"כשתלך לקלפי, זכור: אני משלם את מחיר ההצבעה שלך"

קמפיין חדש מביא לבוחרים הישראלים את קולם של פלסטינים מחברון, אשר לא יכולים להצביע בבחירות שיקבעו גם את גורלם

מאת:
השאירו תגובה
א א א

כשייצאו אזרחי ישראל בעוד כחודש להצביע בבחירות לכנסת, לא רק על גורלם שלהם הם יכריעו בקלפי, אלא גם על גורלם של מיליוני פלסטינים החיים כנתינים נטולי אזרחות תחת הכיבוש הישראלי כבר יותר מיובל שנים: כ-330 אלף בירושלים המזרחית, כשני מיליון בעזה, וכשני מיליון וחצי בגדה המערבית.

מדינת ישראל עושה מאמצים גדולים לשמור את השיח אודות גורל השטחים הכבושים וגורל תושביהם הפלסטינים כדיון פנים-יהודי: לקהילה הבינלאומית אסור להתערב, והפלסטינים עצמם, נצורים מאחורי חומות ומחסומים, הרחק ממבטו ותודעתו של רוב הציבור הישראלי, כלל אינם פקטור. סרטון חדש שעלה לאחרונה לרשת על-ידי "זזים – קהילה פועלת" בשיתוף עם ארגון שוברים שתיקה, פרי עמלו של היוצר ים טל, מביא באופן נדיר ובישירות אפקטיבית את קולם לבוחר הישראלי, עם בקשה מרכזית אחת: כשתצאו להצביע, חישבו גם עלינו.

"אתה יכול להצביע בשבילי?" שואל-מטיח בשוט הראשון בסרטון אחמד אל-עזה, צעיר תושב חברון. "כי אני לא יכול להצביע, ואתה יכול להצביע" ממשיך אחריו סמיח אל-מוחתסב, גם הוא תושב חברון. "אם את מצביעה בשביל שתינו, הנה מה שאני רוצה", אומרת סונדוס אל-עזה. וכך, אחד אחרי השני, מספרות ומספרים תושבים מחברון, אולי המקום שמגלם באופן העמוק והאלים ביותר את משמעות הכיבוש והיגיון האפרטהייד, מה הם היו רוצים להשיג עבור עצמם אילו היו מורשים להצביע בבחירות שיקבעו גם את גורלם.

מה הם היו רוצים? למשל מים זורמים בשביל להתקלח. שבני המשפחה שלהם יוכלו לבוא ולבקר אותם בביתם. שיוכלו להיכנס לרחוב בו הם גרים מבלי שיידרשו להציג אישורים. את האפשרות להסיע ילדה חולה לבית חולים. לא להיות חשופים לאלימות הצבא והמתנחלים. שילדיהם יוכלו לצאת מהבית ללא פחד, ולחזור אליו בשלום.

מעין דק, סמנכ"לית "זזים" – תנועה מקומית המעודדת פעילות שטח בעיקר באמצעות קמפיינים דיגיטליים – מספרת שלקראת הבחירות הקרובות, הארגון בחר להתמקד בשני נושאים מרכזיים: הכיבוש, וסוגיית הדה-לגיטימציה של אזרחי ישראל הפלסטינים.

"בסוף 2018 שלחנו סקר לפעילים ושאלנו מה אתם חושבים שהתפקיד שלנו בבחירות בהתחשב בכך שאנחנו לא מזוהים ולא מפלגתיים. מהסקר עלה שמבחינת הפעילים שלנו, הנושאים המרכזיים הם הכיבוש והצורך לא לתת לו להיעלם בבחירות, וגם שוויון ורה-לגיטימציה לאזרחים פלסטינים בישראל. אלה שתי הסוגיות שבחרנו כמוקד קמפיין הבחירות שלנו". הסרטון מחברון הוא חלק מפעילות הארגון לאור תוצאות הסקר, שנערך בקרב כ-135 אלף הפעילים שלוקחים חלק בפעילות של "זזים" בצורות שונות: שיתוף והפצת מידע, תרומות, השתתפות בסיורים ובפעילויות שטח אחרות, ועוד. בין היתר כלל החלק הזה של הקמפיין גם סיור לחברון בשיתוף פעולה עם שוברים שתיקה, שבו השתתפו כמאתיים איש.

המסר של הסרטון הוא "הקול שלי הוא לא רק שלי" – מה התרגום של זה לפעולה? מה מצופה ממי שרואה את הסרטון לעשות?

"לשמוע את הקולות שלא רוצים שנשמע, ולשתף. זאת הדרך שלנו לסדוק את החומה. גם מי שמדבר על הכיבוש מדבר מפרספקטיבה ישראלית, אנחנו נוטים לשכוח שיש מיליונים שלא יכולים בכלל להצביע. לכאורה הרבה אנשים יודעים שזה מה שקורה, אבל אנחנו שמים את זה על השולחן וקוראים לזה בשם. מראים את הפרצופים של האנשים".

יש חלקים בשמאל שעבורם התובנה הזו, שאנחנו מכריעים בבחירות על גורלם של פלסטינים נטולי זכות הצבעה, משמעה החרמת הבחירות. האם גם זה חלק מהמסר של הסרטון?

"לא, ממש לא מבחינתנו. אנחנו לא עושים קמפיינים של עידוד הצבעה לדבר מסוים, ובטח לא קמפיין של חרם בחירות. אבל אנחנו כן אומרים שזה דבר קריטי ומי שהולך לקלפי צריך לדעת מה עומד על הפרק".

אילו תגובות קיבלתם על הקמפיין?

"קיבלנו המון תגובות ברשת ובמייל, תגובות חזקות מאוד שמראות שהמסר עובר. אנשים ממש התרגשו, קיבלנו פידבקים מעולים מפעילים יהודים וגם פלסטינים. בינתיים הגענו למעל 30 אלף צפיות בפייסבוק. המטרה היא להמשיך כמה שיותר להפיץ. אנחנו מודדים תמיכה גם בנכונות לתרום לנו. אין לנו מענקים מקרנות ממשלתיות, אנחנו מתקיימים ממאה אחוז תרומות של אנשים פרטיים וקרנות לא ממשלתיות. שישים אחוז מהתרומות שלנו מגיעות מפעילים בישראל, מבחינתנו זה מדד משמעותי מאוד כי זה מראה שאלה סוגיות שחשובות לקהילה".

ומה כולל החלק השני של הקמפיין, לגבי המאבק בדה-לגיטימציה של האזרחים הפלסטינים?

"בעשרת הימים האחרונים הרצנו שני קמפיינים בנושא – אחד סביב דרישת הפסילה של הכהניסטים, אליו הצטרפו מעל 14 אלף איש, והשני נגד הפסילה של המפלגות הערביות, שניהם בעברית וערבית. שלשום הגענו לבית של יאיר לפיד להגיש לו את החתימות על הקמפיינים, והפעילים שלנו נמצאים היום מחוץ לכנסת בזמן הדיון של ועדת הבחירות בעניין הפסילות.

כחלק מהקמפיין נגד הדה-לגיטימציה אנחנו גם מגיעים לחוגי בית של מועמדים מהמרכז-שמאל ומעלים שם שאלות בנושא. היינו כבר בשני אירועים של כחולבן, ומתכוונים עוד להגיע לאירועים של העבודה וכולנו. הרעיון הוא ממש לא לפוצץ אירועים, אלא לשים את הסוגיות על השולחן ולמפות מה העמדות של המפלגות השונות, לצלם סרטונים ולהפיץ אותם לציבור. האסטרטגיה היא לבנות כוח ברשת ולהוציא אותו לשטח".

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן

הילדים נושאים על גבם את מעמדם של הוריהם . אילוסטרציה (יונתן זינדל/ פלאש90)

מחקר חדש מוכיח: מערכת החינוך משמרת פערים מדור לדור

מחקר חדש ומקיף בארה"ב מצא כי הסיכויים של ילדים שנולדו להורים מהחמישון התחתון להמשיך ללימודים על תיכוניים הוא נמוך משמעותית מילדים להורים בחמישון העליון: 28 אחוז לעומת 78 אחוז, בהתאמה. כך משמרת מערכת החינוך פערים מעמדיים

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf