אז למה הם מצביעים עוד פעם למי שדופק אותם?

מאת |

נתניהו מבין היטב את הפחד הגדול של מי שנמצא במעמדות הנמוכים בישראל, ומבטיח לו עליונות גזעית. למרות שכולם מבינים שנתניהו לא יבטיח להם חיים בכבוד, הוא יודע על איזה מיתרים עליו לפרוט

כותב אורח: ירון בן עזרי

"למה הם בוחרים במי שדופק אותם?" השאלה הזו מרחפת מעל הרבה דיונים פוליטיים פנים-שמאליים. המסתורין שיש בפעולה שכביכול פוגעת באדם שמבצע אותה, מרחפים מעל כל ניסיון להבין איך זה ששלטון שהוא ניאו ליברלי, מעדיף עשירים, נהנתן, שקרן ומעל הכל מפקיר את החלשים בחברה, זוכה לתמיכה כמעט גורפת דווקא בקרב החלשים עצמם.

במקרה הטוב התשובה לשאלה הזו תהיה 'הם לא מבינים מה טוב להם' ובמקרה הרע אף יצורפו לכך ביטויים גזעניים נגדם. לפעמים התשובה תהיה מתובלת בקורטוב רחמים (המדינה לא השקיעה בהם) או באבחנה פסיכולוגית (הרס עצמי). אם נשאל את השאלה הזו את "ההם" עצמם, התשובות, אחרי הסכמה על עצם העובדה שהשלטון דופק אותנו, יהיו "כי הוא חזק", "כי אין לו תחליף", "כי מפא"י היו יותר גרועים" וכיוצא בזה.

> שקרים שימנים מספרים לעצמם על אותנטיות

מכיוון שמחד הטענה שהבחירה של עניים נובעת מבורות אינה מקובלת עלי (אני מכיר יותר מדי עניים בשביל לאכול את החרא הזה), ומאידך התירוצים של "ההם" לא מספקים תשובה מניחה על הדעת (עשיתי יותר מדי שיחות כאלה בשביל לאכול את החרא הזה), אנסה להניח בטקסט הזה סברה אחרת לדפוס ההצבעה הזה.

מי משלם את המחיר

נתחיל בזה שאף אחד, אבל אף אחד, לא מצביע למי שדופק אותו. כל מי שמצביע מקווה שמצבו ישתפר או לפחות ישמר כמות שהוא בזכות ההצבעה שלו. בנוסף, אם הגות מדינית מעמיקה הייתה תנאי להשתתפות בבחירות, סביר שגם מפלגות השמאל היו מקבלות שבעה קולות וחצי. להטלת פתק בקלפי ולקיום דמוקרטיה בריאה (כזו שאנחנו מכירים, לא דמוקרטיה דור 2.0) לא נדרשת גאונות גדולה. חכמה, חברים שלי, היא לא נגזרת של השכלה או כסף, אלא תוצר של חוויות חיים והיישום שלהן באורח חייו של אדם.

לא נעים להגיד את זה, אבל ההצבעה של כולנו היא נובעת בעיקר ממעמד. בעידן הזה, שההישרדות החומרית בו היא כמעט מובנת מאליה, עיקר המאמץ מושקע שם, במעמד החברתי. מעמד חברתי הוא לא רק כסף, אלא שקלול של יחוס משפחתי, קשרי חברות, מקום מגורים, השכלה ופריבילגיות נוספות. מצביעי לפיד הם בעיקר בני מעמד הביניים שחרדים למעמדם נוכח שחיקת כוחה של הבורגנות. מצביעי ש"ס קיוו לשפר את מעמד המזרחים בישראל נוכח אפליה ממסדית מתמשכת. ברור שיש עוד שיקולים שנכנסים להצבעה (אפילו ערכים, כן כן), אל כמעט בשום מקרה לא יצביע אדם למפלגה שעשויה לסכן את מעמדו. מצביעי מרצ, למשל, בהיותם רובם בני מעמד בינוני פלוס, לא חוששים משוויון אזרחי לכולם (הי, הנה ערכים) מכיוון שהערבים לא באמת עומדים לאיים על המעמד הבינוני גבוה.

> ביבי נפל. מה הלאה?

אז איך בדיוק הצבעה לליכוד, מפלגה שמרנית נאו ליברלית תורמת למעמדם של בני המעמדות הנמוכים? נתחיל במשל: הולך אדם ברחוב, בכיסו מצלצלים אלף שקלים. קרה המקרה ומטבע אחד נפל מהכיס והתגלגל לפתח ביוב, שוקע בסחי. ברור לכולנו שאותו האדם אולי יעקם את הפרצוף, אבל מהר מאד ימשיך בדרכו. ברור לכולנו שאותו אדם לא ישלח את ידו לביוב לחפש את המטבע הסורר. הולך אדם אחר בחוב ובכיסו שקל אחד (לא מצלצל, כי אין לו חברים להצטלצל איתם). נופל לו אותו שקל ארור, מתגלגל לפתח ביוב, שוקע בסחי. מה יעשה אותו האדם באותו הרגע? סביר שיקפוץ ראש לתוך הביוב להציל את כספו האחרון.

אני מקווה שכבר מובן שהמטבעות הם משל לפריבילגיות. מי שעשה תואר ראשון במכללה למנהל בעלות של 80 אלף שקלים, שיש למשפחתו שלוש דירות, בן דוד שלו בדירקטוריון של שופרסל, גיסתו פרופסורית באוניברסיטת תל אביב, וחמיו הוא חבר טוב של ראש הלשכה של שר התיירות, לא חושש משוויון אזרחי. מעמדו איתן. רווחתו מובטחת. לעומתו, מי שגמר כיתה י"א בקושי, למשפחתו יש דירה אחת בקומה שלישית בשפרינצק, בן דוד שלו יושב בכלא על תקיפת שוטר, גיסתו מנקה בבתי ספר, וחמיו חבר טוב של איציק ממחלקת התחזוקה בעירייה, חושש מאד משוויון אזרחי. השקל האחרון בכיס. הפריבילגיה היחידה שלו היא היותו יהודי במדינת ישראל.

היותו יהודי במדינת ישראל

מדינת ישראל, למרות הכסות הדמוקרטית שלה, מיישמת העדפה ברורה של יהודים. החל מדברים גלויים וברורים כמו חוק השבות או הסוכנות היהודית, המשך באפליית מיעוטים בשוק העבודה, בבתי המשפט, בתקציבי ממשלה, בהקצאות משאבים, וכלה בהסתה המתמדת נגד הציבור הערבי ונציגיו. ההתנהלות הזו מעניקה גם ליהודי העני ביותר יתרון על כל ערבי באשר הוא, ומתוקף זה היהודי העני ביותר בישראל אינו נמצא במעמד הנמוך ביותר.

בשום מקרה. נדמיין לרגע את אותו בחור משפרינצק, שחוזר מטיול 'הכל כלול' באנטליה בבואו לבידוק בנתב"ג, עייף, שזוף, מבסוט בכפכפיו, אולי אפילו עם שאריות האנג אובר. הבודק ישאל אותו אם ארז לבד, מאיפה הוא, יתכן שיקרא לבודק המכס לבדוק אם הבחור לא מבריח סיגריות ללא מכס. אחרי חמש דקות הבחור שלנו משוחרר לדרכו, חופשי ומאושר.

אחריו מגיע לבידוק איש לבוש בחליפה, עם תיק עסקים אופנתי, עירני ומהודר. הבודק ישאל אותו את אותן השאלות, רק כעת האיש שלנו עונה שהוא מאום אל פאחם, במבטא ערבי קל. אחרי שעתיים של חקירה ביטחונית וחיפוש גופני, האיש שלנו משוחרר לדרכו, חופשי למחצה ולא מאושר כלל ועיקר. היתרון המעמדי יהודי נמצא כמעט בכל פינה של חיינו המשותפים – ברחוב, בבית המשפט, בפוליטיקה, בשוק העבודה, בתקשורת, אפילו בספורט (אף אחד לא בחן מעולם למה יניב קטן לא שר את 'התקווה' לפני משחק הנבחרת, אבל עבאס סואן שלא שר זו סערה ציבורית).

תגיד "בסדר גמור, אבל למה שהיהודי העני לא ינסה לשפר את מעמדו על ידי טיפוס מעלה בסולם המעמדות, במקום לדאוג לדרוך על המעמד הנמוך ממנו?". בשביל זה אצטרך משל נוסף: עדר גנו רועה להנאתו בסוואנה שבמרכז טנזניה, העשב בשפע אחרי עונת הגשמים, העדר מפוזר על פני כל האחו, כל גנו מלחך עשב ללא דאגה, עגלים מקפצים במשחק. לפתע מופיעים שני נמרים בקרבת מקום, העדר נדרך ומתחיל להתקבץ, העדר הוא ההגנה. וכשמתחיל המרדף העדר הופך באחת לגוש הדוק של בעלי חיים דבוקים אחד בשני.

מה המקום הגרוע ביותר להימצא בו בשלב הזה? בטבעת ההיקפית של העדר, שהרי אותה טבעת היא הראשונה להיות חשופה לשיני הנמרים. הכי חשוב, אבל הכי חשוב באותם רגעים זה שיהיה גנו אחד לפחות שיותר חשוף ממך. לגנו שנמצא אי שם במרכז העדר, פחות חשוב אם הוא ממש בלב העדר או חמש שורות משוליו. הוא מוגן. הנמשל ברור: בעתות חירום, תחת תחושת מתקפה, למעמד נמוך יהיה חשוב יותר מהכל שיהיה מישהו שמוגן פחות ממנו. מי שנמצא בתחתית הסולם, הכי חשוב לו שיהיה מישהו אחר מתחתיו, כי למטה בוערת אש הגיהינום.

> ביקור נתניהו בדרום תל אביב: סיוטים וחלומות על שטח סטרילי

מלך ישראל. נתניהו בכנס התמיכה בו על רקע החקירות נגדו (תומר נויברג/פלאש90)

מלך ישראל. נתניהו בכנס התמיכה בו על רקע החקירות נגדו (תומר נויברג/פלאש90)

נו, ואיך כל זה עונה על השאלה "למה הם מצביעים למי שדופק אותם?" אז ככה, נתניהו וחבריו מבטיחים הבטחה אחת משמעותית לבוחרים שלהם – שימור העליונות הגזעית בישראל. בקמפיין הראשון של נתניהו בשנת 96' זה היה אפילו גלוי: "נתניהו טוב ליהודים". לא לציבור. לא לישראלים. ליהודים. כמובן שבבחירות האחרונות, בעת מצוקתו, ההבטחה הלא מפורשת צצה שוב בדמות "הערבים נוהרים לקלפיות". זה לא שבוחריו חשבו באותו הרגע שהערבים עולים על הכנסת לתפוס ברובים וכידונים את השלטון, נתניהו פשוט אמר להם שהערבים עוד רגע ישיגו דרך הקלפי (בעזרת הבוגדים מהשמאל, כמובן) שוויון אזרחי – ואז, מה יהיה על המטבע האחרון?!!

לא גזירת גורל

כל זה מלווה כמובן ביצירת תחושה של מתקפה (הנמרים ממשל הגנו) בשביל לחזק את החרדה המעמדית בקרב המעמדות הנמוכים – איראן, החמאס, חיות טרף, ספרד, יוון, האו"ם, הסמול, הבוגדים, השתולים, נוני מוזס, 'בצלם', ורביב דרוקר (!!!). נתניהו וחבריו מבטיחים לשמר את העליונות הגזעית יהודית בישראל. מבטיחים ומקיימים. זה הדבר החשוב לבני המעמד הנמוך וזו ההצבעה שלהם.

תשאלי – ומה עם כל שאר הדברים, כל אותן הבטחות שקריות של נתניהו? ההבטחות לבטחון, למחירי דיור הוגנים, להורדת יוקר המחיה, למיטוט החמאס? כולם יודעים שההבטחות האלה הן בולשיט אחד גדול. כולם כולל כולם, גם בני המעמדות הנמוכים. זה פשוט פחות חשוב. כל הסיבות שנאמרות בכל פינה – אין מי שיחליף אותו, השמאל רוצה להרוס את המדינה, מפא"י דפקה את סבא שלי – הן כולן מהפה ולחוץ. פשוט כי אף אחד לא יעז להודות שהסיבה האמתית היא שמירה על עליונות הגזע היהודי.

לא נעים להגיד. עליונות מעמדית היא המניע הראשי לבחירת שלטון שדופק אותי. במקרה של ישראל, אותה עליונות מעמדית היא גם עליונות גזעית. כך מנצח נתניהו, כך ניצח טראמפ. תפישת עליונות הגזע קיימת גם אצל מצביעי לפיד וגם אצל מצביעי העבודה. אבל אלה אינם נחושים מספיק לשמר את עליונות הגזע ואף מוכנים לקחת עליה סיכונים כמו כניעה לערבים בשטחים, אחידות המשפט, ואפילו מינוי של אחמד טיבי ליו"ר ועדת חוץ ובטחון, שומו שמיים זהו פחות או יותר. הטקסט הזה מוגש כשירות לכל מי שרוצה להעשיר את ארגז הכלים שלה בבואו לדיון פוליטי עם הצד הימני של המפה.

מצב המפה הפוליטי אינו גזירת גורל, וסביר שהתפיסה של עליונות מעמדית גזעית תיחלש עם הזמן. והכי חשוב – יש מה לעשות. מעבר להבנה של המניעים לבחירה, שהיא חשובה בכל פעם שנקלעים לדיון פוליטי, יש כמה דברים שאפשר לעשות (ברמה האישית וברמת המדינה), ובראשם רווחה למעמדות הנמוכים, חוקה והפרדה פדרטיבית. אבל זה לטקסט אחר.

ירון בן עזרי, פעיל פוליטי ושותף בקפה חברותא, קואופרטיב עובדים דמוקרטי בקריית שמונה

> שקט מסיתים: נתניהו נואם והתקשורת עוברת לדום

ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן

זהו הערוץ הכללי של "שיחה מקומית", מקומם של מאמרי האורחות והאורחים שלנו, של יוזמות קבוצתיות באתר, לייב בלוגינג בארועים מיוחדים, הודעות מערכת ועוד.

נשמח לקבל הצעות לכתבות ומאמרים, תמונות וסרטונים. אפשר לקרוא את מדיניות הפרסום שלנו בעמוד האודות, ולשלוח לנו מיילים לכאן: info@mekomit.co.il

כתבות ומאמרים המתפרסמים בערוץ מייצגים את כותביהם בלבד, ולא את דעות חברות וחברי "שיחה מקומית" או את דעות העורכים.

לעמוד הכותב
X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf