כישלון הסכם הגרעין יסלק את הכוחות המתונים מהפוליטיקה האיראנית

לקראת הכרעת שיחות הגרעין בין איראן והמערב אומר העיתונאי האיראני אחמד רפאת, כי השגת ההסכם לא תוביל לנורמליזציה של יחסי איראן עם ארה"ב, וגם לא תשים סוף למדיניות ההרפתקנית של איראן באזור. ובכל זאת, ההסכם ההיסטורי חשוב, כי האלטרנטיבה גרועה הרבה יותר

מאת:
השאירו תגובה
א א א

כותב אורח: אחמד רפאת

אין כל ספק כי איש מהנושאים והנותנים, החותרים בימים אלה להשיג הסכם כולל סביב תוכנית הגרעין של הרפובליקה האסלאמית באיראן, לא רוצה בכישלונו של משא ומתן זה. אפילו צרפת, המשחקת במפגשים אלה מזה זמן את תפקיד השוטר הרע אל מול השוטר הטוב האמריקני, מעוניינת להגיע להסכם. ייתכן שהמדינה היחידה אשר לא תפיק תועלת כלשהי מחתימה על ההסכם היא רוסיה, אך גם מדינה זו לא יכולה להביע בפומבי את הסתייגויותיה בשל סיבות שחורגות מיריעת הרשימה הזו, והיא משחקת את התפקיד של מגינת האינטרסים של איראן.

בימים אלה עומדות על הפרק מספר שאלות, שכל אחת מהן דורשת עיון מעמיק: אם אכן יושג הסכם כולל, מה תהיינה השלכות הדבר? ומה תהיינה ההשלכות במקרה של כישלון השיחות? מה תהיינה נקודות החיוב והשלילה של כל אחת מהאפשרויות הללו?

התשובות לשאלות הללו תלויות במידה רבה במוצאו הגאוגרפי ובעמדות הפוליטיות של המשיב, ולמעשה עשויות אף להיות הפוכות לחלוטין. תשובתו של איראני המתנגד למשטר הרפובליקה האסלאמית תהיה שונה בתכלית מזו של מקור מדיני בטהראן, בדיוק כשם שתשובתו של דיפלומט רוסי עשויה להיות הפוכה מזו של מקור דיפלומטי אמריקני. ויש להביא בחשבון, כמובן, שגם תשובה של דיפלומט אמריקני דמוקרטי תהיה שונה מזו של עמיתו הרפובליקני.

ההקדמה הזו באה להבהיר, כי הניתוח שיובא להלן הוא פרי עטו של עיתונאי שעמדתו נבדלת מזו של המשטר האסלאמי, אשר פועל מזה שנים רבות בתחום זכויות האדם, ובוחן את השאלות הללו מהזווית הזו.

> לקראת הסכם גרעין היסטורי בין איראן למעצמות

נשיא איראן חסן רוחאני בפגישה באו"ם עם קטרין אשטון, שרת החוץ של האיחוד האירופי, ונשיא מועצת האיחוד האירופי, הרמן ואן רומפוי. 24 בספטמבר 2014. (צילום מתוך פליקר: EEAS CC BY-NC-ND 2.0)

נשיא איראן חסן רוחאני בפגישה באו"ם עם קטרין אשטון, שרת החוץ של האיחוד האירופי, ונשיא מועצת האיחוד האירופי, הרמן ואן רומפוי. 24 בספטמבר 2014. (צילום מתוך פליקר: EEAS CC BY-NC-ND 2.0)

הסכם, לא נורמליזציה

החשיבות ההיסטורית של הסכם כולל, שישים קץ למשבר המתמשך סביב תוכנית הגרעין האיראנית, ברורה לכל. אבל האם הסכם זה אם אכן יושג – וחשוב מכך, אם לא יהפוך בתוך מספר חודשים לקרעי נייר – באמת יפתור את כלל הבעיות של הקהילה הבינלאומית, מדינות האזור, והחשוב מכל של אזרחי איראן, מול הרפובליקה האסלאמית? אין כל ספק כי התשובה לשאלה זו לא יכולה להיות חיובית.

הרשויות האיראניות חזרו והדגישו פעם אחר פעם כי הסכם זה לא יוכל ולא צריך להיות הכנת הקרקע לנירמול היחסים עם ארה"ב, "השטן הגדול". השלטון האיראני יודע היטב כי בהתחשב באפשרויות האזרחיות בתוך איראן ומחוצה לה, נירמול היחסים עם ארה"ב בפרט ועם המערב בכלל עלול להפוך לתחילתו של משבר רציני יותר בתוך המדינה. על כן בשלב הזה השלטון האיראני לא מעוניין בנורמליזציה עם ארה"ב.

התמריץ היחיד שהוביל את איראן לשבת סביב שולחן המו"מ ולקיים שיחות ישירות עם ארה"ב הוא הרצון להסיר את הסנקציות ששיתקו את הכלכלה האיראנית. זאת תהיה טעות להניח כי אדריכלי השיחות היו הנשיא חסן רוחאני או שר החוץ שלו, מחמד ג'ואד זריף. השיחות עם ארה"ב החלו חודשים לפני הבחירות שהביאו את רוחאני אל כס הנשיאות, בזמן כהונתו של הנשיא מחמוד אחמדינז'אד, בהוראתו הישירה של המנהיג העליון עלי ח'אמנהאי ובתיווכו של סולטאן קאבוס מעומאן.

לכן, השיחות אינן תוצאה של בחירתו של רוחאני, כי אם רוחאני הוא תוצאה של תחילת השיחות. ח'אמנהאי היה זקוק לצוות מו"מ שיהיה מקובל על המערב, ועל כן קידם את בחירתו של רוחאני, שמחזיק בניסיון רב בניהול שיחות עם המערב, למשרת הנשיאות.

היד האיראנית תמשיך לבחוש באזור

אם איראן תצליח להניח את ידה על כמות משמעותית מכספי הנפט המעוקלים שלה בעקבות הסרה חלקית של החרם, האם היא עדיין תמשיך לכבד את כללי המשחק שינוסחו בהסכם העתידי? זאת השאלה החשובה ביותר העומדת כעת על הפרק.

ושאלה חשובה נוספת: האם הסכם זה יחולל שינויים כלשהם במדיניות האזורית של הרפובליקה האסלאמית?

אין כל ספק כי לתיק הגרעין האיראני חשיבות מכרעת במסגרת המדיניות האזורית ההרפתקנית של הרפובליקה האסלאמית. אפילו כיום, כאשר איראן עדיין לא מחזיקה בפצצת אטום, המערב לא מצליח להתמודד עם המעמד ההגמוני שאיראן תובעת לה באזור. יש לאיראן כיום תפקיד מרכזי בכל המשברים האזוריים. מעיראק ועד סוריה, מעזה ועד תימן, ומאפגנסטאן ועד לבנון, בכל מקום ניכרת נוכחותה הפעילה של הרפובליקה האסלאמית. אין בכך, כמובן, כדי לטעון כי למדינות אחרות באזור, כגון ישראל, קטאר או הממלכה הסעודית אין תפקיד משלהן.

האם הממשלה האיראנית, אשר מממנת כיום מהתקציב המרוקן שלה הלוואות על סך מיליארדים לסוריה, שולחת נשק לתימן, ומספקת לחמאס טילים באמצעות חזבאללה, תחדול מהבזבזנות ההרפתקנית הזו עם שחרור כספי הנפט שלה? ללא כל ספק, התשובה לשאלה זו היא שלילית.

אנחנו מדברים על שלטון שבעוד באזורים מסוימים שלו, כמו מחוז בלוצ'סטאן, לפי מקורות ממשלתיים 70 אחוזים מאוכלוסייתו חיים מתחת לקו העוני, הגיש לאחרונה לוונצואלה, מדינה שנמצאת ביבשת אחרת, סיוע בסך 3 מיליארד דולר. האם הרפובליקה האסלאמית צפויה לצמצם לאחר השגת ההסכם את השפעתה באמריקה הלטינית, החצר האחורית של ארה"ב? גם התשובה לכך היא שלילית.

> מלחמות האנרגיה: מחירי הנפט הצונחים מטלטלים את המזרח התיכון

שר החוץ האיראני זריף, לצד שר החוץ האמריקאי קרי, סגן הנשיא האיראני וראש הסוכנות האיראנית לאנרגיה אטומית, עלי סאלחי ומזכיר האנרגיה האמריקאי מוניץ במהלך שיחות הגרעין בלוזאן.

שר החוץ האיראני זריף, לצד שר החוץ האמריקאי קרי, סגן הנשיא האיראני וראש הסוכנות האיראנית לאנרגיה אטומית, עלי סאלחי ומזכיר האנרגיה האמריקאי מוניץ במהלך שיחות הגרעין בלוזאן.

האלטרנטיבה להסכם: ברית איראנית-רוסית נגד המערב

כפעיל זכויות אדם, איני יכול להתעלם מההיסטוריה של הרפובליקה האסלאמית, הטומנת בחובה את אחד הפרקים האפלים והעצובים בהיסטוריה המודרנית של איראן.

כאשר מייסד הרפובליקה האסלאמית, רוחאללה ח'מיני, נאלץ לקבל את החלטת מועצת הביטחון של האו"ם בדבר סיום מלחמת שמונה השנים בין איראן ועיראק, הוא הוציא להורג בתוך חודשים שלושה עד חמשת אלפים ממתנגדי המשטר שריצו באותו זמן את עונשיהם בבתי הכלא. גם אם בקנה מידה קטן יותר, בכל פעם שהמשטר האיראני נאלץ לרכך את מדיניות החוץ שלו, הוא הגביר את הלחץ על המתנגדים מבפנים. גם הפעם אין סיבה להניח שהדבר יהיה שונה, ומבקרי ומתנגדי הרפובליקה האסלאמית ישלמו את מחיר הפשרה מול הקהילה הבינלאומית.

למדיניות זו סיבות רבות. אחת המרכזיות שבהן היא הרצון ליצור אווירה של פחד ואימה בתוך המדינה, כדי שמתנגדי השלטון לא יעלו על דעתם כי ויתורים מול העולם יכולים להכשיר את השטח לוויתורים גם בזירה הפנימית.

כעת, הבה ונבחן את האפשרות השניה, כלומר את כישלון השיחות ואי-השגת הסכם כולל. במקרה כזה, אין ספק כי חלקים מהמשטר, המכונים מתונים או רפורמיסטים, יהיו חייבים להסתלק מהזירה הפוליטית ולהפקיד את המושכות בידי הקיצוניים, הביטחוניסטים והפונדמנטליסטים. התרחיש הזה הוא בוודאות מסוכן יותר מהתרחיש הראשון: המדיניות האזורית הפירומנית תעמיק, הדיכוי הפנימי יגבר, ותפקידן של רוסיה וסין בהעמקת המשבר שייווצר מול המערב יתחדד. לא יהיה מופרך להניח כי המשטר האיראני יחבור לרוסיה כבת ברית מרכזית בכינון חזית חדשה נגד המערב וארה"ב.

רוסיה חותרת, ללא ספק, ליצירה מחודשת של מפה גלובאלית דו-קוטבית. במקרה שהשיחות ייכשלו ואיראן לא תזכה לתמיכת המערב, היא תהפוך לבת ברית טבעית למטרותיו של ולדימיר פוטין, בת ברית שתוכל לעשות נפשות בעולם המוסלמי למען חזית זו. הפעם, הקטבים לא יהיו ימין מול שמאל, אלא הכוחות הדמוקרטיים מצד אחד, והטוטליטאריים בצד שמנגד.

אחמד רפאת הוא עיתונאי ומפיק טלוויזיה איראני, המתגורר מחוץ לאיראן. הפוסט נכתב במקור בפרסית עבור "שיחה מקומית", ותורגם על ידי אורלי נוי.

המאמר התפרסם גם באנגלית באתר 972+

> זוכת פרס נובל לשלום, שירין עבאדי: "הסכם עם המערב לא יבטיח שיפור בתחום זכויות האדם באיראן"

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן

זה הזמן להעמיד בראש משרד החינוך מנהיג שמאמין בחינוך כוללני, איכותי ושוויוני. לא הוא. שר החינוך רפי פרץ (צילום: פלאש90)

ישראל בהבטחה לאו"ם: חינוך כוללני, שוויוני ואיכותי עד 2030

ישראל התחייבה בפני האו"ם לעמוד ב 17 היעדים של התכנית לפיתוח בר קיימא 2030. זה הזמן להעמיד בראש משרד החינוך מנהיג שמאמין בחינוך כוללני, איכותי ושוויוני, ולא מישהו כמו שר החינוך הנוכחי

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf