הכנס הכי לא פוליטי בעולם עסק באיכות הסביבה בגדה המערבית

בכנס באונ' ירושלים הוצגו הפלסטינים כעברייני סביבה סדרתיים, והפתרונות שהוצגו כללו הגברת השליטה הישראלית על שטחי הרשות. משתתפת מהקהל שהעזה להגיד את המילה "כיבוש" ננזפה: "את לא תהפכי את זה לכנס פוליטי!"

א א א

מתישהו באמצע המושב הראשון של הכנס "איכות סביבה ושמירת טבע חוצי גבולות", שהתקיים היום (חמישי) באוניברסיטה העברית, מצאתי את עצמי מזמזמת ללא משים את שירו של תאמר נפאר, "לא, אנא מש פוליטי!" ("לא, אני לא פוליטי"). ולא במקרה: הכנס, שעסק באיכות סביבה בשטחים הכבושים ואורגן על ידי בית ספר שדה כפר עציון בשיתוף קק"ל, החברה להגנת הטבע, רשות הטבע והגנים וכמה ארגונים ירוקים, ואשר זכה למטריה המכובדת של האוניברסיטה העברית, יצא מגדרו כדי לומר בדיוק את זה: לא, אנחנו לא פוליטיים!

בישראל של היום אפשר, מסתבר, לקיים כנס שמתנחלים הם מהמארגנים שלו, הדוברים בו והקהל שלו, כנס שעוסק כל כולו במדיניות הישראלית בשטחים שהיא מחזיקה תחת כיבוש לא חוקי ותוך דיכוי זכויות תושביו הילידים, ועדיין לקרוא לזה לא פוליטי. איך עושים זאת? כתמיד, בעזרת הרבה מאוד מייק-אפ מילולי.

זה מתחיל כבר עם מטרת הכנס. מתוך ההזמנה: "הכנס יעסוק בכיווני עשייה אפשריים לקידום ושיפור הסביבה במציאות בה אנו חיים, זאת מתוך אחריות כלפי הארץ ויושביה, בני שני העמים". הנה שני המרכיבים לנוסחת הלא-פוליטי המנצחת: דיבור "חיובי", וסמנטיקה סימטרית בין המתנחלים לתושבים הפלסטינים בגדה. הדיבור "החיובי" הזה בשם ערכי הנוף והטבע כבר הביא עמותת ימין קיצונית כמו אלע"ד ללב הממסד ולשליטה על אחד הגנים הלאומיים הרגישים ביותר פוליטית במרחב, אין סיבה שזה לא יעבוד גם עבור החברים האלה.

אל"מ אורי מנדס, סגן ראש המנהל האזרחי בכנס "איכות סביבה ושמירת טבע חוצי גבולות" באונ' ירושלים (אורלי נוי)

אל"מ אורי מנדס, סגן ראש המנהל האזרחי בכנס "איכות סביבה ושמירת טבע חוצי גבולות" באונ' ירושלים (אורלי נוי)

את הכנס פתח פרופ' ערן פייטלסון, ראש בית הספר המתקדם ללימודי הסביבה באוניברסיטה העברית, שאירח את האירוע. נאמן לתכתיבי הסימטריה הקדושה, פייטלסון הרבה לדבר על בעיות "בסביבה בה יחסי השכנים משני הצדדים הם קונפליקטואליים", על גבולות "מורכבים ומסובכים", ועל "ניסיונות לבטא בעלות על השטח על ידי בניה לא מפוקחת" – משני הצדדים, כמובן. המילה כיבוש לא הוזכרה אף לא פעם אחת, ואפילו "הגדה המערבית" נמחקה מהלקסיקון לטובת יהודה ושומרון. בין הבעיות שמקשות על המצב בשטח מנה בין היתר פייטלסון את הפער בין חברה אזרחית חזקה בצד הישראלי, לעומת חברה אזרחית חלשה בצד הפלסטיני. ומיד כשסיים לדבר על החברה האזרחית החזקה בישראל, הוא הזמין לבמה את הדובר הראשון, אל"מ אורי מנדס, סגן ראש המנהל האזרחי. חברה אזרחית, מנהל אזרחי – חבל להתעכב על דקויות. אחרי הכל, אנחנו בכנס חוצה גבולות.

אחרי סקירה קצרה ויבשה למדי של מנדס את הבעיות המרכזיות איתן מתמודד המנהל בסוגיות של איכות סביבה בגדה, הבמה עברה לישראל דנציגר, מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, שלקח את פארסת ה"לא פוליטי" לרמות חדשות. "שמעתי שקראו לכנס הזה 'כנס הכיבוש'", אמר משועשע ברמיזה לרשימתו של צפריר רינת שפורסמה ב"הארץ" הבוקר. "ההיפך הוא הנכון! בנושא איכות סביבה יש הזדמנות חד פעמית לשיתוף פעולה, דו קיום ועבודה משותפת. אנחנו נמצאים בין ט' באב ל-ט"ו באב", המשיך להתפייט. "תקופה שמציינת מעבר מחורבן לצמיחה. אין זמן נכון מזה לדבר על הגנת הסביבה בשטחי יהודה ושומרון. אנחנו במצב חירום לאומי. הביוב זורם בוואדיות, פסולת מושלכת ונשרפת, זיהום האוויר פוגע בפלסטינים ובאזרחי ישראל באשר הם".

אם מישהו חשב לרגע שהוא יתייחס למקומם של המתנחלים במצב שפכי הגדה, או לניצול הגדה לטיפול בפסולת הישראלית, הוא מיהר להתבדות; נאמן למדיניות הסימטריה הקדושה, גם הוא דיבר על הסבל המשותף של תושבי השטח מהמצב. "סבל של שכנים", כפי שכינה זאת. "התושבים הם בני ערובה של הפוליטיזציה". כי כשהכיבוש עצמו שקוף, הדיבור עליו, כלומר "הפוליטיזציה", הוא שהופך למקור הבעיה.

את החלק הראשון של הברכות חתמה מנכ"לית החברה להגנת הטבע, איריס האן, שגם לה בער דבר ראשון להבהיר כמה הם לא פוליטיים. "יש הטוענים שאנחנו חלק מפורום הכיבוש, אחרים טוענים שאנחנו שמאלנים יפי נפש. אולי זה סימן שלמרות הקושי אנחנו מצליחים לנווט את דרכנו בעולם המורכב הזה. אנחנו גוף א-פוליטי", חזרה והדגישה, ולראייה ציינה את העובדה שב"מירוץ העגור" האחרון השתתפה קבוצת ילדים מיריחו. נו, מי יכול להאשים גוף שמביא ילדים מיריחו לרוץ סביב החולה במשת"פיות עם הכיבוש.

האשמים האמיתיים נמצאו. מתוך המצגת של גלעד אך, מנכ"ל " ארגון הימין פורום ישראל ירוקה" בכנס "איכות סביבה ושמירת טבע חוצי גבולות" (אורלי נוי)

האשמים האמיתיים נמצאו. מתוך המצגת של גלעד אך, מנכ"ל " ארגון הימין פורום ישראל ירוקה" בכנס "איכות סביבה ושמירת טבע חוצי גבולות" (אורלי נוי)

אחרי חלק הברכות, החל החלק "המקצועי" של הכנס – הרצאות מפי חוקרים ואנשי שטח על "המצב בשטח". הדובר הראשון היה ד"ר ניצן לוי, מנכ"ל איגוד הערים לאיכות סביבה יהודה, וחוקר מהאוניברסיטה העברית. כבר בתחילת דבריו הבהיר לוי כי "רוב המפגעים הסביבתיים ביהודה ושומרון נגרמים על ידי הפלסטינים בשטחי A ו-B", כיוון שהסקטור הישראלי, ובזה הוא כולל כמובן את שטחי C בגדה הכבושה, הם מפוקחים. שורש הבעיה, לדברי לוי, הוא בהסכמי אוסלו שנועדו להיות הסכמי תיאום לתקופת ביניים, לא פתרון בעיות. בין היתר הוא הביע אכזבה עמוקה מחולשת הרשויות המקומיות הפלסטיניות ומהמעורבות הנמוכה של אנשי אקדמיה פלסטינים בעבודה המשותפת עם גופים ישראלים בנושאי איכות סביבה. "סכסוך אתני בעצימות משתנה", כהגדרתו. ואם בשלב הראשון הוא זיהה את מקור הבעיה, קרי הפלסטינים בשטחי A ו-B, הרי שהפתרון שהוא מציע כמעט מתבקש מאליו: למצוא דרכים להשפיע גם על מה שקורה בשטחים שתחת אחריות הרשות הפלסטינית. אבל אנחנו לא בכנס פוליטי, חלילה.

אחריו עלה לדבר ראג'י סבטין, תושב הכפר חוסאן ופעיל בתנועת "שורשים-ג'ודור". סבטין, הפלסטיני תושב הגדה היחיד שדיבר בכנס, ניצל את ההזדמנות כדי לפנות ישירות לאיש המנהל האזרחי שישב מולו בקהל. "הכפר שלי סובל הרבה זמן מבעיות ביוב, עשרות מתו אצלנו מסרטן והמנהל האזרחי לא עשה דבר כדי לעזור לנו. הביוב מבורות הספיגה זורם לאדמות שלי. אני מכבד את השכנים שלי מאוד, יש שיתוף פעולה, אבל בעניין הזה לא יכולים לעשות כלום. אני רוצה את עזרתכם. תודה רבה", הוא ירד מהבמה לקול מחיאות הכפיים של הקהל. הנה הפארסה של הכנס הזה בקליפת אגוז: היהודים כולם על תקן "מומחים נייטרליים", הפלסטיני על תקן התושב הנזקק לרצונו הטוב של השליט במדים שמנהל את כל אורחות חייו. אבל לא, זה לא כנס פוליטי.

עד להפסקת הצהריים עלו עוד מספר דוברים שתיארו איש איש בדרכו את הבעיות הסביבתיות בגדה ואת הפתרונות שהם מציעים. רוח הדברים אצל כולם היתה אחת: הגורמים הבעייתיים הם חולשת החברה האזרחית הפלסטינית, חוסר מודעות של הפלסטינים, פיראטיות ופריעת חוק מצד הפלסטינים, והעדר אכיפה מספקת מצד ישראל. הגדיל לעשות גלעד אך, מנכ"ל ארגון הימין "הפורום לישראל ירוקה" ואחד ממייסדי ארגון "עד כאן", שקבל בחומרה נגד העובדה שישראל לא אוכפת את החוקים להסדרת המחצבות בגדה בגלל מכשול שולי לפיו במרבית המקרים, חלק כלשהו מהמחצבה נמצא בשטחי B ואז ישראל מנועה מלפעול. כשאילנה המרמן שישבה לצדי העירה מהקהל כי ישראל לא יכולה להחיל את חוקיה על שטח כבוש, נזף בה יו"ר המושב (שמאוחר יותר יגדיר את שריפת הזבל על ידי פלסטינים כטרור סביבתי) "זה לא כנס פוליטי! את לא תהפכי את זה לכנס פוליטי!" וכמיטב המסורת מישהו אחר בקהל התנדב להציע להמרמן לעזוב את האולם אם זה לא נראה לה. בסוף הרצאת האימים של איש "עד כאן" על העבריינות הפלסטינית במחצבות, מישהי בקהל הציעה בקול "אז שהישראלים יפסיקו לקנות מהם!". "כן", השיב לה אך. "זה חלק מהפתרון".

המאמצים הניכרים של מפעל ההתנחלות להשתחל ללב הקונצנזוס הישראלי דרך חרכים לא קונטרוברסליים כמו איכות סביבה ושמירה על ערכי הטבע והנוף אינם עניין חדש, אבל היה משהו בכנס הזה שהביא את המגמה הזו לשיאים חדשים של אבסורד. בלא מעט תמונות שהציגו הדוברים במצגות שלהם בצבצה ברקע חומת ההפרדה, מהמפגעים האקולוגיים החמורים יותר שפצעו את הגדה, ואיש לא אמר עליה מילה. בשפה מקצועית לעילא הם הציגו את האוכלוסיה הפלסטינית בגדה כעבריינים סביבתיים סדרתיים, ובאוויר עמדה מעין ערגה לכך שישראל "תיקח את העניינים לידיים" ותעשה סדר, גם בשטחי הרשות. כולם דיברו במונחים של תוכניות ארוכות טווח, כאילו הנוכחות הישראלית הנצחית בשטחים הכבושים היא עובדה נתונה. וכל זה בכנס המאוד לא פוליטי, באוניברסיטה המאוד לא פוליטית על הר הצופים, כשמהחלון אפשר לראות את הבתים ההרוסים והביוב הזורם בכפר השכן עיסאוויה, שנחנק על ידי הגן הלאומי מורדות הר הצופים שתכננה רשות הטבע והגנים המאוד לא פוליטית, כדי למנוע מהכפר להתרחב.

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן

גם במרחק כמעט ארבעים שנה, קשה שלא להעריץ ולהעריך את אופיר על הגשת כזו תוכנית. שייקה אופיר ב"סלם ותעלם" (צילום מסך)

الی اللقاء חינוכית: געגועים לימים בהם הערבית הייתה במיינסטרים

לא רק "זהו זה" וקישקשתא: סגירת הטלוויזיה החינוכית מעוררת געגועים גם לג'ארכּ קריבכּ, סלם ותעלם ועוד שלל תכניות שהביאו את הערבית ללב הפריים-טיים הישראלי בטבעיות ובחן, בעידן שלפני חוק הלאום

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf