להחרים את הבחירות, להתרכז בשיקום החברה הערבית

בלי חזית מאוחדת, בלי ייצוג לנגב ובלי יכולת ממשית להשפיע מתוך הכנסת, לאזרחים הערבים אין מה לחפש בבחירות האלה. שהיהודים ישחקו בדמוקרטיה לבדם. לנו יש הרבה עבודה לעשות בתוך הבית פנימה

מאת:
השאירו תגובה
א א א

זהו, זה סופי. הרשימות הסופיות של המתמודדים בבחירות הקרובות לכנסת הוגשו ביום חמישי לוועדת הבחירות, ולנו נשאר להתלבט בזמננו הפנוי, שאין לנו, למי להצביע או אם בכלל.

בבחירות הקודמות, ב-2015, היה כל כך ברור למי מצביעים הערבים. סוף סוף המפלגות הערביות השכילו/הוכרחו להתאחד לרשימה אחת, ולכולנו היה ברור שננהר לקלפיות באוטובוסים בהמונינו.

הפעם, לא השכלנו להתאחד, וחברי הכנסת הערבים מהמפלגות השונות בחרו לתת לנו אופציה לבחור. שנתלבט קצת, למה לא? כמו במדינות "דמוקרטיות רגילות", אנשים מתלבטים במי לבחור. הרי כך היה בבחירות מאז ומתמיד.

תחרות זה אולי טוב, ואולי יעודד אנשים לשיח פוליטי, שיגרום להם לצאת ולהצביע כדי שהמועמד שלהם יצליח. זה טוב תיאורטית. מעשית, הפעם, לא בטוח שהתיאוריה תעבוד.

הגיע הזמן לגלות אחריות ומנהיגות ולומר מספיק (פלאש90)

בתור בדואית מהנגב, אני רוצה להציג בראייה היסטורית את האופן שבו אני רואה מפה את מה שקורה בעשורים האחרונים. כשהצבענו בשנות ה-90, היה לנו מועמד אחד, טלב א-סאנע, שניסה לייצג אותנו ולהביא לכנסת את הסוגיות הבוערות, שעדיין ולמרות שעברו כמעט 30 שנים, ממשיכות לבעור בנגב: ההכרה בכפרים הבלתי מוכרים והפסקת הריסת הבתים. ב-2013 קיווינו שיהיו לנו שני נציגים, א-סאנע וטלב אבו-עראר, אך רק השני הצליח להיבחר לכנסת. בבחירות 2015, במסגרת הרשימה המשותפת, לבדואים בנגב היה ייצוג שלא היה מעולם: עלינו לשלושה (ולפרק זמן קצר אף ארבעה, עם כניסתו של יוסף אל-עטאונה): טלב אבו-עראר, ג'ומעה זבארגה, סעיד אל-ח'רומי ויוסף אל-עטאונה. עכשיו, בעקבות פירוק הרשימה, נקבל במקרה הטוב נציג אחד.

לא אכנס לשיח שמתחולל מזה שבועות ברשתות החברתיות, על שתי החתונות של שתי הרשימות אליהן התפצלה הרשימה המשותפת, איך אלה חברו לאלה ואיך אלה חברו לאלה. אני רוצה לדבר על שיח של מצביעים מול מחרימים.

נדמיין לרגע, שאף אחת מהמפלגות הערביות לא הגישה רשימה: לא בל"ד, לא חד"ש, לא התנועה האסלאמית, לא מפלגת טיבי. אף רשימה. ובואו נלך עוד צעד אחד קדימה: גם הערבים הפעם לא נוהרים בהמוניהם באוטובוסים, מי שתרם את האוטובוסים ב-2015 התקמצן הפעם. בואו נדמיין שהיהודים מצביעים לבד. יום בחירות אוטופי, מדינת היהודים לתפארתה.

בואו נדמיין שבמקום הבחירות וההצבעות, היינו משקיעים את השיח הלוהט שמתנהל ברשתות החברתיות במחשבה על בנייה מחדש של הארגונים שלנו, המפלגות שלנו, ועדי הכפרים. אולי מקימים ועד עובדים ערבים, שיהיה מסוגל להשבית את המשק כשעובד בנייה נופל מגובה, או דרכים יצירתיות למניעת הריסת הבתים בכפרים, או איסוף של הנשק הבלתי חוקי המסתובב בחברה הערבית, ומפסיקים להטיל את האשמה כל הזמן על המשרד לביטחון פנים. בואו ניקח את כל האחריות על עצמנו, ונבנה חברה פלסטינית בעלת חוסן חברתי שיהיה קשה לשבור. ואנחנו יכולים, אם רק נרצה.

בואו ניתן ליהודים להיות לבד בכנסת. בואו ננסה לאפשר להם, שתהיה להם מדינה שהיא מדינת היהודים, שבשבילה חוקקו את חוק הלאום אותו הצלחנו לעצור. בואו נצפה מצד. הרי אף מפלגה מהמפלגות הציונות לא "תסתמך" על קולות הערבים, ולא על גוש חוסם.

המפלגות הציוניות רואות בשותפות עם המפלגת הערביות, שמייצגות 20 אחוז מאזרחי מדינת ישראל, בושה. למפלגות הציוניות אין שום אומץ לבוא לקהל בוחריהן ולהגיד להם ש-20 אחוז מאזרחי המדינה יהיו שותפים שלהן. וזו אולי הסיבה העיקרית שצריך להראות גם לשמאלנים שרוצים לנצח, שבלי המפלגות הערביות אין להם שום דרך להשיג רוב.

בסופו של דבר, השפעתן של המפלגות הערביות תמשיך להיות מוגבלת, ונמשיך להיות כל הזמן באופוזיציה, לא משנה מי מנצח.

זו היא קריאה ליושבים במקומות הריאליים בשתי הרשימות, לגלות אחריות ומנהיגות, ולסיים את משחק הכיסאות של הכנסת. מספיק.

הודא אבו-עבייד, פעילה פוליטית מהנגב.

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן

ואולי הם אלה ששכחו מה זה ״להיות יהודי״? נתניהו עם דרעי, בנט וישראל כץ בפתח אחת מישיבות ממשלת הימין האחרונה של נתניהו (מארק ישראל סלם/ פלאש90)

ימין או שמאל: מי באמת שכח מה זה להיות יהודי?

לא רק שהסיסמה של הליכוד ״ביבי או טיבי״ חושפת את מידת הגזענות וההדרה שהימין דרדר אותנו אליהן, היא גם מנוגדת לערכים מרכזיים ביהדות. 36 פעמים חזרה התורה על מצוות אהבת הגֵר, יותר מכל מצווה אחרת. חבל שבימין מתעלמים מזה

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf