לשחרר את קולם של המורים מעבדות לחירות

מעורבותם של המורות והמורים בעיצוב מדיניות החינוך נמוכה משום שמערכת החינוך משתיקה אותם. היא אינה זקוקה להם כגורם מקצועי עצמאי, אלא משתמשת במורים כדי להפיץ את דבר הממלכה לכל ילד וילדה. כנס תנועת המורים שיתקיים ביום ראשון הקרוב מתמודד עם סוגיה זאת

מאת:
השאירו תגובה
א א א

ביום ראשון הקרוב (12.4) יתקיים כנס של "תנועת המורים, מחנכים – מורים דרך", בנושא כוחן של מורות ומורים בהובלת שינוי במערכת החינוך. תנועת המורים, שצמחה מתוך קבוצות החינוך שהתארגנו במהלך המחאה החברתית, מבקשת להגביר את השפעת המורות והמורים על המציאות החינוכית בבתי הספר, כמו גם על מדיניות החינוך בישראל. הם מוחים, ובצדק, כי הקול של המורות והמורים (ובלשונם "חכמת המורים") אינו נשמע, או נשמע חלש מדי, במסדרונות משרד החינוך ובאקדמיה.

דעתי היא ששתיקת המורות והמורים אינה נובעת מטעות כלשהי של המערכת, או בשל תקלה ארגונית שמישהו שכח לטפח. קולם אינו נשמע כמדיניות. בספר שכתבתי, בית או ספר, התייחסתי לנושא במספר פרקים, המובאים כאן בעריכה מקוצרת.

> אין דבר כזה "שוויון הזדמנויות באמצעות מערכת חינוך"

המורים בשביתה מפגינים בשער בית הספר (צילום באדיבות ועד מורי הדמוקרטי-פתוח ביפו)

מורים בשביתה מפגינים בשער בית הספר (צילום באדיבות ועד מורי הדמוקרטי-פתוח ביפו)

עבדות (א)

חינוך חובה חינם נקבע לראשונה בשנת 1763 בפרוסיה, תחת הנהגתו של פרידריך הגדול. פרידריך ביקש לחנך כל ילדה וילד בקהילות שתחת שליטתו, ולשם כך הוא הרכיב מנגנון ובו ארבעה רכיבים (the Prussian model). ראשון הוא חובת ההורים לשלוח את הילדים לבתי הספר. חובה זאת מונעת מציבור ההורים להפריע לקשר הישיר שבין השליט לבין הילדים.

רכיב שני הם המורים, שבאמצעותם מגיע השלטון לכל ילד וילדה. כדי לשלוט בדמות המורה כך שתתאים לצורכי המערכת, הוקם מערך של הכשרת מורים והסמכתם. לצידו נעזר השלטון בכוח משמעותי הרבה יותר – הפיקוח. כבר מראשית הדרך היו המורים נתונים למרותו של פיקוח הדוק, שהבטיח שהם יעשו את מה שמצפים מהם לעשות, ורק זאת.

רכיב שלישי היא תוכנית הלימודים. משנוצר קשר ישיר בין השליט לבין הילדים (בסילוק ההורים ובאמצעות המורים), היה צריך לקבוע מה יש לו לומר להם, או לקראת מה הוא רוצה לחנך אותם. את זאת עשה השליט באמצעות תוכנית הלימודים, שבה נקבע מה ילמדו; ובאמצעות ספרי הלימוד, שהביאו את התוכנית לכיתות. העובדה שבכל הכיתות, בכל רחבי המדינה, לומדים את אותם תכנים, באמצעות אותם ספרים, יוצרת את ההאחדה שאותה מבקש השליט ליצור.

רכיב רביעי ואחרון הם המבחנים מטעם המדינה, כגון מבחן הבגרות. יהיו אשר יהיו התלמידים, ההורים, המורים והתכנים; יהיו אשר יהיו הקהילה והתנאים המיוחדים שבתוכם פועל בית הספר – המדינה מצפה לתוצאות אחידות ומוגדרות מראש. המבחן "מיישר" את כל המערכת בהתאם לקביעה של מחבר המבחן. כי כל המורים יורו, וכל התלמידים ילמדו, את מה שעתיד להופיע במבחן.

> רפורמה חדשה בפינלנד עומדת לשפר את מערכת החינוך הטובה בעולם

כנס ארגון המורים 2014 (רענן שמש-פורשנר)

כנס ארגון המורים 2014 (רענן שמש-פורשנר)

עבדות (ב)

מאז המאה ה-18 השתכללו והתמקצעו ארבעת הרכיבים, ובמיוחד זה של תוכנית הלימודים. בשלב הראשון היו אלה רשימות של נושאים שיש להורות, מחולקים על רצף הזמן. אז גם החלו להופיע ספרי הלימוד. ספרי לימוד נעשו דבר פופולרי לא בעקבות המצאת הדפוס (באמצע המאה ה-15), אלא דווקא שלוש מאות שנה מאוחר יותר, בעקבות המצאת החינוך הממלכתי חובה. כלומר: הם לא בהכרח הדרך לתעד ולהפיץ את ההשכלה, אלא יותר הדרך לפקח על ההוראה בבתי הספר.

כל עוד אין ספר לימוד, יכול המורה להורות את מה שהוא חושב לנכון בכל דרך הנראית לו נכונה. הספר יוצר מסגרת עבודה שמצמצמת את החופש של המורה: עליו להספיק וללמד את מה שכתוב בספר הלימוד. הספר, שנכתב בידי מומחים מטעם משרד החינוך, מביא לכיתה את מה שהשר רוצה שיילמד, תוך האחדה של כל הכיתות בכל רחבי המדינה. יותר מכך – התלמידים, שספר הלימוד נמצא ברשותם, משמשים בדרך זו כמפקחים על המורות והמורים. הם מצפים, גם אם הדברים אינם נאמרים במפורש, שהמורה ילמד אותם את מה שכתוב. מכאן צמח הביטוי: "להספיק את החומר", שאינו אלא מקל שוטרים על עבודת המורות והמורים.

בשלב השני, במחצית המאה העשרים, התמקצע תחום תכנון הלימודים. צוותים של מומחים הגדירו ביתר פירוט את נושאי הלימוד, על פיהם נכתבו ספרי הלימוד לתלמידים ובדרך כלל גם מדריכים למורה. "המדריך למורה", שלרוב אינו מוכר לציבור הרחב, הוא ספר שמפרט למורה כיצד לקיים כל שיעור. במדריכים יש הוראות ברורות כגון: "אמור…", "הסבר…", "סכם…". תוכניות הלימודים המפורטות מהוות למעשה השתלטות של המדינה על התהליכים המתרחשים בכיתות. לא רק שליטה בתכנים שנלמדים אלא גם בדרכי ההוראה.

בשלב השלישי, זה של עשרים השנים האחרונות, ביקשה המדינה להרחיב את שליטתה באמצעות הסטנדרטיזציה. לא רק מה ילמדו בכיתות וכיצד, אלא גם מה אמורים להפיק ולדעת בעקבות תהליך הלמידה. הסטנדרטים מעקרים לחלוטין את כל מה שניתן לחשוב על חינוך. מעמד המורה מורד לשפל מוחלט. הוא אינו שולט בבחירת הנושאים הנלמדים בכיתות, אינו בוחר את תהליכי ההוראה המתאימים ואינו קובע עד לאן יש להוביל את תהליך הלמידה.

חירות למורות ולמורים – חירות לתלמידים

חירות למורות ולמורים לא תתקיים במנותק מהתפיסה הכללית של מערכת החינוך. כל עוד מדובר במערכת ששולטת וממיינת תלמידים, לא יהיו בה חופש וכבוד, גם לא לעובדי המערכת. זה יכול להשתנות אם מערכת החינוך תתמקד במקצועיות שלה – הוראה ולמידה. וכדי שזה יתקיים, צריך לשחרר. לא להגביר את לחץ הניהול והפיקוח, אלא דווקא לשחרר את המורות והמורים מעולו של הניהול היומרני.

> השקר שמאחורי "מיצוי הפוטנציאל" של כל תלמיד ותלמידה

לשחרר את המורים

לשחרר את המורים

אלה הם סעיפי השחרור:

שחרור מתוכניות לימודים ומספרי לימוד: אירוע הוראה-למידה מוצלח הוא כזה שבו בוחרים, לעיתים בשיתוף התלמידים, נושא להתעמק בו. בוחנים אותו מזוויות מבט מגוונות ומאפשרים (וגם מסייעים) לתלמידים להתקדם בלמידה ללא גבול. כל אלה הם ההיפך הגמור ממה שמאפיין תוכניות לימודים ובמיוחד ספרי לימוד שנועדו לכפות תוכניות אחידות על כל המורים ועל כל התלמידים. הספרים מכתיבים נושא, מבודדים את העיסוק בו להיבט אחד (המקצוע הנלמד) וקובעים גבול (סטנדרט) לסיום הלמידה.

שחרור ממסגרת הכיתה: אירוע הוראה-למידה מוצלח הוא כזה שבו תלמידים, לבד או בצוותים, בוחנים נושא מזוויות מבט מגוונות. הרעיון ששלושים ושישה תלמידים – שהמכנה המשותף להם הוא שנתון הולדתם – אמורים להיות קבוצה לומדת משותפת בכל תחומי הדעת, הוא חסר שחר. המשותף לכמה אנשים שלומדים יחד הוא שיש בחוגי המחשבות שלהם קצה חוט שמעורר אותם להתעניין בנושא. הגיל שלהם אינו רלוונטי, שהרי ממילא למידה היא מהלך אישי. כל עוד העניין קיים, יתקדם כל אחד מהם ככל שיתקדם.

שחרור מטקסים של שליטה: אירוע הוראה-למידה מוצלח הוא כזה שבו התלמידים מוצאים עניין במה שהם עושים ולכן הם עושים. כאשר מכנסים המוני תלמידים יחד, מצפים שכולם ילמדו אותו דבר בדיוק, באותה שעה בדיוק, ומגבירים את הלחץ על מנת שהבלתי אפשרי הזה יצליח – בהכרח נדרשים לאמצעי שליטה וכפייה. אלה לא רק שאינם נעימים לתלמידים, אלא הם מפריעים למורים לבצע את מה שהם יודעים לבצע. הם עסוקים בשליטה במקום בהוראה. למשל, ההנחיה לשבת בשקט, שנשמעת בכיתות רבות, היא טקס שליטה. אין קשר בין ישיבה ללמידה, גם לא בין שקט ללמידה.

ולבסוף, שחרור מפיקוח, מבחנים, מדדים, תחרות והספק: אירוע הוראה-למידה מוצלח הוא כזה שבו פותחים דלתות. לא ההצלחה היא אבן הבוחן אלא דווקא ההזדמנות, האפשרות וההתנסות. ראוי שכל ילד יתנסה במגוון תחומי הדעת, התרבות והיצירה. מי יודע לאן תישא אותו הרוח?

אם מערכת החינוך תשחרר את שליטתה בתחומים אלה, הרי ממילא ישמע קולם של המורות והמורים, משום שהם יהיו חופשיים לממש את המקצועיות שלהם: הוראה. כיום הם לא, כי המערכת לא מעוניינת בכך.

* * *
כנס תנועת המורים יתקיים ביום א' הקרוב. מורות ומורים מוזמנים להירשם.
על נושאים אלה ועוד, אתם מוזמנים לקרוא בספר בית או ספר, פרי עטי.

> תמיד פליטים: למצוא את המשפחה שלך באל-ירמוכ ולאבד אותה שוב

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
"פגישת הפיוס". במרכז: הזמר תאמר נפאר. שני משמאל: ראש עיריית אום אל פחם ד"ר סמיר מחאמיד, ולידו מנכ"ל מרכז מוסאוא געפר פרח (צילום: מרכז מוסאוא)

"פגישת הפיוס". במרכז: הזמר תאמר נפאר. שני משמאל: ראש עיריית אום אל פחם ד"ר סמיר מחאמיד, ולידו מנכ"ל מרכז מוסאוא געפר פרח (צילום: מרכז מוסאוא)

המאבק בין דת לחופש תרבות בחברה הערבית עולה מדרגה

באום אל פחם בוטלה הופעה של הזמר תאמר נפאר. באבו גוש ניסו לבטל הופעה של הזמרת רולא עאזר. האם השמרנות מנצחת, או דווקא ההפך?

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf