אני התלמידה היחידה בבית הספר שלי שמצביעה לרשימה המשותפת

הם אומרים שאני קיצונית ומלאת שנאה, אבל נראה לי שזה בדיוק ההיפך. ההצבעה שלי לרשימה המשותפת היא התשובה לכל המורים שקראו לי "מתסיסה" רק כי אני שמאלנית, ולכל התלמידים ששלחו אותי לעזה

מאת:
השאירו תגובה
א א א

בעילום שם

בשיעור אזרחות בכיתה ט' המורה להיסטוריה, שלא פחדה מדיון פוליטי בכיתה החליטה שנדבר קצת על אקטואליה. היא סיפרה לנו ששופט ערבי בבית המשפט העליון, בשם סלים ג'ובראן, לא שר את המנון המדינה "התקווה". רוב הכיתה לא ידעה במה מדובר, חלקנו הקטן שמע על המקרה. החל ויכוח סוער בקרב תלמידי ותלמידות הכיתה, האם צריך לגרש את השופט המדובר מהמדינה או רק לפסול אותו.

שני בנים שישבו בשורה האחרונה בכיתה קראו בשמי ושאלו מה אני חושבת (הניסוח היה בסגנון "גם עם הבוגד הזה את מסכימה?"). אני זוכרת שהייתי מבולבלת, ידעתי שכל פעם שאני פוצה פה פתאום 40 תלמידים צועקים וזועמים. השבתי להם בשאלה ובגמגום: "הנה מילות השיר, מולכם (בכיתתנו, כמו בכל כיתה, "התקווה" נמצא על לוח ולצידו דגל מדינת ישראל) אתם מצפים ש.. אבל… תקשיבו… זה לא קצת מוזר שערבי ישיר 'נפש יהודי'?". למען האמת לא התכוונתי להתווכח, משום שלא הבנתי על מה הוויכוח בכלל.

באותה השנה התחלתי לגבש דעה פוליטית ולהיות ערנית ומודעת למה שקורה סביבי. באסיפת ההורים הראשונה באותה השנה, המחנכת שלי מצאה לנכון לספר לאמא שלי על "הילדה המתסיסה שלה". לא הייתה לה כוונה רעה, אך אמי לא אהבה את השימוש במילה זו והן החלו להתווכח אם אני מנהיגה או כריזמטית, ולמה דווקא מתסיסה.

> הושק קמפיין הרשימה המשותפת: ניצוץ של תקווה מול ההסתה והגזענות

ח"כ זועבי בכפר מנדא בקמפיין הבחירות של 2013 (צילום: GS)

ח"כ חנין זועבי בכפר מנדא בקמפיין הבחירות של 2013 (צילום: GS)

עכשיו בכיתה י"ב, כולם מכירים אותי ואת דעותיי. טוב, אף אחד למען האמת לא באמת יודע מה אני חושבת, אבל באחת ההפסקות השנה, תלמיד מהשכבה פנה אלי מיד עם יציאתי מהכיתה ושאל "את שמאלנית?". מעולם לא החלפנו מילה, לא ידעתי שהוא יודע את שמי בכלל, אבל זו השנה האחרונה בבית הספר ואף פעם לא מאוחר להכיר חברים חדשים. עניתי לו שכן. הוא אמר לי "אה אז זה נכון? שתדעי לך שאת לא צריכה להיות פה, תלכי לעזה ותקבלי מה שמגיע לך". חייכתי חיוך נבוך, הסמקתי קצת והלכתי משם. זה לא העיק עלי, למרות שמדי פעם ההערות האלה מפריעות לי. כמעט כל יום יש דיון בכיתה, וגם אם לא, תמיד יהיה מישהו שיחפש עט וישאל "חנין, יש לך עט?". חנין הפך לשמי השני בשנה שעברה, אחרי שאחד הילדים מהכיתה הקפיד לקרוא לי רק ככה. אין לי בעיה עם השם חנין, פשוט הוא לא השם שלי וכל פעם שהוא קרא לי ככה מול כולם, זזתי באי נוחות בכיסא, במיוחד כשראיתי את המורה שלי מגחכת.

בכיתה י"א למדנו היסטוריה. היסטוריה מעניינת. היסטוריה שהושמטו ממנה פרטים, סיפורים ואנשים, שלי היה חשוב שנכיר. אני זוכרת שדיברנו הרבה על אירופה ואז על "העליות", על החיים תחת השלטון הבריטי, מוסדות וארגונים שקמו, איך היהודים הכינו כבר את המדינה שבדרך, הפריחו את השממה. אפשר היה לחשוב שהארץ הייתה ריקה ורק חיכתה ליהודים שיחזרו הביתה, ואז למדנו שלפתע ילידי המקום פתחו במלחמה. למדנו שהייתה תכנית חלוקה שלה הערבים סרבו. לא למדנו למה, אבל ידענו שהיהודים הסכימו לקבל אותה, על אף שלא היה מדובר "בכל השטח".

> בדרך לממשלה נכנסים בערביה

הרשימה המשותפת: זחאלקה, חנין, טיבי, תומא-סולימאן, עודה, גנאים (אורן זיו / אקטיבסטילס)

הרשימה המשותפת: זחאלקה, חנין, טיבי, תומא-סולימאן, עודה, גנאים (אורן זיו / אקטיבסטילס)

בחזרה ל-2015. שיעור אזרחות, לומדים ולומדות על מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ומגלים שבמגילת העצמאות המילה "דמוקרטיה" לא מופיעה אפילו פעם אחת. הכותרת על הלוח היא "מדינת ישראל כמדינה יהודית". לפני שהמורה הספיקה לדבר, מיד התלמיד שהמשפט האהוב עליו הוא "ערבים לים" התעקש ליידע את המורה שלי שאני "מצביעה לחנין זועבי".

המורה הזדעזעה. היא הייתה חייבת לוודא איתי ואישרתי את הידיעה. "לא הכל שחור לבן, את לא חייבת להיות קיצונית" היא אמרה מיד, ויחד כולם טענו שכבר הקצנתי יותר מדי ואני מלאת שנאה, וכיצד אני מסוגלת להצביע לרשימה הקיצונית הזו שרוצה לזרוק את כולנו לים?

עניתי להם שאני תומכת בחד"ש, ושבבחירות הקרובות מצביעה לרשימה המשותפת. בגללם. ואני באמת תומכת גם בחנין זועבי. זאת הייתה הפעם הראשונה שבה אמרתי את זה, אחרי ארבע השנים שבהן נאלצתי להתחמק ולהסכים ש"היא קיצונית". פניתי לילד שתמיד צועק "לזרוק את הערבים לים" וטענתי שהוא צבוע, בניגוד לחברת הכנסת זועבי, שמעל כל במה אפשרית מדברת על מדינה שוויונית, ליהודים וערבים, בעוד שהוא מתנגד בכל תוקף לנוכחות פלסטינית באזור.

אף פעם לא הבנתי למה מאשימים אותי ואת חנין זועבי בשנאה כל הזמן, ועוד ילדים שצועקים "מוות לערבים". בפניכם אני צריכה להתרפס? להצטדק כל הזמן? לגנות את האישה הפמיניסטית שנלחמת למען השוויון?

אולי זה בגלל שיעורי ההיסטוריה הלוקים בחסר, אבל זה מוזר שתלמידה אחת בשכבה שלמה מצביעה למפלגה מסוימת. תלמידה יחידה. אבל זו התשובה שלי לגזענות.

> בתמונות: החורף מכה ברצועת עזה

הכותבת היא תלמידת כיתה י"ב, בת 18 מעיר במרכז הארץ ופעילה חברתית. 

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
נשיא מתרים לשעבר מוחמד מורסי (צילום: Wilson Dias/ABr, ויקימדיה, CC BY 3.0 BR)

ישראל הרשמית התעלמה ממותו באופן כמעט מוחלט. נשיא מצרים לשעבר מוחמד מורסי (צילום: Wilson Dias/ABr, ויקימדיה, CC BY 3.0 BR)

מותו של מורסי: ישראל מעדיפה מזרח תיכון לא דמוקרטי

ישראל לא תזיל דמעה על מותו של מורסי כפי שלא הצטערה על מותה של הדמוקרטיה שביקש העם המצרי לכונן. יש לה אינטרס להמשיך לשאת את תואר "הדמוקרטיה היחידה במזה"ת", המספק לה כסות לכל מדיניות פושעת ולשת"פ עם שליטים אנטי-דמוקרטיים

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf