האם ליברמן מנסה לבנות את החלופה הימנית והחילונית לליכוד?

לפני 19 שנה תיכנן יו"ר ישראל ביתנו לכונן קואליציה חדשה בשם "בלוק הגאולה החברתית", אך המהלך לא יצא לפועל. לפי מקורב אליו, הרעיון הזה חזר - וכוונתו האמיתית של ליברמן כיום היא להקים מחנה לאומי-חילוני חדש. ליברמן, מצדו, מכחיש

מאת:
השאירו תגובה
א א א

לפני 19 שנה בדיוק, בסתיו 2000, תיכנן אביגדור ליברמן בסתר את כינונה של קואליציה חברתית חדשה, שיעדה הסופי היה כמובן גם שינוי פוליטי. אפילו שם , משיחי משהו, נמצא כבר לגוף החדש הזה – "בלוק הגאולה החברתית".

התוכנית נרקמה בסתר, והפרסום הראשון שלה היה ב"מיג" – כתב עת קטן אך יוקרתי בשפה הרוסית בעריכתו של אדוארד קוזנייצוב. האחראי לפרסום היה אז חבר ההנהלה של "ישראל ביתנו"; האיש אשר על המהפכה היה אביגדור ליברמן. וכך נכתב אז: "לנגד עינינו מתהווה אליטה פוליטית חדשה".

בשיחה אתי אישר אז ליברמן את הפרסום. "זאת התוכנית", אמר ב-2000, "יש לי תפישת עולם מגובשת בעניין הזה. קיימים בישראל ממסדים גדולים שאינם מיוצגים בממסדים השלטוניים. התחלנו כבר לגלגל את התוכנית".

יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן, באפריל 2019 (צילום: יונתן זינדל / פלאש90)

מתעב את הגרסה הנוכחית של הליכוד בכל לבו. יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן, באפריל 2019 (צילום: יונתן זינדל / פלאש90)

היו מי שעקבו בדאגה אחר התוכנית ההיא, בחשש שכל כוונתו של ליברמן היא להשמיד את האליטות הישנות שנואות ליבו. אך להתחלה ההיא לא היה המשך, ולכן גם לא נדע לעולם את יעדיה האמיתיים. ליברמן, בכל מקרה, מצא בינתיים דרכים חלופיות להיאבק באליטות הישנות – אם כי גם בזירה זו נמצאו לו כבר מתחרים רבים.

לא היינו מעלים את הסיפור הזה מן האוב התקשורתי-פוליטי אילולא הוא היה חוזר אלינו ממש בימים אלה בגלגול אחר. אפשר גם לומר "גלגול לאחור", סוג של "להחזיר עטרה ליושנה", גרסת ליברמן.

אדם המקורב לליברמן ומעורה מאד במערכת הפוליטית סיפק השבוע גרסה שונה לחלוטין מהגרסאות האינסופיות שנועדו לנחש "מה באמת ליברמן רוצה". לדעתו – או ל"ידיעתו", כדבריו – כוונתו האמיתית של ליברמן היא להקים מחנה לאומי-חילוני חדש, שהוא יהיה מייסדו ויעמוד בראשו.

מחנה זה נועד להחליף את הגרסה הנוכחית של הליכוד, שאותה מתעב ליברמן בכל לבו. את המחנה הלאומי החדש הזה – כך לטענת אותו מקור – מבקש ליברמן לעצב בסגנון ז'בוטינסקאי, דמות שהוא נוהג להזכיר מדי פעם בהערצה.

לדברי המקור, "הוא בז לליכוד של עכשיו. הוא מתעב דמויות כמו מירי רגב ודוד ביטן, ורואה פוטנציאל למחנה שלו מעבר לגבולות הליכוד בלבד. הוא למשל מעריך מאוד את גבי אשכנזי, וישמח לשתף פעולה אתו". את דעתו על רגב, אגב, ביטא ליברמן לאחרונה בראיון ל"מעריב", שבו כינה אותה "בהמה".

כבודו של ז"בוטינסקי במקומו מונח – אבל הלקסיקון של ליברמן שונה במידה רבה. שונה גם מידת השליטה שלו במרכז הליכוד, שם היו לו בעבר נציגים נאמנים בולטים. זה אינו המצב היום.

אך בדרך ליעד ההקמה של מחנה לאומי–חילוני חדש יש כמה מכשולים גדולים יותר. העיקרי שבהם כרגע הוא בנימין נתניהו. למקורבו של ליברמן, שהוא איש בעל קשרים עמוקים במערכת הפוליטית, אין ספק שכוונתו המיידית היא להביא לסילוקו של נתניהו מכס ראש הממשלה. לא סתם "למרר את חייו", כפי שגורסים חלק מן הפרשנים. זהו תנאי מוקדם בדרך למימוש התוכנית. לטענת המקור, אין כל סיכוי שליברמן יתמוך בממשלת מיעוט הנתמכת על ידי חברי הכנסת הערבים ומרצ, ובפועל הוא מוליך לסבב בחירות שלישי.

האחד נזכר אחרי 30 שנה בקול הרוסי, והשני מנסה להמציא את עצמו מחדש. נתניהו וליברמן בכנסת (צילום: יונתן סינדל / פלאש 90)

המכשול העיקרי כיום הוא בנימין נתניהו. נתניהו וליברמן בכנסת (צילום: יונתן זינדל / פלאש 90)

מליברמן נמסר בתגובה כי "אין בתיאור הזה מילה אחת שקשורה למציאות".

ראוי רק לציין כי בשבועות האחרונים זו בערך תשובתו של ליברמן לכל תרחיש ספוקליטיבי המוצג לפניו במסגרת המשחק החברתי-פוליטי הפופולרי "מה באמת רוצה ליברמן" – חוץ מליהנות מעצם השאלה, כמובן.

למרות ההכחשה של ליברמן, לרעיון עצמו יש הגיון פוליטי רב. מחנה לאומי  (ויש מי שיאמרו – לאומני)–חילוני הוא בדיוק החידוש הגדול שהביאה העלייה הגדולה מבריה"מ לשעבר לפוליטיקה הישראלית. מתוך תפישת עולם זו נולדה הזיקה העמוקה של עולי שנות ה-90 לליכוד של אז. תהליכי ההדתה של המפלגה וזיקתה המוחלטת לחרדים דחו ממנה את המצביעים האלה, ובולטות המזרחים דחתה את הגזענים שבציבור דוברי הרוסית. עובדה: ניסיון החיבור בין הליכוד לישראל ביתנו לבלוק "הליכוד ביתנו" בבחירות 2013 נחל כישלון חרוץ.

אגב, גם חברי המרכז המזרחים לא התלהבו מהחיבור עם מפלגתו "הרוסית" של ליברמן, מחשש להשתלטות עויינת על מפלגתם. זכורה במיוחד התבטאות של פעיל מרכזי אז, שהתריס "אנחנו לא מפלגה של בשר לבן", תרתי משמע.

כל זה בא לומר שלמחנה לאומי-חילוני חדש יש תשתית אלקטורלית זמינה בציבור דוברי הרוסית – וגם מחוצה לו. ישראל ביתנו כבר מזמן אינה מפלגה "רוסית", אך הבסיס שלה – כחמישה מנדטים – הוא עדיין של דוברי רוסית. הרחבת היריעה ל"מחנה לאומי" עשויה לפתור לליברמן גם את בעיית הזיהוי המגזרי שמהווה בסיס, אך גם את בעיית תקרת זכוכית.

הכל אמנם אפשרי – אך במציאות הפוליטית הנזילה ייתכן שגם רעיון זה ייגנז באותה מהירות שבה נגוזה לפני 19 שנה תוכנית "בלוק הגאולה החברתית".

לילי גלילי היא עיתונאית ומרצה בסוגיות בחברה הישראלית, מחברת הספר "המיליון ששינה את המזרח התיכון" (עם רומן ברונפמן). הספר עוסק בהשפעת העלייה מבריה"מ על החברה והפוליטיקה בישראל

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן

משרד (אילוסטרציה: Pixabay)

לעמותות יש חשיבות חברתית עליונה. הגיע הזמן לקחת אותן ברצינות

בישראל יש אלפי עמותות שפועלות לשינוי אמיתי וכנה של החברה, אך רבות מהן נקלעו לתרבות תאגידית בעייתית, פועלות מכוח האינרציה בלבד ופוגעות במטרות שלשמן הוקמו. המשאבים המוגבלים צריכים להיות ציווי להתמקצעות והתייעלות - ולא תירוץ מדוע זה לא קורה

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf