חמישים גוונים של כתום: כנס הג'ינג'ים בקיבוץ גזר
בין תחרויות של מספר נמשים וקילוף גזרים, כנס הג'ינג'ים הראשון בארץ היה הזדמנות למיעוט קטן בסכנת הכחדה להפגש ולהרגיש בבית. דיווח בתמונות
כשראיתי כמה כתבים וצלמי עיתונות הגיעו לקיבוץ גזר לסקר את כנס הג'ינג'ים הראשון הבנתי שהמלחמה באמת ובאופן רשמי נגמרה, והתחילה העונה הקשה של התקשורת. חבל רק שאף אחד לא סיפר את זה למארגנים בקיבוץ, שבהתאם להוראות פיקוד העורף הטילו מגבלה של מקסימום 200 ג'ינג'ים בהתקהלות אחת, מה שעורר גל של אכזבה בדף הפייסבוק של האירוע. ההוראה טרם בוטלה, ומאות ג'ינג'ים מאוכזבים נאלצו להשאר בבית.
היוזמה לכנס באה מבת הקיבוץ, ילדה בשם עפרי משה, שרצתה לנסוע אל כנס הג'ינג'ים ההולנדי, אבל החליטה עם הוריה לארגן כנס כזה בעצמה. במשך כשעה וחצי עלו וירדו מהבמה הקטנה שבמרכז הקיבוץ – שבימים כתיקונים משמשת כבית כנסת רפורמי תחת כיפת השמיים – ג'ינג'ים בגוונים שונים, שהשתתפו בתחרויות מספר נמשים, אורך השיער, גיל וטריוויה על ג'ינג'ים. הזוכים קיבלו עציצים עם שיחי פלפל כתום. היו גם מופע קצר של חמת חלילים כמחווה למדינת-האם של הג'ינג'ים, תחרות קילוף גזרים, תצוגת אופנה ולבסוף תמונה קבוצתית בצורה של גזר.
> גחליליות במקום פצצות, פרפרים במקום פצמ"רים
האמת, היה בזה משהו מרגש. באיזשהו שלב שאלה מישהי מהבמה אם למישהו אי פעם יצא להיות במקום אחד עם כל כך הרבה ג'ינג'ים. אף אחד לא הרים את היד. ג'ינג'ים רגילים להיות בודדים בחברה, חריגים, וכידוע – בסכנת הכחדה הדרגתית. כנס הג'ינג'ים היה הזדמנות להיות במקום אחד עם המון אנשים שמכירים את החוויה של להתבלט בעולם עם צבע שיער חריג, והזדמנות גם להתפעל ממגוון הגוונים בין כמעט-בלונד, זהוב, שטני, כתום, תות ואדום-אש.
אגב, כפי שציין אחד מבני הקיבוץ בשולי הכנס, בין המשתתפים היו אמנם אשכנזים ומזרחים, דתיים וחילוניים, אבל לא היו כלל ערבים. לתשומת לב המארגנים לשנה הבאה.
הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.
כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.
אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.
הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית