כשבג"ץ מאשר להרוס כפר בדואי כדי להקים במקומו ישוב ליהודים

מאת |

הם ביקשו שיכירו בהם ככפר חקלאי, הציעו להצטרף ליישוב היהודי שיוקם במקום, או לשוב אל הקרקעות מהן פונו בשנות ה-50, אבל המדינה מוכנה שבדואים יחיו רק בעיירות לבדואים. בשבוע שעבר בג"ץ דחה את הערעור שהגישו תושבי אֻםּ אַל-חִירָאן נגד פינויים לטובת הקמת ישוב ליהודים

ביום שלישי האחרון דחה בג״ץ את הערעור שהגישו תושבי הכפר אֻםּ אַל-חִירָאן. משמעות ההחלטה היא שהכפר הבדואי הבלתי מוכר ייהרס, ועל חורבותיו יוקם ישוב יהודי חדש בשם חירן.

ברמה המשפטית, מדובר בערעור שהגישו תושבי הכפר לבית המשפט העליון באמצעות מרכז עדאלה. התושבים ערערו על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע משנת 2011, שדחה את הערעור שהגישו על החלטת בית משפט השלום. כבר בשנת 2009 קיבל בית משפט השלום בבאר שבע את תביעת המדינה לפינוי תושבי אֻםּ אַל-חִירָאן מכפרם. ביום שלישי האחרון פסק בית המשפט העליון כי דין הערעור להידחות ואישר בפועל את פינוי הכפר.

> בעקבות החלטת העליון: תושבי אל-עראקיב יוכלו לטעון נגד הפקעת אדמותיהם

הכפר הבדואי הבלתי מוכר אֻםּ אַל-חִירָאן (יותם רונן/אקטיבסטילס)

הכפר הבדואי הבלתי מוכר אֻםּ אַל-חִירָאן (יותם רונן/אקטיבסטילס)

הכפר אֻםּ אַל-חִירָאן הוא כפר בדואי בלתי מוכר שהועבר על ידי הממשל הצבאי אל מקום מושבו הנוכחי. לפני הקמת המדינה התגוררו תושביו בצפון מערב הנגב, במקום בו נמצא כיום קיבוץ שובל, אך הם פונו ממקום מושבם בשנת 1952 והועברו לאזור יער להב. בשנת 1956 החליט הממשל הצבאי לעקור אותם שוב, והם הועברו למיקומו הנוכחי של הכפר. במשך כמעט 60 שנה התגוררו תושבי אֻםּ אַל-חִירָאן במקום בו נאמר להם שעליהם להתיישב, בסמוך לקו הירוק, ואף סייעו במאמצי ההגנה על הגבול עם ירדן. בעוד שבחודש יולי 2010 החליטה הוועדה לעניינים תכנוניים עקרוניים להכיר בכפר אֻםּ אַל-חִירָאן ביחד עם הכפר הסמוך לו, עַתִיר, בהתערבות יוצאת דופן של משרד ראש הממשלה ההחלטה בוטלה.

במשך עשרות שנים מתגוררים התושבים בכפר ללא מים וחשמל וללא שירותי חינוך ובריאות. כעת, כשעל הפרק עומדת הקמתו של יישוב יהודי חדש בשם ״חירן״, מדינת ישראל ממהרת לפנות את הכפר הבדואי השוכן במקום ולהתחיל בעבודות הקמת התשתיות והשירותים הנדרשים לתושבים היהודים העתידיים של חירן.

> בנגב כבר מעדיפים להרוס את הבתים של עצמם, רק שלא תבוא המשטרה

הכפר הבדואי הבלתי מוכר אֻםּ אַל-חִירָאן (יותם רונן/אקטיבסטילס)

הכפר הבדואי הבלתי מוכר אֻםּ אַל-חִירָאן (יותם רונן/אקטיבסטילס)

תושבי אֻםּ אַל-חִירָאן הציגו בכל היכל אפשרי את עמדתם בנוגע לכפרם, שכוללת שלוש אפשרויות שונות. האחת, להיות מוכרים ככפר חקלאי עצמאי במקום בו ניצב הכפר כיום. השניה, להכיר בכפרם כחלק מהיישוב המתוכנן חירן. או השלישית, לשוב אל קרקעותיהם באזור קיבוץ שובל ולהקים שם כפר חקלאי עצמאי. לא רק שמדינת ישראל לא מקבלת אף אחת מן האפשרויות הללו, גם השופט אליקים רובינשטיין קובע בפסק דינו כי לתושבים יש פיתרון חלופי נפלא, הם יכולים לעבור לעיירה חוּרָה.

בעוד שאפשרויות המגורים העומדות בפני תושבי הנגב היהודים הן רבות ומגוונות, מדינת ישראל ורשויות התכנון מציעות לחברי הקהילה הבדואית בנגב, קהילה חקלאית בעיקרה, אך ורק פיתרון דיורי אחד – מעבר לעיירה בדואית.

כשמדינת ישראל מחליטה לפנות תושבים על מנת לסלול כבישים או להקים בסיסים צבאיים, זה נשמע לפעמים הגיוני, למרות שכמו שהוכח בהרבה מקרים, גם לזה יש פתרונות חלופיים. אבל כשממשלת ישראל מחליטה להרוס כפר בדואי על מנת להקים על הריסותיו ישוב יהודי, נראה שבאמת כל הגבולות נחצו והפנים האמיתיות של הדמוקרטיה שלנו סוף סוף נחשפו.

המקרה של אֻםּ אַל-חִירָאן הוא לא מקרה נקודתי, הוא מקרה שחושף את האמת כולה מאחורי תכניות המדינה לקהילה הבדואית בנגב. סוף סוף המדינה קיבלה את הפסיקה הנכספת – גם למי שנותרו במקום מושבם אחרי 1948 וגם למי שהועברו על ידי הממשל הצבאי אין כלל זכויות בקרקע. בית המשפט גם מקבל שוב במידה מסוימת את ההפרדה שמקיימת המדינה בין תושבי הנגב היהודים והבדואים, תושבי אֻםּ אַל-חִירָאן ילכו לחוּרָה, והיהודים יעברו ליישוב האקסקלוסיבי החדש עם השם הדומה באופן מטריד לשמו של הכפר שייהרס לשם כך.

וכמובן, במשך עשרות שנים המדינה התקשתה לספק תשתיות ושירותים ממשלתיים לתושבי הכפרים הבלתי מוכרים בנגב, הרי זה התירוץ המרכזי ששימש לדחיקת הקהילה הבדואית לעיירות, והנה, כשיישוב או חוות בודדים יהודיים מוקמים באותו המקום בדיוק, כבלי החשמל וצינורות המים כמו נמתחים מעצמם, מגיעים עד לפתח ביתם של אלה שהגיעו להפריח את הנגב.

נראה שהגענו למצב שבו אין כבר שום צורך להצניע את הפרקטיקות המפלות והגזעניות שמופעלות נגד אזרחים במדינה הזאת. אפשר פשוט להרוס כפר בדואי ולהקים עליו ישוב יהודי. המאמצים ליישוב הנגב הפכו בשנים האחרונות למהלכים שהם לא רק אלימים, הם אפילו לא מתביישים באי צדק הכרוני שהם מייצרים.

> דו"ח: מעל לשמונה מאות בתים נהרסו בנגב בשנה אחת

במפה ניתן לראות את נקודות הציון המרכזיות של היישובים המתוכננים (בכחול), הכפרים הבדואים הבלתי מוכרים באזור כביש 25 וכביש 31 (באדום) ואת הכפרים הבדואים שהוכרו בשנים האחרונות באותו אזור (בירוק). אם תתקרבו באמצעות כפתור הפלוס, תוכלו לבדוק בעצמכן/ם מה קורה בשטח, במקומות בהם מתוכננים לקום יישובים חדשים.

ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן

גרה בבאר שבע, עובדת בפורום דו-קיום בנגב ופעילה במאבק למען ההכרה בכפרים הבדואים הבלתי מוכרים, ובמאבק למען מבקשי המקלט שמתגוררים בנגב, ואלה שכלואים בו.

מתעסקת רוב היום בזכויות אדם, זכויות אזרח ובעיקר באי המימוש שלהן בקרב קהילות שונות בנגב. בשאר הזמן אני מנסה ללמוד ערבית, נאבקת בהררי אבק, מצילה גורי חתולים ומנסה להישאר אופטימית.

לעמוד הכותב
X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf