כמחצית מהח"כים שהושבעו לכנסת ה-21 נולדו למציאות של אפרטהייד

הרבה מחברי הכנסת החדשה הם צעירים. אז האם זו סיבה למסיבה? לא כשרואים את דפוסי ההצבעה של הצעירים בישראל וכשמבינים שהם עוברים אינדוקטרינציה פוליטית בה השליטה הישראלית על אוכלוסיה חסרת מעמד מוכרת כעובדת חיים

מאת:
השאירו תגובה
א א א

לא פחות מ-49 חברי כנסת חדשים הושבעו היום (ג') אמונים למדינת ישראל ולחוקיה בטקס השבעתה של הכנסת ה-21, רבים מתוכם הודות להצלחתה המסחררת של מפלגת היש-מאין, "כחול-לבן". בכנסת החדשה יכהנו הרבה פחות נשים, והרבה יותר צעירים: 26 מתוך חברי הכנסת החדשה הם בשנות השלושים לחייהם. הצעיר ביניהם, יוראי להב הרצנו מ"כחול-לבן", בן שלושים בלבד.

במציאות מתוקנת, אולי היה בזה משום תקווה; במציאות שלנו, הצעירים הישראלים הם מהדתיים, השמרניים והימניים בהשוואה לבני גילם במועדון הדמוקרטיות המערביות אליו ישראל מתיימרת להשתייך. על פי מחקר חדש של ד"ר נועה לביא וד"ר אירית אדלר מהמכללה האקדמית ת"א-יפו, שבחנו מגמות הצבעה של צעירים בגילאים 18-29 בישראל בין השנים 2008-2016, 64.3 אחוז מהצעירים הישראלים הצביעו למפלגות ימין, זאת כאשר בקרב בני ה-55-30 רק 54.9 אחוז הצביעו לאותן מפלגות, ובקרוב בני ה-56 ומעלה הצביעו 57.3 אחוזים.

טקס השבעת הכנסת העשרים (מרים אלסטר/ פלאש90)

טקס השבעת הכנסת הקודמת, אפריל 2015 (מרים אלסטר/ פלאש90)

תודעה "דמוקרטית"?

בהקשר הזה, ראוי להצביע על נתון נוסף: כמחצית מחברי הכנסת ה-21 נולדו אחרי יוני 67', וכמעט כל היתר היו ילדים או מתבגרים כשישראל כבשה את עזה ואת הגדה, ובתוכה ירושלים המזרחית. כדאי להתעכב רגע על הנתון הזה: גם אם נניח לרגע לאופייה המפוקפק של "הדמוקרטיה הישראלית" בשנים שקדמו לכיבוש, כולל הממשל הצבאי שהטילה על האזרחים הערבים לאורך מרבית שנות קיומה עד ליוני 67', כמחצית מחברי בית המחוקקים הישראלי כיום לא מכירים מימי חייהם ולו יום אחד שבו לא היה כאן אפרטהייד מפורש, כלומר שלטון ישראלי על שטח שבו חלות שתי מערכות חוק נפרדות לשתי אוכלוסיות בעלות מעמד אזרחי שונה בהגדרה. בדומה לעמיתיהם המבוגרים מהם, הם גם לא מכירים מציאות שבה האזרחים הערבים בישראל נתפסים כאזרחים שווי זכויות ולא איום דמוגרפי. ספק אם חברי הכנסת הצעירים ראו בכל שנות לימודיהם בבית הספר מפת ישראל שמתייחסת באופן כלשהו לקו הירוק. ספק רב יותר כמה מתוכם מסוגלים בכלל לשרטט את קו הכיבוש על המפה אילו התבקשו לעשות זאת.

איזו תודעה דמוקרטית ניתן לפתח במציאות כזו? חברי הכנסת הצעירים מגיעים למשכן אחרי חיים שלמים של אינדוקטרינציה פוליטית שבמהלכה השליטה הישראלית על אוכלוסיה פלסטינית חסרת מעמד, נתינים של שלטון שבבחירתו אין להם חלק, הוכרה כעובדת חיים, סוג של כוח טבע. לא שחברי הכנסת הוותיקים הם בהכרח דמוקרטים גדולים; רחוק מזה. אבל האחרונים עיצבו את תודעתם הפוליטית תוך התמודדות עם מציאות שהוכרה כאנומלית, תוך התעמתות איתה. ספק רב אם הקונפליקט הזה כלל מתקיים בקרב רוב חברי הכנסת הצעירים. הדורות הקודמים עבדו קשה לייצר מציאות שמכוננת תודעה, והדורות הצעירים שגדלו לתוך המציאות הזו משקפים את עומק הטעמת התודעה הזו.

במילים אחרות, כאשר נתניהו משתמש ברטוריקה שמדירה את אזרחי המדינה הפלסטינים ומסית נגדם מפורשות, הוא נוקט במניפולציה מודעת. כאשר חברת הכנסת הטרייה מאי גולן מדברת על "אזרחי עם ישראל" במקום אזרחי ישראל, אפשר לנחש שלא מדובר במניפולציה אלא בחוסר הבנה אמיתי ועמוק של מושגי יסוד בדמוקרטיה. לא רק מושג האזרחות לא קיים בעולמה, אלא גם מושג האופוזיציה. תודעת האפרטהייד שבתוכה צמחה גולן היא דיכוטומית במהותה, תודעה של שולטים ונשלטים, אדונים ונתינים, מנצחים ומובסים. מציאות דורסנית, שמייצרת שפה דורסנית, שמייצרת תודעה דורסנית.

זה לא אומר כמובן שכל מי שנולד אחרי הכיבוש תומך בהמשכו, או שמי שנולד לפניו מתנגד לו, וממילא משטר האפרטהייד שהביא איתו הכיבוש של 67' הוא במובנים רבים המשכו הטבעי של משטר האפליה הממוסדת ששלט פה מיומה הראשון של המדינה. אבל הדורות שנולדו וגדלו לתוך מציאות האפרטהייד בשטחים נדרשים לעשות דה-קונסטרוקציה עמוקה של הנרטיב שהממסד הטמיע בהם מיום שנולדו, לפיו לא מדובר בפשע מאורגן המורכב משורה של פשעי מלחמה והפרות יומיומיות של זכויות אדם בסיסיות, אלא ב"סכסוך פוליטי". מי שנולד וגדל למציאות שבה האפרטהייד, על כל מוראותיו, הוא הסדר הטבעי של הדברים, יידרש לתעצומות מיוחדות רק כדי להבין את עומק האסון שישראל מחוללת מדי יום. חמישים שנות אינדוקטרינציה כוחנית עושות שמות בעצם היכולת לדמיין בכלל אפשרות קיום אחרת, שאיננה מציאות של אדונים ונתינים.

מי שמאמין ששינוי אמיתי יכול להגיע מתוך הכנסת, עיוור לעובדה שהמטוטלת הפוליטית הישראלית ירדה מזמן מהפסים, וכיוון התנועה שלה הוא לצד אחד בלבד. הדורות הבאים של הפוליטיקאים הישראלים, מותר לנחש, יהיו עוד יותר חסרי עכבות וחסרי הבנה בסיסית במחשבה דמוקרטית. חבריהם שיושבעו היום יעשו כל שביכולתם כדי לוודא שכך יהיה.

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
"אם הפעילים היהודים לא היו באים, היו מדברים איתנו עם גז מדמיע", אמרו הפלסטינים. חיילים מונעים מאנשי רבנים לזכויות אדם להמשיך בקטיף בכפר בורין (צילום: אורלי לוי)

"אם הפעילים היהודים לא היו באים, היו מדברים איתנו עם גז מדמיע", אמרו הפלסטינים. חיילים מונעים מאנשי רבנים לזכויות אדם להמשיך בקטיף בכפר בורין (צילום: אורלי נוי)

"זה החוק", אמר הקצין וסילק אותנו ממטע הזיתים של מוחמד

יום אחרי שטרוריסטים יהודים היכו במוטות ברזל רב בן 80 שבא לעזור לפלסטינים למסוק את זיתיהם ליד יצהר, יצאה משלחת מתוגברת של רבנים לזכויות אדם להמשיך במלאכה. הפעם החיילים הם שעצרו אותה

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf