כשאתם מצביעים, חשבו על המליונים שתחת מצור בעזה וסגר בגדה

חשבו על החוקים הנפרדים לישראלים ופלסטינים בגדה. חשבו על הצלפים המוסריים בעולם שיורים בילדים ונשים שמפגינים בעזה. ואם כל זה רחוק לכם - חישבו על שכניכם, האזרחים הפלסטינים, שהמדינה החליטה בקיץ האחרון באופן רשמי שהם סוג ז'

מאת:
השאירו תגובה
א א א

מתכוונים להצביע ולחגוג את הדמוקרטיה הישראלית היום? נפלא. בזמן שאתם עושים זאת, נמצאים כל הפלסטינים בגדה ובעזה תחת סגר שנכנס לתוקף החל מאתמול בחצות. כמה סמלי ש"שעתה היפה של הדמוקרטיה הישראלית", כפי שאוהבים לקרוא לרגעים כאלה, שוב מתחילה בסגר.

שני מיליון עזתים. כמעט שלושה מיליון פלסטינים החיים בגדה ובמזרח ירושלים. חמישה מיליון בני אדם בסך הכל. אלה האנשים שאתם קובעים את גורלם, ולהם אין שום יכולת לעשות דבר בעניין. היי, בעזה אפילו לא שואלים את התושבים על מספר שעות אספקת החשמל הזמינות ביממה.

חשבו על זה לדקה, בבקשה, לפני שאתם מצביעים.

כשאתם יוצאים להצביע היום, חשבו על מתנחלי חברון. חשבו על ממשיכי דרכו של כהנא: 800 מתנחלים חצי אפויים השולטים בעזרת צבא שלם בארבעים אלף תושבים פלסטינים חסרי אונים. "אנחנו בני ערובה שלהם", אמרה לי לאחרונה אישה פלסטינית תושבת העיר. אתם חושבים שנתניהו "כהניסט" בגלל שהוא חבר עכשיו לבן ארי ובן גביר? ומה עם כל ראשי הממשלה מאז 1995 שנתנו יד חופשית למתנחלי חברון והעמיקו את האפרטהייד. הם לא היו כהניסטים? גם לזה, שווה להקדיש מחשבה קצרצרה, ממש לפני שאתם ניגשים לקלפי.

כמה סמלי שהבחירות נפתחו בהצבעה של חיילים בבסיסים הצבאיים, ביניהם גם בקלפי בבסיס עופר רמאללה, בו ממוקם בית המשפט הצבאי הזורק פלסטינים לכלא לחודשים ולשנים ארוכות. שם נמצא גם בית המאסר הידוע לשמצה. סמל לפרקטיקת האפרטהייד שמיישמת חוק אחד לפלסטינים וחוק אחד לישראלים על אותו שטח אדמה. פתאום "הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון" כבר לא נראית כזו נאורה, נכון?

מפגינים בעזה מול הצלפים הישראלים מעבר לגדר. (צילום: עבד רחים ח'טיב/פלש90)

מפגינים בעזה מול הצלפים הישראלים מעבר לגדר. (צילום: עבד רחים ח'טיב/פלש90)

חשבו על חצי מיליון המתנחלים הנוסעים היום בחופשיות היום על האדמה שגזלו משכניהם, ליתר דיוק, אסיריהם. זאת בזמן שה"שכנים" הנתונים תחת סגר – מנועים מלצאת לאותם כבישים, ויום חופש מהעבודה נכפה עליהם כדי שהישראלים יוכלו "לחגוג דמוקרטיה".

חשבו שוב על תושבי עזה. זכרו את התמונות אותן ראה כל העולם לפני כמעט שנה. בזמן שבתל אביב חגגו את הזכיה בארוויזיון, "אני לא הצעצוע שלכם" שרה נטע ברזילי ואיתה שאג הקהל בקולי קולות בכיכר רבין, מרחק שעה משם על גבול עזה צלפו הצלפים המוסריים בהיסטוריה בראשיהם של ילדים, נשים וגברים לא חמושים. כאילו אלה היו פשוט דמויות אנימציה במשחק מחשב, ולא בשר ודם. חשבו האם לאחר בחירות אלה, תרצו להמשיך את המצור ולהעמיק את המצוקה בעזה?

חמישה מיליון בני אדם, כמוכם. בבקשה, חשבו עליהם דקה לפני ההצבעה, שלאחריה לבטח תצאו לטייל או לשבת עם המשפחה באיזה פארק. רק שבניגוד אליכם, לחמשת המיליונים אין יותר מדי פארקים לשבת בהם. המתנחלים שלכם, אלה שתמכתם בממשלתם בבחירות הקודמות, לא ממש מאפשרים זאת.

חומת ההפרדה ותור למחסום בבית לחם (אן פאק / אקטיבסטילס)

חומת ההפרדה ותור למחסום בבית לחם (אן פאק / אקטיבסטילס)

השכנים שלכם

יודעים מה, רחוק לכם לחשוב על אנשים שחיים כמה דקות מכם בגלל שאחד מראשי הממשלה אותו בחרתם בנה חומה גבוהה ומכוערת ביניכם לבינם? נשים לרגע בצד את העובדה שהחומה של נבחר הציבור שלכם חצתה אדמות של אנשים והפרידה בין משפחות, ובואו נחשוב על מיליון וחצי הפלסטינים שחיים פה ביניכם.

חשבו על כמה היישוב שלכם מפותח, ביחס לישובים שלנו. גם אם אתם קוראים שורות אלה בבית שאן, חשבו על אזור התעשייה הקיים בעיר אך לא קיים בשום עיר פלסטינית. חשבו על כמה בתים ממשלת ישראל הרסה ליהודים, וכמה בתים נהרסו לערבים. לפני שאתם שמים את הפתק, חשבו גם על שר המשטרה הנוכחי, שמתמוגג מההרוגים וההרוגות ברחובות הישובים הערבים מבלי לנקוף אצבע. עדיין רחוק לכם, לחשוב על השכנים שלכם?

חשבו האם באמת קיימת דמוקרטיה בישראל, המדינה שהחליטה באופן רשמי בקיץ האחרון שאפילו אזרחיה הערבים בעלי זכות ההצבעה, לנצח נצחים יישארו אזרחים סוג ז'. חשבו היטב על המתקפות של שרי הממשלה וחברי הכנסת נגד נבחרי הציבור הערבי, בעידודה של התקשורת, בכל מצב, ובטח אם ניסו לעמוד לצידם של תושבי עזה והגדה, שאין מי שישמיע את קולם בישראל.

ניתן לנחש שרוב הישראלים הקוראים טקסטים דומים, ממשיכים באין מפריע ולא חושבים יותר מדי. אבל אם בכל זאת הפריעה לכם לפחות נקודה אחת ואתם מתכוונים להצביע היום, שקלו שוב לאיזה מפלגה תתנו את קולכם. תחשבו שוב היטב איזה ממצעי המפלגות יפעל לשנות את המציאות הנוכחית.

וואלה, קשה להצביע לערבים, נכון?

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן

"להיפגש עם פלסטינים בספרות זה הרבה פחות מאיים". ערב ההשקה ל"בלשון כרותה" במכון ון ליר (צילום באדיבות הוצאת "מכתוב")

בלשון כרותה ובוטחת: הקובץ הגדול ביותר של פרוזה פלסטינית בעברית

האנתולוגיה "בלשון כרותה", המקבצת את יצירותיהם של 57 סופרים פלסטינים בעברית, מאתגרת הן את המבט האוריינטליסטי הישראלי והן את ההסתייגות הערבית מפני נורמליזציה תרבותית עם ישראל. "הבנתי שליהודים, דווקא ליהודים, אני צריכה לספר את הסיפור שלי"

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf