שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו

המורים לאזרחות חזקים יותר מהסכנות סביבם

מאת |

למרות כל הסערות סביב לימודי המקצוע, בתוך הכיתה המורה הוא המלך. לא רק שאני יכול לדבר בכיתה על מחיר הכיבוש ועל מצוקות חברתיות כלכליות, זה גם מה שהתלמידים מצפים ממני

כותב אורח: מנשה שרביט

תכנית הלימודים שלנו מעלה שאלות יסוד הקשורות במלאכת החיים: מהי החברה שבה אנו רוצים לחיות? כיצד מתממשים בה חזון, ערכים וזכויות? מהם המוסדות אותם בחרנו? כיצד הם שומרים עלינו, וכיצד אנו שומרים עליהם?
(מתוך מסר למורים, אתר המפמ"ר של האזרחות).

בימים הקרובים תפתח שנת לימודים חדשה. לי זו תהיה השנה השמונה עשרה שבה אלמד היסטוריה ואזרחות, ואחנך כיתה. כמעט בכל השנים האלה זה היה במסגרת חטיבה עליונה, למעט ארבע שנים שבהן לימדתי וחינכתי בחטיבת ביניים. מה השתנה השנה שלא היה בשנים קודמות? כמעט מאומה. "שערוריות" מלוות את המקצוע הזה כבר הרבה שנים, ובעיקר בשנים האחרונות.

הנה כמה דוגמאות לפרשיות שקשורות למקצוע האזרחות מהשנים האחרונות: פיטורי המפמ"ר הקודם אדר כהן, פיטורי יו"ר ועדת המקצוע, פרופ' אשר כהן, בגלל התפקדותו למפלגת "הבית היהודי" והחלפתו בד"ר אסף מלאך (מי שעבודת הדוקטור שלו עסקה בין היתר ב"לא כל עם זכאי למדינה" ובו ערער על "הזכות המוסרית של הפלסטינים לקבל מדינה"), פרשת המורה אדם ורטה, פרשת ספר האזרחות החדש, ויש עוד דוגמאות. כנראה שככה זה כשמדינה מורכבת מכל כך הרבה זהויות וכולם צריכים להתכנס לתכנית לימודים אחת שעוסקת בדיוק בחיכוכים בין אותן זהויות שונות. גם לשינויים המתמידים במערך הכוחות הפוליטיים יש כנראה תרומה בהצבת מקצוע ספציפי זה בעין הסערה.

> לא סתם בין 982 חברי האקדמיה לקולנוע אין אף ערבי

ילדות מגיעות למבנה בית הספר לשלום, נווה שלום וואחת אל-סלאם (מרים אלסטר / פלאש90)

ילדות מגיעות למבנה בית הספר לשלום, נווה שלום וואחת אל-סלאם (אילוסטרציה: מרים אלסטר / פלאש90)

אז מדוע אני חושב שגם השנה לא השתנה כלום? מכיוון שבדרך כלל המחלוקות הללו כמעט ולא משפיעות כלל על לימודי האזרחות בפועל. לתלמידי ישראל כמעט ואין מושג מהוויכוחים וההתרגשות של המבוגרים, ואין זה מפליא שלתלמידים אין מושג מהרעש והמהומה שמסביבם, מכיוון שבסופו של דבר כל מורה הוא "מלך" בכתתו והוא עושה בה כרצונו. את דבריה של המפקחת ברישא "מהי החברה שבה אנו רוצים לחיות? כיצד מתממשים בה חזון, ערכים וזכויות?", אנחנו משתדלים ללמד כמורים לאזרחות. אלא שאנחנו עושים זאת על פי תפיסת עולמנו האישית.

למקצוע האזרחות יש ייחודיות שלא קיימת בשום תחום אחר ממדעי הרוח: תכנית הלימודים, הכוללת את בחינת הבגרות, היא אחידה לכל זרמי החינוך הקיימים בישראל. את אותם ערכים שהמפקחת מבקשת שנכוון אליהם, מלמדים בכל הארץ. רק שבכל מקום מלמדים זאת אחרת, כל עוד התלמידים יידעו מהי התשובה הנכונה שצריך לענות בבחינת הבגרות על פי "מחוון המושגים".

האם כשמורה לאזרחות מקלנסווה מלמד על בג"ץ קעדאן הוא עושה זאת כמו מורה לאזרחות מאולפנה בשומרון? האם מורה מאופקים ילמד על "שסעים בחברה הישראלית" כמו מורה מרעננה? בתל אביב ובצפת יתנהל בכיתה דיון שונה בסוגיית "חוק שעות עבודה ומנוחה". אין צורך בדוגמאות נוספות. הרעיון מובן. כך לגבי ספר האזרחות החדש. יש שלושה ספרי אזרחות מאושרים על ידי משרד החינוך. כל בית ספר יכול לבחור מתוך השלושה ואם מורים לא רוצים ללמד מהספר החדש יש להם את האפשרות ללמד משני ספרים אחרים.

לחנך על פי רוח האדם שבנו

אני לא מזלזל במורים שאומרים שהם נמנעים מהעלאת סוגיות פוליטיות "נפיצות" בגלל חשש מתגובת התלמידים וההורים, אבל אני חושב שזה בהיקף הרבה יותר קטן ממה שזה מצטייר בכתבה שפורסמה בסוף השבוע ב"הארץ", ואני חושב שיש לנו חופש פעולה הרבה יותר רחב ממה שנדמה לציבור הרחב. גם בשיעורי חינוך, היסטוריה, תנ"ך וספרות יכולות להיות מחלוקות בכיתה.

לחלק מהתלמידים לא תמיד קל לשמוע את מה שיש לנו, או לחבריהם לכיתה, לומר. זה בדיוק תפקידנו כמורים להציג לתלמידים נקודות מבט נוספות על אקטואליה, סיפורי התנ"ך, שירה ועל אחת כמה וכמה על המדינה בה אנחנו חיים, גם אם לא נעים להם לשמוע את זה. תפקידנו לתת במה לכל הקולות בכיתה גם אם לחלק מהאנשים לא נעים לשמוע דעות כאלה.

> מערכת החינוך היא בעלת הקשיים והמוגבלות, לא הילדים

המורה אדם ורטה, שעמד במרכז אחת ה"שערוריות" סביב מקצוע האזרחות מקריא עדויות של חיילים, במהלך אירוע של הארגון שוברים שתיקה. ה-6 ליוני, 2014. (אורן זיו/אקטיבסטילס)

המורה אדם ורטה, שעמד במרכז אחת ה"שערוריות" סביב מקצוע האזרחות מקריא עדויות של חיילים, במהלך אירוע של שוברים שתיקה. ה-6 ליוני, 2014. (אורן זיו/אקטיבסטילס)

כמורה לאזרחות אני רואה את עצמי כמחנך לערכי הדמוקרטיה על כל המכלול שלהם. אני מלמד על הערכים, הזכויות וכלי הפעולה שיש לאזרח בדמוקרטיה על פי תפיסת עולמי. בכיתתי אני מקרין את הסרט "שלטון החוק" ומקיים עליו דיון. מהו המחיר שהפלסטינים משלמים, ואנחנו כחברה המתיימרת להיות נאורה משלמים, בגלל המשך הכיבוש? בכיתתי נקדים לפרק על מגילת העצמאות דיון שנוגע להגשמת הזכות להגדרה עצמית של היהודים שהיתה על חשבון תושבי הארץ הפלסטינים. נקדיש ארבעה עד ששה שיעורים לסוגיות כלכליות-חברתיות ולא רק שעה אחת לפי ההקצאה של תכנית הלימודים. אציג את בית המשפט העליון כבלם לרשות המבצעת והמחוקקת, אבל גם ככזה שנתן, וממשיך לתת, אסמכתא משפטית למעצרים מנהליים, הפקעת אדמות והמשך האי שוויון בין מי שיש לו קבוצת לחץ פוליטית למי שאין לו.

משרד החינוך לא מגביל אותי בהצגת האג'נדה שלי כל עוד היא לא באה כהטפה, שטיפת מוח או השתקת קולות שלא תואמים את דעתי. תלמידיי, אלה שלימדתי בבית ספר תיכון בבקעת הירדן, אלה שלימדתי במסגרת קידום נוער ואלה שלומדים בתיכון הישראלי למדעים ולאומנויות, רוצים לשמוע את דעתנו ואת הערך המוסף שלנו המורים, מכיוון שאת המידע היבש הם יכולים לקרוא לבד בספר הלימוד.

באתר המפמ"ר לאזרחות יש פניה למורים: "בשיעורי האזרחות, לעתים כל שנדרש הוא להביט לרגע מעבר לחלון, או להתבונן פנימה אל קבוצת התלמידים בכיתה, כדי להכיר את המורכבות והגיוון הקיימים בתוכנו. ללמוד מתוך העושר התרבותי, רב השכבות, המזומן לנו – ולמלא ממנו ובו את רוח האדם שבנו". את ה"שערוריות" ה"סערות" וההתרגשות הגדולה נשאיר מחוץ לכתה. בכתה נחנך לא על פי "דעת הקהל" אלא על פי "דעת המקום" ורוח האדם שבנו.

מנשה שרביט הוא מורה להיסטוריה ומחנך לדמוקרטיה, התיכון הישראלי למדעים ולאומנויות, ירושלים

> מה עומד מאחורי מינוי הדוברת החדשה של ליברמן?

ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן

זהו הערוץ הכללי של "שיחה מקומית", מקומם של מאמרי האורחות והאורחים שלנו, של יוזמות קבוצתיות באתר, לייב בלוגינג בארועים מיוחדים, הודעות מערכת ועוד.

נשמח לקבל הצעות לכתבות ומאמרים, תמונות וסרטונים. אפשר לקרוא את מדיניות הפרסום שלנו בעמוד האודות, ולשלוח לנו מיילים לכאן: info@mekomit.co.il

כתבות ומאמרים המתפרסמים בערוץ מייצגים את כותביהם בלבד, ולא את דעות חברות וחברי "שיחה מקומית" או את דעות העורכים.

לעמוד הכותב
נושאים קשורים
X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf