כשלושים אלף איש בהפגנת ועדת המעקב נגד חוק הלאום בת"א

המפגינים צעדו מכיכר רבין לרחבת מוזיאון תל-אביב תוך קריאת סיסמאות בעברית ובערבית. יו"ר ועדת המעקב: "לא נחווה עוד נכבה. הפלסטינים לא יעזבו. אנחנו כאן"

מאת:
השאירו תגובה
א א א

דיווח: חגי מטר ומירון רפופורט

כ-30 אלף איש השתתפו הערב (מוצ"ש) בהפגנה שארגנה ועדת המעקב העליונה של הציבור הערבי בישראל במחאה על חוק הלאום. ההפגנה נערכה כחלק משורה ארוכה של צעדי מחאה עליהם החליטה ועדת המעקב, ביניהם הפגנות שנערכו בעשרות ישובים ערביים ברחבי הארץ, וכן עתירה לבג"ץ נגד החוק. לפני שבוע נערכה בכיכר רבין בתל-אביב הפגנת ההמונים של העדה הדרוזית נגד החוק.

> בהרחבה: למה הם הביאו דגלי פלסטין להפגנה בתל אביב?

למרות שתחילת ההתכנסות נקבעה לשעה שבע וחצי, אלפים החלו להגיע לכיכר רבין כבר כשעה קודם לכן. לפני תחילת הצעדה התקיימה בכיכר תפילה המונית בה לקחו חלק אלפי מפגינים מוסלמים. לצד הדגלים הפלסטינים הרבים שנופפו המפגינים, הונפו גם דגלי ישראל אחדים. מעט אחרי השעה שמונה החלו המפגינים צועדים לכיוון רחבת מוזיאון תל-אביב, תוך קריאת סיסמאות "לא נשתוק עד שיבוטל החוק", "הפשיזם לא יעבור", "תנו לנו לחיות בחירות", "תשמעו יא שבאב החוק הזה הוא טרור" ועוד, בעברית ובערבית.

מפגינים בדרך להפגנה נגד חוק הלאום (באדיבות ועדת המעקב)

הפגנה נגד חוק הלאום, כיכר רבין, 11.8.2018 (צילום: אורן זיו/אקטיבסטילס)

בעצרת הסיום שהתקיימה ברחבת מוזיאון תל-אביב נשאו דברים יו"ר ועדת המעקב, מחמד ברכה, יו"ד הוועד הארצי של הרשויות המקומיות הערביות, מאזן גנאים, הסוציולוגית פרופ' אווה אילוז, ההיסטוריון פרופ' קייס פרו, מו"ל "הארץ", עמוס שוקן, והסוציולוגית ד"ר מהא כרכבי סבאח, שהיתה ראשונת הדוברים ומנחת הערב. בין היתר אמרה כרכבי סבאח: "אין מסוכן ממצב שבו מעמידים את חוק הלאום בראש הדמוקרטיה, ומכפיפים את החוק אליו. כל חברה תקינה שואפת למלא ללא היסוס שוויון וחירות. אז לאן פניה של ישראל? האמנם היא דמוקרטית? חוק הלאום לא מתעלם מזכויות של מיעוט עם זכויות היסטוריות ולאומיות – הוא בא לחסל אותן".

"לא כל הערבים והיהודים כאן חושבים אותו דבר. אבל כל היהודים והערבים כאן נעו בכמויות ונוהרים אל הכיכר כדי למחוק את התועבה וכדי להסיר את הכתם של נתניהו וממשלתו שנקרא חוק הלאום ובדרך גם להסיר את הכתם שנקרא ממשלתו", אמר יו"ר ועדת המעקב, מחמד ברכה.

"אנחנו לא יוצאים למנוחה אחרי ההפגנה האדירה הזו היום, כאן אנו מסמנים את נקודת ההתחלה בדרך האל חזור עד שיבוטל חוק התועבה. זירת המאבק שלנו תהיה כאן בארץ, מאבק עממי, פרלמנטרי ודמוקרטי, גם של ערבים וגם של יהודים.

מי יצר בהיסטוריה מדרג של אזרחות ושל בני אדם? כמה עצום מספר הקורבנות שמתהפכים בקברם. יש כל כך הרבה סיכונים עם החוק הזה, אבל יש גם סיכויים חדשים. לא נחווה עוד נכבה. הפלסטינים לא יעזבו. אנחנו כאן".

"הקורבנות מתהפכים בקרבם". מחמד ברכה בהפגנה נגד חוק הלאום (אורן זיו/אקטיבסטילס)

פרופ' אווה אילוז בהפגנה נגד חוק הלאום (אורן זיו/אקטיבסטילס)

"הגעתי לצרפת ממרוקו כשהייתי בת עשר" סיפרה פרופ' אווה אילוז. "אמנם הייתי יהודיה וממרוקו, אבל הלכתי לאותם בתי ספר כמו הצרפתים, והמורים שלי נתנו לי ציונים כמו לצרפתים. הרגשתי שאני לא מוגדרת לפי המוצא או הדת שלי. כילדה חשתי עמוק בעצמותיי מה משמעות החיים בארץ שמתייחסים אלי כאל שווה.

"שוויון הוא במרכז חוויית חיינו. הוא לא מקרין לתוכה. לחיות כאזרח שווה פירושו לחיות עם כבוד עצמי, אמון בבני האדם שסביבך ובמוסדות המדינה. כשבאתי לישראל חשבתי שאני באה לחברה שרוצה צדק. למרות העוולות שנעשו לערביי ישראל, מנהיגים מבן גוריון עד בגין התעקשו על עקרון הצדק. כיום ממשלת ישראל ויתרה על השאיפה הזו".

יו"ר מועצת הרשויות המקומיות הערביות, מאזן גנאים, אמר בנאומו: "אם נשתוק היום, מחר זה יפגע בכם. החוק הזה הוא חוק של גזענים שלא יעבור. ביבי, מה תגיד לרופא ערבי שמחר יטפל בחולה יהודי? מה תגיד לאותה מיילדת בבית החולים בנהריה? לאותו שוטר או מורה בנצרת?"

לאחר מכן עלה לבמת הנואמים מו"ל "הארץ", עמוס שוקן. "לפני 70 שנה קמה מדינת ישראל בהכרזה שהגדירה את ישראל כמדינה יהודית שתהיה פתוחה לעלייה יהודית, תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה, ותקיים שוויון זכויות אזרחי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין.

"בין מי שנמצאים כאן הערב יש מחלוקות קשות על זהותה של ישראל ודרכה. אבל מול חוק יסוד שפוגע במיעוט הפלסטיני בישראל אנחנו חייבים להתאחד כדי להבטיח ששוויון זכויות יהיה בסיס לכל. ממשלת ימין חוקקה את חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, אבל לא כללה בו את הזכות לשוויון. עם זאת בית המשפט פירש אותו כאילו הוא כולל שוויון. הימין הקיצוני לא השלים עם זה. השלב הנוכחי, לפני השלבים שעוד יבואו, הוא חוק הלאום. המטרה ברורה: האזרחים הפלסטינים יהיו פחותים. חוק הלאום מחזיר אותנו לימי חומה ומגדל".

הפגנה נגד חוק הלאום, כיכר רבין, 11.8.2018 (צילום: עומדים ביחד)

למרות שיו"ר המחנה הציוני, ח"כ ציפי לבני החרימה את ההפגנה, בין הצועדים היה גם ח"כ מיקי רוזנטל שאמר ל"שיחה מקומית": "באתי להפגנה כי אני מאמין בה. אני לא חייב להסכים עם כל מילה של המארגנים. לא אכפת לי אם אשלם מחיר במפלגת העבודה".

לקראת ההפגנה יצאה קריאה משותפת של 26 מפלגות, תנועות וארגוני חברה אזרחית, ביניהם האגודה לזכויות האזרח, שלום עכשיו, סיכוי, מרכז מוסווא ואמנסטי, הקוראת לציבור להשתתף באירוע. המארגנים הוציאו לתל-אביב מאות אוטובוסים משבעים מוקדים שונים מהצפון ועד לדרום, לרבות כפרים דרוזים ובדואים.

הפגנה נגד חוק הלאום, כיכר רבין, 11.8.2018 (צילום: חגי מטר)

הפגנה נגד חוק הלאום, כיכר רבין, 11.8.2018 (צילום: אורן זיו/אקטיבסטילס)

הפגנה נגד חוק הלאום, כיכר רבין, 11.8.2018 (צילום: אורן זיו/אקטיבסטילס)

בהודעה שפרסמה הכנסייה הלטינית לקראת ההפגנה נכתב כי החוק אינו מספק כל ערובה חוקתית לזכויותיהם של המיעוטים הילידים וכי הפלסטינים אזרחי ישראל, המהווים 20%, אינם נכללים בהצעת החוק.

גם הקהילה האורתודוקסית פרסמה הודעה מיוחדת לקראת ההפגנה בה קראה לציבור להגיע בהמוניו. בין הקולות הרבים שקראו לאזרחים להגיע להפגנה היתה גם חברת הכנסת הטריה של הרשימה המשותפת מטעם בל"ד, ניבין אבו רחמון. "החוק הזה הוא ביטוי מוחלט לדיכוי של הפלסטינים כעם וכאזרחים, לחוסר השיוויון המובהק שבמשטר הציוני הקולוניאלי, ולהפיכת עקרונות אלה לעקרונות חוקתיים. התשובה היחידה לחוק הקולוניאלי הזה היא מדינת כל אזרחיה – מדינה המבוססת על שוויון זכויות אזרחי מלא, ללא הבדל גזע, לאום, דת ומין באמת, ולא רק כאמרה שחוקה", ציינה אבו רחמון בהודעה שפרסמה לקראת ההפגנה.

בנימין נתניהו, מירי רגב, יאיר לפיד, אבי גבאי ואחרים פרסמו הודעות נגד ההפגנה בעקבות פרסום תמונות של דגלי פלסטין שהחזיקו כמה מהמפגינים, ובהתייחס לכמה מהסיסמאות שקראו מפגינים.

הפגנה נגד חוק הלאום, כיכר רבין, 11.8.2018 (צילום: אורן זיו/אקטיבסטילס)

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
ראש הממשלה, בנימין נתניהו, במסיבת עיתונאים בנוגע לתוכנית הגרעין האיראנית, 9 בספטמבר 2019 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, במסיבת עיתונאים בנוגע לתוכנית הגרעין האיראנית, 9 בספטמבר 2019 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

נתניהו הימר על ציר הרשע העולמי. מה יקרה לישראל אחרי שיילך?

מה יהיה מעמדה הבינלאומי של ישראל אחרי שנתניהו יירד מהבמה? לא בטוח שיורשו יצליח לשקם את הקרע שנפער עם יהודי ארה"ב בשנים האחרונות. וגם ביחסים עם ציר הרשע של מנהיגי הימין החדש לא צפוי להשתנות הרבה, חוץ אולי מהסגנון

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf