ארגוני זכויות אדם: הצבא מרסס חומרי הדברה מסרטנים על עזה

בפניה לשר הבטחון, ליועמ"ש ולפצ"ר דורשים ארגוני זכויות אדם להורות לצבא להפסיק לרסס חומרי הדברה מעל ובגבול רצועת עזה. טוענים: נוגד את החוק הבינלאומי, גורם לפגיעה קשה ביבולים ומסכן את הבריאות

מאת:
השאירו תגובה
א א א

שלושה ארגוני זכויות אדם פנו השבוע לראש הממשלה נתניהו בתפקידו כשר הביטחון, לפרקליט הצבאי הראשי וליועץ המשפטי לממשלה בדרישה להורות לצבא לחדול מריסוס חומרי הדברה מהאוויר בתוך רצועת עזה ובסמוך לשטחיה. בתחילת דצמבר תועדו לאחרונה טיסות ריסוס שביצע הצבא בתוך שטחי רצועת עזה ובסמוך לגדר המפרידה בין ישראל לרצועה. הפעולה, טוענים הארגונים, "גורמת לפגיעה קשה ביבולים חקלאיים ומסכנת את בריאות תושבי הרצועה".

"מדובר בפעולות הרסניות ואסורות המביאות לפגיעה חמורה בזכויות אדם, ומנוגדות למשפט הישראלי והבינלאומי", כתבו ארגוני זכויות האדם "מרכז אל מיזאן" בעזה, "גישה – המרכז לשמירה על הזכות לנוע", ו"עדאלה – המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל". עוד נכתב כי גם אם הריסוס אכן מתבצע אך ורק בתוך שטחי ישראל, הרי שחומרי הריסוס זולגים אל תוך רצועת עזה וגורמים לנזקים חמורים ליבולים חקלאיים בתוך הרצועה ולהפסדים בלתי-מידתיים לחקלאים בעזה".

בדצמבר 2015 הודה הצבא לראשונה, בתגובה לפנית מגזין 972+ (האתר האח באנגלית של שיחה מקומית), כי הוא עושה שימוש בקוטלי עשבים גם בתוך עזה. עמירה הס פרסמה ב"הארץ" בקיץ האחרון כי לפי הערכת משרד החקלאות הפלסטיני, מ-2014 ועד היום נפגעו כ-14 אלף דונמים של אדמה חקלאית בתוך הרצועה. הריסוס פגע גם בגידולים ישראליים לאורך הגדר. ב-2016 דרשו חקלאים מעזה פיצויים מישראל בשל הנזק שנגרם להם מהריסוס. הצבא סירב לדרישה.

מטוס ריסוס מפזר חומרי הדברה מעל אדמות חקלאיות. אילוסטרציה (משה שי/פלאש 90)

מטוס ריסוס מפזר חומרי הדברה מעל אדמות חקלאיות. אילוסטרציה (משה שי/פלאש 90)

מתשובת משרד הביטחון לעתירת חופש מידע שהוגשה ב-2016 על ידי "גישה" עלה כי חומר הריסוס שבו נעשה שימוש כולל גלייפוסט ("ראונד-אפ"). חומר זה הוכרז על ידי ארגון הבריאות העולמי כמסרטן ומדינות רבות בעולם אוסרות על השימוש בו. קיימות הוראות רבות בעניין השימוש בחומר זה שאוסרות באופן מוחלט על ריסוסו מן האוויר, שכן מדובר בחומר שנושא סיכונים בריאותיים גבוהים.

במשרד הבטחון טענו כי הריסוס האווירי של קוטלי העשבים "מתבצע אך ורק מעל שטח מדינת ישראל", אולם לטענת חקלאי הרצועה המטוסים נכנסים לתוך המרחב האווירי העזתי. יתרה מכך, מתשובת משרד הבטחון לבקשת חופש המידע עולה כי הריסוס מתבצע במתכוון באופן שהרוח תוביל את הכימיקלים לעומק עזה ולא לעבר השדות בישראל.

ישראל שומרת לאורך השנים על אזור חיץ בתוך רצועת עזה, עליו החליטה באופן חד צדדי, ושולחת פנימה באופן קבוע דחפורים וציוד אחר מעבר לגדר כדי ליישר את הקרקע והצמחייה במטרה לשמור על קו ראייה ברור מעבר לגדר. מאז תחילת 2015 חצה הצבא את הגדר יותר מ-207 פעמים בפעולות כאלו – בממוצע יותר מפעמיים בשבוע.

במהלך מלחמת ויאטנם עשתה ארה"ב שימוש נרחב ב"אייג'נט אורנג'" – שם הקוד שניתן לחומרים קוטלי העשבים שבהם השתמש הצבא האמריקאי כדי להשמיד שטחים עצומים של ג'ונגלים במטרה למנוע מהוייטקונג מקומות מחסה ומזון. מאות אלפים מתו ומליונים חלו במחלות כמו סרטן או הפכו נכים כתוצאה מן השימוש בכימיקלים אלו. כחצי מיליון ילדים נולדו עם מומים. עם זאת, לאחר שהתגלו ההשפעות ההרסניות לבריאות ולסביבה של פרקטיקות אלו, הקהילה הבינלאומית יזמה אמנה שמגבילה את השימוש בכימיקלים אלו שנכנסה לתוקף ב-1978. ישראל מעולם לא חתמה על האמנה.

מיכאל שפר עומר-מן הוא העורך הראשי של מגזין 972+, שם פורסמה לראשונה הכתבה בגרסה באנגלית

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
ראשי האוניברסיטה עדיין לא פרסמו תחקיר רציני בפרשה. הפגנת תמיכה בדר הילפריך (צילום: הדס פרוש / פלאש 90)

ראשי האוניברסיטה עדיין לא פרסמו תחקיר רציני בפרשה. הפגנת תמיכה בדר הילפריך (צילום: הדס פרוש / פלאש 90)

כך הפקירו את ד"ר הילפריך: השאלות המטרידות שנותרו ללא תשובה

בהנחה שהסרטון הופץ נגד רצונה של הקצינה, למה האוניברסיטה לא חוקרת מי צילם אותו ללא רשות בשטחה, מי הפיץ אותו, מי איים על דר הילפריך ולמה הקצינה לא הגישה תלונה? גם אם הפילו את הקצינה בפח, הקרבן האמיתי היא דר הילפריך

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf