לא יעקרו עוד ישובים? הצחקת את תושבי סוסיא, נתניהו

אחרי שהודיעה על כוונתה לעקור את תושבי ח'אן אל-אחמר באזור מעלה אדומים, אמורה המדינה להודיע בקרוב על עמדתה ביחס לפינוי סוסיא הפלסטינית. בשני המקרים מדובר בהעברה בכפייה של אוכלוסיה מוגנת בשטח כבוש, צעד המוגדר כפשע מלחמה

מאת:
השאירו תגובה
א א א

בדרך חזרה מח'ירבת סוסיא, כפר פלסטיני בדרום הר חברון, אנחנו חולפים על פני הפקקים שנוצרו בגלל מסיבת היובל של הכיבוש בגוש עציון. במבזקי הידיעות שמרצדים על מסך הנייד אני קוראת שנתניהו אמר בטקס החגיגי כי "לא יעקרו עוד ישובים – יהודים או ערבים", ומחייכת במרירות. ספר את זה לתושבי סוסיא, אדוני ראש ממשלה.

ח'ירבת סוסיא היא אחת משתי הקהילות הפלסטיניות המרכזיות בשטחי C הנאבקות כעת נגד גירושן. השניה היא ח'אן אל-אחמר, ישוב בדואי באזור מעלה אדומים, שהמדינה רוצה לפנות לסביבת המזבלה באבו דיס, הנמצאת בשטח B. בעקבות הודעת הממשלה לבג"ץ בתחילת השבוע על כוונתה לפנות את ח'אן אל-אחמר בתוך חודשים ספורים, התריע ארגון בצלם (גילוי נאות: אני חברת הנהלת הארגון) כי העברה בכפייה של אוכלוסיה ילידית בשטח כבוש היא פשע מלחמה. ספק אם האזהרה הזו מרשימה היום מישהו בממשלה הקיצונית הזו. פשעי מלחמה קטנים עליה מזמן. בשני המקרים, המדינה משתמשת באמתלות של בניה בלתי חוקית והעדר תכנון. בשני המקרים, המדינה עצמה היא זו שמונעת את התכנון המסודר של היישובים, כדי להכשיר את פינויים מסיבות אסטרטגיות ושאיפה להרחיב את ההתנחלויות מסביב.

ח'ירבת סוסיא שוכנת בדרום הר חברון לפחות מאז שנות ה-30 של המאה ה-19. עד שנת 1986 שכן הכפר כמה מאות מטרים ממיקומו הנוכחי. אלא שאז החלו להגיע למקום ארכיאולוגים, שאחרי זמן מה גילו במקום שרידים של ישוב יהודי. המנהל האזרחי הכריז על שטח הכפר כאתר ארכיאולוגי, השטח הופקע "לצרכי ציבור", והצבא גירש את תושביו מבתיהם. בלית ברירה תושבי הכפר העתיקו את מגוריהם לאדמות החקלאיות שלהם – אדמות פלסטיניות פרטיות כולן – כשלוש מאות מטרים דרומית-מזרחית לכפר המקורי.

נישול מטעמים פמיניסטיים

במיקומה הנוכחי, סוסיא הפלסטינית חוצצת בין ההתנחלות סוסיא שקמה בשנת 1983 על אדמות פלסטיניות שהוכרזו כאדמות מדינה, לבין האתר הארכיאולוגי. אם תיעלם מהמפה, הרצף הטריטוריאלי המתנחלי במקום יושלם ללא הפרעה. זאת מוטיבציה מספקת עבור המנהל האזרחי להכניס את הכפר למלכוד המוכר כל כך בשטחי C, לפיו מצד אחד לא מתכננים ולא מאשרים לכפרים הפלסטיניים תכניות מתאר והיתרי בניה, ומצד שני הורסים את המבנים הארעיים שהתושבים נאלצים להקים באין אפשרות לבנות מגורי קבע. כעת אמורה המדינה למסור בימים הקרובים את תשובתה בעתירה של תושבי סוסיא נגד דחיית תכנית המתאר שהגישו על ידי המנהל האזרחי. את העתירה הגישו התושבים ביחד עם ארגון רבנים לזכויות אדם, והיא מנוהלת כיום על ידי עורכת הדין קמר מישרקי מארגון חקל. על-פי דיווח של כתב 'הארץ' יותם ברגר, "גורם בכיר במערכת הביטחון" אמר כי המדינה מתכוונת להודיע לבג"ץ על כוונתה לפנות את סוסיא הפלסטינית בקרוב. 45 משפחות, כ-300 איש, עלולים להיזרק בקרוב מהאוהלים בהם הם מתגוררים מזה עשרות שנים ללא כל תשתית מוסדרת.

אז מה המדינה מציעה לתושבי סוסיא? להגיש תכנית אחרת ליישוב שלהם, הפעם קרוב לעיר יטא, הנמצאת במרחק קילומטרים ספורים בתוך שטח A. "מה שהם מציעים זה שאנחנו נלך לבנות על אדמות פרטיות של פלסטינים אחרים", אומר נאסר נוואג'עה, תחקירן 'בצלם' ותושב הכפר סוסיא. את הנימוקים הציניים של המנהל האזרחי לדחיית תכנית המתאר שהגישו תושבי סוסיא ודחיקתם לעבר יטא צריך לקרוא כדי להאמין. בין היתר נאמר שם:

המבנה העירוני מפגיש אנשים, מקרב אותם, מכפיל הזדמנויות, מעשיר את האופקים של כל אחד ואחד בתוך משפחתו ובתוך שבטו וגם בתוך החברה הרחבה. על כן מבחינתנו התכנית הנוכחית מהווה עוד ניסיון למנוע מאוכלוסייה דלה וקשת יום את האפשרות להתקדם, את האפשרות לבחור בין פרנסה חלקית או מקורות אחרים, מונעת מהאישה הפלסטינית לצאת ממעגל העוני, מונעת ממנה הזדמנויות לחינוך ולעבודה. כנ"ל תכנית כזו מונעת מהילד הפלסטיני לראות את כל האפשרויות העומדות בפני כל אדם אחר בזה שהיא גוזרת את גורלו לחיים בתוך כפר קטן, מנוון, שאין לו את הכלים להתפתחות".

אתם מבינים את זה? המנהל האזרחי למעשה דוחה את התכנית שהציעו התושבים ומבקש לגרש אותם מאדמתם למען האינטרסים של הנשים הפלסטיניות והילדים שלהן! מעניין שכל היתרונות העצומים שמוצא המנהל במבנה העירוני נעלמים באחת כשזה מגיע למתנחלים, שכל מאחז מבודד שלהם זוכה מיד לאבטחה צבאית ולחיבור לכל התשתיות הבסיסיות. סיבוב קצר באזור דרום הר חברון מעלה כי הרפתות והלולים של מתנחלי מעון וכרמל מפוארים לאין שיעור מהאוהלים, המערות והחורבות בהם מתגוררים התושבים הפלסטינים ואשר גם מהם מבקשת המדינה לגרשם.

> השתיקה המביכה של המנהיגים הדתיים מול השחיתות והגזל

אם יעלם מהמפה, הרצף הטריטוריאלי המתנחלי בין ההתנחלות סוסיא לבין האתר הארכיאולוגי שהוקם על חורבות מיקומו הקודם של הכפר יושלם ללא הפרעה. כפר סוסיא (אקטיבסטילס)

אפרטהייד מסוג מיוחד

מה שעוד לא אומר המנהל האזרחי בנימוקיו הוא שבפועל, הם הולכים ומכשירים את הקרקע לתכנית בנט לסיפוח שטחי C. אמנם בנט דיבר גם על מתן תעודות כחולות לתושבים הפלסטינים, אבל בשביל זה צריך לדאוג קודם שיהיו כמה שפחות תושבים פלסטינים בשטחי C. כך בח'אן אל-אחמר, כך בסוסיא: הבירוקרטיה בשירות ההנדוס הדמוגרפי של המרחב.

חלקים בשמאל הישראלי משתמשים במילה אפרטהייד לתיאור המצב בשטחים הכבושים. אם מקפיאים בצילום את המצב בגדה המערבית, זאת הגדרה מדויקת: יחידת שטח אחת שבה שתי אוכלוסיות נתונות לשתי מערכות חוק שונות, האחת אוכלוסיית אדונים הנהנית מפריבילגיות מופלגות והשנייה תחת דיכוי עמוק וללא זכות לקחת חלק בהחלטות המעצבות את גורלה. אבל ההשוואה הזו מתייחסת לרוב לעצם ההפרדה ומתעלמת מהעובדה שהאפרטהייד הישראלי בגדה שואף לשנות גם את המפה הדמוגרפית והוא כולל גם היבטים של טיהור אתני של האוכלוסיה הילידית במרחב.

בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג הגדיר את הטיהור האתני כפשע נגד האנושות. עקירה כפויה של אזרחים מוגנים תחת כיבוש היא פשע מלחמה. לגבי ח'אן אל-אחמר, המדינה כבר הודיעה על עמדתה. לגבי סוסיא, היא אמורה לעשות זאת בימים הקרובים. אפשר לנחש שלא במקרה המדינה השהתה את תשובתה בשתי העתירות עד לחילופי הממשל בבית הלבן; טראמפ כנראה איננו המנהיג שיזדעזע מוסרית מפשעים בסדר גודל כזה. סביר להניח שכך גם חלקים גדולים מהציבור הישראלי. אבל ראוי שנדע מה מתחולל בשמנו לא רחוק מהמקום שבו חגגה הממשלה את ההילולה "הממלכתית" שלה אמש, כך שבבוא היום, כשישראל תצטרך לתת דין וחשבון על הפשעים האלה, לפחות לא נוכל לטעון "לא ידענו".

> הסליחה שלנו מתושבי עזה

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן

משרד (אילוסטרציה: Pixabay)

לעמותות יש חשיבות חברתית עליונה. הגיע הזמן לקחת אותן ברצינות

בישראל יש אלפי עמותות שפועלות לשינוי אמיתי וכנה של החברה, אך רבות מהן נקלעו לתרבות תאגידית בעייתית, פועלות מכוח האינרציה בלבד ופוגעות במטרות שלשמן הוקמו. המשאבים המוגבלים צריכים להיות ציווי להתמקצעות והתייעלות - ולא תירוץ מדוע זה לא קורה

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf