כל עוד השגרירות בירושלים, נתניהו מוכן להתעלם מעברה הנאצי של פרגוואי

בטקס העברת שגרירות פרגוואי לירושלים, נתניהו דיבר על ערכים כמו דמוקרטיה, דו-קיום, סבלנות ושלום. הוא לא דיבר על חקירות השחיתות המתנהלות נגד אורחו, לא על הרקורד הדיקטטורי של פרגוואי, וגם לא על המקלט שנתנה לפושעים נאצים שנמלטו מהעמדה לדין

א א א

בשבוע שעבר הייתה פרגוואי למדינה השלישית שהעבירה את השגרירות שלה לירושלים. הדברים שנשאו בטקס ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, ונשיא פרגוואי היוצא, הוראסיו קארטס, היו עיוות היסטורי מביך.

קארטס אמר כי "הידידות שלנו מבוססת על עקרונות משותפים כגון דמוקרטיה, סובלנות וכבוד, חוסר אפליה ודו־קיום בשלום". יש להניח כי אם יערך סקר ברחבי העולם ובו ישאלו אילו מדינות מסמלות דמוקרטיה, סובלנות וכבוד, חוסר אפליה ודו־קיום בשלום, הבחירה הראשונה של מעט מאוד אנשים תהיה ישראל או פרגוואי. אחרי הכל, לישראל רקורד של 51 שנות כיבוש של השטחים הפלסטינים, וכן הפליה ודיכוי פוליטי של אזרחיה הפלסטינים, ולפרגוואי רקורד של שרשרת דיקטטורות צבאיות. הדיקטטור האחרון של פרגוואי, הגנרל אלפרדו סטרוסנר, שלט במדינת משטרה במשך 35 שנים והיה אחראי לעינויים של עשרות אלפים ולהעלמת מאות אזרחים. נשים ונערות שנעצרו עברו עינויים מיניים ונאנסו.

לא רק נתניהו ומקורביו נכנסים ויוצאים מחדרי חקירות בגין פרשות שחיתות, גם קארטס מוכר חשוד במעורבות בפרשות שחיתות, הונאה, הלבנת הון, העלמת מיסים ואפילו סחר בסמים. בדומה לנתניהו, שהשתמש בקמפיין הבחירות שלו בהסתה נגד האוכלוסייה הערבית בישראל, קארטס, הנתמך בידי הימין והימין הקיצוני בפרגוואי, הסית במהלך הקמפיין נגד קהילת הלהט"ב, כינה את חבריה קופים והצהיר כי אם יתברר לו שבנו הומו הוא יירה לעצמו באשכים.

חשוד במעורבות בפרשות שחיתות, הונאה, הלבנת הון, העלמת מיסים ואפילו סחר בסמים. נשיא פרגוואי היוצא, הוראסיו קארטס וראש הממשלה בנימין נתניהו (צילום: קובי גדעון/לע"מ)

גן העדן של הפושעים הנאצים אחרי המלחמה

נתניהו אמר לקארטס כי "זה יום גדול לישראל, יום גדול לפרגוואי ויום גדול לידידות שלנו. עשית רבות למען המדינה שלך וכעת אתה עושה משהו למען שתי המדינות שלנו על פי המודל שמציבה פרגוואי במשך שנים רבות. פרגוואי עזרה ליהודים להימלט מגרמניה הנאצית. לעולם לא נשכח זאת. עשיתם זאת לפני השואה, במהלכה ואחריה. זה היה מעשה של נדיבות ורחמים שנחקק בלבנו לעד".

נתניהו השמיט בכוונה עובדות שאינן שנויות במחלוקת: בשנת 1927 הוקמה בפרגוואי המפלגה הנאצית הראשונה מחוץ לגרמניה. בזמן מלחמת העולם השנייה, רבים באליטה הצבאית שם ובכלל זה הדיקטטור לעתיד סטרוסנר תמכו במדינות הציר. עם סיום המלחמה הייתה פרגוואי אחת ממדינות המקלט הראשיות לנאצים שנמלטו מהעמדה לדין, ביניהם בכירים במנגנון ההשמדה הנאצי, כגון ד"ר יוזף מנגלה, שביצע ניסויים רפואיים אכזריים ביהודים ובצוענים במחנה ההשמדה אושוויץ וב-1959 קיבל אזרחות מהדיקטטורה בפרגוואי; אדוארד רושמן, אשר היה ממפקדי הגטו בריגה; והנס אולריך רודל, טייס נאצי שהיטלר העריץ והעניק לו עיטור מיוחד. לאחר מלחמת העולם השנייה הפך רודל לסוחר נשק, עסק במילוט והסתרה של נאצים ברחבי אמריקה הלטינית והיה חבר אישי קרוב ביותר של הדיקטטור הפרגוואי סטרוסנר.

נתניהו אמר כי "פרגוואי תמכה בהקמתה של מדינת ישראל, ההכרה במדינת ישראל באומות המאוחדות. לעולם לא נשכח זאת. טרם מנהיגותך אבל במיוחד תחתיה, פרגוואי נקטה בעמדה אמיצה ביותר ביחסים הבינלאומיים וסירבה לשתף פעולה עם השקרים שמופנים נגד ישראל. אנו זוכרים זאת תמיד. תודה לך הוראסיו, תודה לך ותודה לך פרגוואי". בפגישתו עם קארטס, נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין אמר: "פרגוואי רחוקה אלפי קילומטרים מישראל, אך הלבבות שלנו קרובים. במשך יותר משבעים שנה פרגוואי חברת אמת של ישראל ואכן, אנו מציינים שבעים שנים לישראל ולכינון היחסים הדיפלומטיים בינינו".

בדומה לנתניהו, שהשתמש בקמפיין הבחירות שלו בהסתה נגד האוכלוסייה הערבית בישראל, קארטס, הנתמך בידי הימין והימין הקיצוני בפרגוואי, הסית במהלך הקמפיין נגד קהילת הלהט"ב, כינה את חבריה קופים והצהיר כי אם יתברר לו שבנו הומו הוא יירה לעצמו באשכים.

נתניהו וריבלין הסתירו בכוונה את האמת על טיב היחסים הללו: רק בשנת 1968, לאחר שפרוגוואי נבחרה לחברה זמנית במועצת הביטחון של האו"ם, החליטה מדינת ישראל לפתוח שגרירות בבירה אסונסיון. התפקיד המרכזי של שגריר ישראל הראשון שם, בנימין ורון, היה לשכנע את הדיקטטור סטרוסנר להימנע או להתנגד בהצבעות נגד מדינת ישראל והכיבוש הישראלי של השטחים הסוריים, המצריים והפלסטיניים. לשם כך נדרש השגריר ורון להעלים עין ולהימנע מהבעת ביקורת על כך שפרגוואי שימשה מקלט מרכזי לנאצים.

בספרו האוטוביוגרפי מתאר השגריר ורון כיצד המתין בחדר יחד עם הנאצי רודל כדי להיכנס לפגישה עם הדיקטטור סטרוסנר, כיצד משרד החוץ בירושלים התעלם לחלוטין מדיווחים שהוא שלח על מידע שקיבל לגבי מנגלה, וכיצד הוא השיב למי שמסרו לו מידע על הימצאות נאצים בפרגוואי, מתוך היגיון תמוה שהדבר הוא עניינה של ממשלת גרמניה ולא של מדינת ישראל, מכיוון שהנאצים היו אזרחי גרמניה וקורבנות הנאצים לא היו אזרחי מדינת ישראל שהוקמה רק לאחר השואה. למרבה האבסורד, בעוד שהשגריר ורון – אשר בעצמו נמלט מהנאצים באוסטריה – השתתף במנגנון הטיוח של משרד החוץ הישראלי בפרגוואי, אשתו  שיחקה בהצגה בתיאטרון המקומי את תפקיד אמה של אנה פרנק. באמצעות הצעה לסיוע טכני (שם מכובס להכשרות צבאיות) וחנופה, השגריר ורון הצליח לשכנע את הדיקטטור סטרוסנר לתמוך במדינת ישראל בהצבעות באו"ם, אף על פי שהבין היטב כי ההצבעות של פרגוואי באו"ם היו חסרות ערך מעשי ונבלעו בהצבעות של מרבית מדינות העולם נגד מדינת ישראל.

גם לאחר שהשגריר ורון סיים את תפקידו בפרגוואי הוסיפו היחסים בין המדינות להיות הדוקים. לפי מסמך של ה-CIA האמריקאי מאפריל 1984, שהיה סודי ובשנת 2011 סווג מחדש ונחשף, השגרירות האמריקאית בפרגוואי רצתה לצמצם את פעילות הקונגרס להטלת הגבלות על הסיוע האמריקאי לפרגוואי. לשם כך השגרירות הביאה כדוגמה את יחסיה הטובים של ישראל עם פרגוואי. במסמך נכתב כי למרות הדיווחים על הסתתרות מנגלה בפרגוואי "הישראלים שומרים על יחסים טובים עם המשטר של סטרוסנר (בגלל סיבות משלהם), כולל תכניות לסיוע טכני ולמכירות צבאיות". בינואר 1986, בראיון לתכנית "60 דקות" ברשת האמריקאית CBS, ציין הדיקטטור סטרוסנר את יחסיו הטובים עם מדינת ישראל במענה לשאלה על הביקורת כלפי משטרו.

הבית בו התחבא יוסף מנגלה בפרגוואי (מתוך ארכיון I Survived)

בשנת 1992 התגלו במקרה בתחנת משטרה בפרבר של בירת פרגוואי ערימות מסמכים סודיים בעניין "תכנית קונדור" של הדיקטטורות באמריקה הלטינית לשיתוף פעולה בחיסול מתנגדים פוליטיים. המסמכים, המכונים "ארכיון הטרור", מתעדים רציחות, חטיפות, עינויים, מתקני מעצר סודיים ומעקב. במסמכים כלולים פרטים על למעלה מ-50 אלף נרצחים, 30 אלף איש שהועלמו ו-400 אלף עצורים פוליטיים בארגנטינה, בוליביה, צ'ילה, פרגוואי, אורוגוואי, ברזיל ופרו. לכל המדינות הללו מדינת ישראל סיפקה נשק ואימונים ששימשו לדיכוי פנימי.

בדומה ליחסיה עם פרגוואי, מדינת ישראל קיימה יחסים הדוקים גם עם משטר פינושה, אשר נתן מקלט לוולטר ראוף, ממציא משאיות הגז ששימשו להשמדת יהודים בשואה, וכן עם הדיקטטורה בבוליביה, שנתנה מקלט לקלאוס ברבי, מפקד הגסטפו בעיר ליון בצרפת. בוליביה העניקה אזרחות לברבי, והוא נתן שירותים למשרד הפנים הבוליביאני. "חוליות מוות" ניאו־נאציות, שמשרד הפנים הבוליביאני הפעיל לחיסול מתנגדי המשטר שם, השתמשו בנשק ישראלי. באוגוסט 1973 ביקר בבוליביה שר החוץ הישראלי דאז, אבא אבן, ונשאל במסיבת עיתונאים אם הוא שוחח עם הדיקטטור הוגו בנזר לגבי הפושע הנאצי ברבי. אבן השיב כי זו סוגיה פנימית של מערכת המשפט הבוליביאנית, ובוליביה היא שתחליט אם להסגיר את ברבי לצרפת.

היחסים בין מדינת ישראל ופרגוואי, והפשעים שכל אחת מן המדינות עשתה בשטחים שבשליטתה במהלך 70 שנות היחסים ביניהן, בוודאי אינם סיבה לחגיגה אלא בעיקר סיבה לבושה. למרבה הצער, כל עוד שנתניהו מחזיק בשלטון במדינת ישראל, ומאחר שהנשיא הנכנס בפרגוואי, מריו אבדו בניטז, הוא בנו של המזכיר האישי של הדיקטטור סטרוסנר, וכן בדומה לקארטס גם הוא התמודד ונבחר לנשיאות מטעם מפלגת הימין "קולורדו" שהייתה בסיסו הפוליטי של  הגנרל סטרוסנר במהלך הדיקטטורה – הסיכוי לתיקון ולחשבון נפש קטן ביותר.

איתי מק הוא פעיל ועורך-דין לזכויות אדם, הפועל להגברת השקיפות והפיקוח הציבורי על הייצוא הביטחוני הישראלי.

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
מפגינים מהימין השימוש של השב"כ בעינויים בפרשת דומא. אי אפשר לענות בחדר אחד ולגבות עדות החדר השני (צילום: יונתן נויברג/פלאש90)

מפגינים מהימין השימוש של השב"כ בעינויים בפרשת דומא. אי אפשר לענות בחדר אחד ולגבות עדות החדר השני (צילום: יונתן נויברג/פלאש90)

מה שנכון לדומא, לא יכול להישאר בדומא

בית המשפט פסל את את ההודאות שהושגו ב"אמצעים מיוחדים" מהנאשמים ברצח בדומא, אבל נמנע מלהגדיר אותם כעינויים. השאלה היא האם ההתחשבות הזו תחול גם על אסירים פלסטינים או תוגבל ליהודים בלבד

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
silencej89sjf