון פייסל חוסייני בא-ראם בצל תמונות של ערפאת ואבו מאזן. נבחרת פלסטין לפני שריקת הפתיחה (צילום: אורן זיו)

"ברוח ובדם נפדה את פלסטין", שרו האוהדים באיצטדיון פייסל חוסייני בא-ראם בצל תמונות של ערפאת ואבו מאזן. נבחרת פלסטין לפני שריקת הפתיחה (צילום: אורן זיו)

נבחרת סעודיה בפלסטין: משחק כדורגל היסטורי בא-ראם

10,000 צופים הגיעו למשחק מוקדמות גביע העולם שהתקיים בא-ראם. בעבר סירבו הסעודים להיכנס לשטח בשליטה ישראלית, אולם הפעם הם הסכימו. "ירושלים שלנו" קראו האוהדים במשחק שהסתיים בתיקו אפס

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf