כרזת "חג שמח" וחיילים עם כרטיסי ברכה:  רמדאן במחסום קלנדיה

עבור נשים בגדה המערבית, ימי השישי של הרמדאן הן ההזדמנות היחידה בשנה להיכנס לירושלים ללא אישור. עבור הצבא, אחרי אירועי עזה, זו כנראה הזדמנות להציג דימוי נקי ומסודר

א א א

כרזה ענקית במרכז מחסום קלנדיה עם ברכת "חג שמח" בערבית לצד סמלי היחידות הצבאיות, חיילים שמחלקים גלויות ברכה בערבית לכבוד הרמדאן, תנועת אנשים, בעיקר נשים, שעוברת חלק באופן יחסי. ככה נראה מחסום הכניסה מהגדה המערבית לירושלים הבוקר, יום השישי הראשון של הרמדאן.  ״אולי אחרי מה שקרה בעזה ביום שני, חשוב להם להראות שהכל נקי ומסודר, בניסיון לשנות את הרושם שהפעילות שלהם יצרה השבוע בעולם״ מעריכה עיתונאית זרה.

בשביל מאות הנשים הפלסטיניות שצעדו בשעות הבוקר המוקדמות לעבר מחסום קלנדיה זו ההזמנות כמעט היחידה בשנה להיכנס לירושלים. ״אני מאוד שמחה להגיע היום לירושלים,״ מספרת לי פידא, בת 44 מג׳נין שהגיעה עם בתה, נג׳א בת ה16, למחסום. ״לא ישנתי כל הלילה מההתרגשות, וכבר בשעה שתיים לפנות בוקר יצאתי מהבית״.

נשים חוצות את המחסום בקלנדיה ביום שישי ראשון ברמדאן. הזדמנות נדירה להיכנס לירושלים (צילום: אורן זיו/אקטיבסטילס)

כעת, קצת אחרי השעה שש, היא מחכה לקרובת משפחה נוספת שנמצאת בדרך כדי לעבור את המחסום יחד. ״אני אשאר בירושלים עד ארבע ואחזור לארוחת האיפטר בג'נין,״  מספרת פידא.  המצב בירושלים, אחרי העברת השגרירות, לא מרתיע אותה. "אבוא כל שבוע במהלך הרמדאן להתפלל. אם (המחסום) היה כל שבוע, הייתי באה כל הזמן.״

נכון לשעה שבע בבוקר, התנועה במחסום זורמת, ונראה שהצבא עושה מאמץ שהכול יעבוד בצורה חלקה. זה לא חריג. מדי שנה בחודש הרמדאן המנהל האזרחי מכריז על שורת הקלות בכניסה לירושלים. השנה, נשים בכל גיל וגברים מעל גיל ארבעים יכולים לעבור ביום שישי ללא אישור מראש. כדי להתכונן למעבר של אלפי אנשים, בימי שישי נסגר המחסום לתנועת כלי רחב, ומצד אחד שלו, ליד החומה, עוברות הנשים, ובמחסום הרגיל להולכי רגל עוברים גברים. בשנים הקודמות, בעקבות אירועים, בוטלו חלק מההקלות.

שלט ברכה לכבוד הרמדאן בכניסה לקלנדיה. הצבא ניסה להיות מנומס (צילום: אורן זיו: אקטיבסטילס)

במחסום נמצאים גם מתנדבים רבים מהסהר האדום, שעוזרים לזקנים, חולים ונכים לחצות לצד הירושלמי. ״בוודאי שאנחנו שמחים שהמחסום פתוח בחג,״ מספר לי מהדי זייד, שמנהל את צוות המתנדבים הפלסטינים במעבר הנשים במחסום. ״אבל מבחינתנו עדיף שיהיה פתוח כל יום. המתנחלים נכנסים עד לקבר רחל עם האוטובוסים שלהם. אין סיבה שהאנשים שלנו יצרכו ללכת יותר מקילומטר ברגל״ כשהוא מתכוון לצעידה הרגלית מהנקודה שבה האוטובוסים מהגדה מורידים את האנשים עד לנקודה שבה הם עולים על אוטובוסים לירושלים בצידו ״הישראלי״ של המחסום.

מחוץ למחסום, בצד ה"פלסטיני", יושב עבדאללה בן ה-16 ממחנה הפליטים קלנדיה עם חבריו על קוביות הבטון המוצבות על הכביש, מקנא במי שזוכה להיכנס לירושלים. ״הייתי רוצה ללכת אבל אני לא יכול," הוא אומר, "רק עד גיל עשר  אפשר להיכנס ללא אישור.״

אישה שמגיעה באוטובוס מטולכרם מתעכבת בכניסה לעמדות הבידוק ביחד עם בנה. היא מספרת שהוא בן 13, ולכן היא חוששת שלא יתנו לו לעבור. הצעירים ממחנה הפליטים מעודדים אותה לנסות את מזלה, ואחרי כמה דקות של התלבטות היא צועדת לעבר החיילים ומצליחה לעבור עם בנה.

מתנדב של איחוד הכנסיות (eappi) סופר כל אחד שעובר במחסום. לקראת שמונה וחצי הוא אומר, שעברו בערך 1600 נשים, לא כולל את המעבר של הגברים והחולים, שם מתנדבים אחרים מבצעים את הספירה.

״בכל שנה בשבוע הראשון לא הרבה באים מהגדה,״ מסביר לי עיתונאי מקומי. ״אנשים מחכים לראות מה המצב במחסום. אחרי מה שקרה בעזה וגם בהפגנות נגד השגרירות בירושלים, אשים מעדיפים לחכות לשבוע השלישי והרביעי ורק אז לבוא״.

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
התנחלות הר גילה (חגי מטר )

ומה עם חיבור חלקה הדרומי של הגדה עם זה הצפוני, פונקציה שבאופן טבעי ירושלים היא זו שהיתה אמורה למלא? התנחלות הר גילה, סמוך לירושלים (צילום: חגי מטר )

להביט על מפת הגדה בעיניים פקוחות, לא מתוך משאלת לב

הטענה לפיה די בפינוי של פחות מעשרת אלפים משפחות מתנחלים בגדה כדי לאפשר פתרון מדיני מתעלמת מהמציאות הגיאוגרפית והדמוגרפית בשטחים, כמו גם מעמדת הפלסטינים עצמם. כן, המתנחלים יפסידו לבסוף, אבל צריך להפנים את המחיר המאמיר

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf