לראשונה: מינוי מומחה פלסטיני לוועדה לשימור מבנים בחיפה

עורווה סוויטאת, מתכנן ערים ופעיל חברתי, הוא הפלסטיני הראשון בארץ שיכהן בתפקיד המחזיק בפוטנציאל להשפעה ממשית על עיצוב פני העיר. "היסטורית, ראשי הערים המעורבות הרסו את המרכז ההיסטורי הערבי של הערים. עכשיו צריך לתקן"

מאת:
השאירו תגובה
א א א

לראשונה אי פעם, פלסטיני מונה כ"מומחה בעל דעה מייעצת" לוועדה עירונית לשימור מבנים ואתרים. מתכנן הערים עורווה סוויטאת, פלסטיני יליד חיפה, מונה לתפקיד על ידי ראשת העיר חיפה, ד"ר עינת קליש, וכבר הספיק להשתתף בישיבה הראשונה של הוועדה בשבוע שעבר.

המינוי של סוויטאת לוועדה הוא לא מקרי. למרות גילו הצעיר, 34, סוויטאת הוא פעיל מוכר בנושאי תכנון ובנייה ובעל עבר עשיר בארגוני חברה אזרחית בעיר. בערים חיפה, עכו, לוד, רמלה ותל אביב-יפו מעולם לא כיהן בתפקיד זה מומחה פלסטיני כאיש מקצוע שתפקידו כל כך מכריע. עם זאת, יש לציין שוועדות שימור המבנים והאתרים העירוניות כן כללו בעבר חברים ערבים: מנהל מחלקת השימור בחיפה הוא וליד קרקבי, גם הוא יושב בוועדה.

סוויטאת, דוקטורנט בטכניון החוקר יחסי מדינות ומיעוטים בתכנון, חקר גם את מחיקתם של המאפיינים הפלסטיניים ההיסטוריים בערים שערבים ויהודים חיים בהן יחד. כיום, מחקרו מתמקד ב"מעמד המרחבי של המיעוט" – כיצד תכנון מתייחס לקבוצות מיעוט.

עורווה סוויטאת (צילום: שרה פרידלנד)

תוצאה של מאבק אזרחי גדול שאנחנו מנהלים בשנים האחרונות במסגרת ארגוני החברה האזרחית. עורווה סוויטאת (צילום: שרה פרידלנד)

הוועדה לשימור מבנים ואתרים, הקיימת בכל עירייה, היא שלוחה של ועדת התכנון והבנייה. תפקידה החשוב ביותר הוא לקבוע את רשימת המבנים לשימור. העירייה עושה סקר שימור והוועדה מחליטה איזה מהמבנים חשוב לשמר. הוועדה מתווה מדיניות עירונית בכל הקשור לנושא באזורים בהם יש מבנים או אתרים לשימור. מדובר בשימור לא רק של מבנים היסטוריים; הוועדה גם יכולה להחליט על שימור של מבנים שיש להם חשיבות תרבותית, קהילתית וחינוכית, כמו בתי ספר או אוניברסיטאות, וגם מבנים שיש להם חשיבות אדריכלית.

"מבחינתי המינוי הזה לא מובן מאליו. הוא תוצאה של מאבק אזרחי גדול שאנחנו מנהלים בשנים האחרונות במסגרת ארגוני החברה האזרחית – מאבק על שמירת המבנים הערביים של העיר", אומר סוויטאת. "עינת קליש הייתה חברת מועצה באותה תקופה. היינו מציגים מולה את התפיסה התכנונית שלנו בישיבות, במיוחד לגבי השכונות ההיסטוריות של חיפה. התחדשות עירונית בחיפה חייבת להתבסס על המורשת ההיסטורית שלה, כעוגן מרכזי. עינת מאוד התחברה לדבר הזה עוד לפני שהפכה לראשת העיר. אז המינוי שלי הוא המשך לעבודתי במסגרת החברה האזרחית". על יחסיו עם קליש הוא אומר שהם "יחסים הבנויים על ניסיון שיצר אמון".

לסוויטאת מצפים עוד אתגרים. הוא נכנס למנגנון ותיק ויהיה עליו להביא זווית ראייה רעננה המתבססת על מחקרים עולמיים. הוא מתכנן לשים דגש על הפן האקדמי ומודלים עולמיים המתאימים לחיפה. כמתכנן ערים, הוא שם דגש על ההקשר החברתי, הסביבתי והתרבותי של המרחב עם תהליכי הבניה בו.

"הנושא של תכנון ושימור המבנים ההיסטוריים לא היה בראש סדר העדיפויות שלנו מבחינת עבודה פוליטית וקהילתית". ואדי ניסנאס, חיפה (יוסי זמיר / פלאש 90)

אחד הנושאים בהם מתכוון סוויטאת לעסוק הוא שימור מבנים בוואדי סאליב, שכונה פלסטינית היסטורית בחיפה שרבים מהבתים פלסטינים בה עומדים ריקים – זכר לגירוש של 48'. התקופות של ראשי הערים הקודמים, עמרם מצנע ויונה יהב, ייזכרו מבחינת תושביה הערבים של חיפה כשנים בהן קדמה העירייה תהליכי ג'נטריפיקציה בשכונה שהתבססו על מחיקת ההיסטוריה של הוואדי, ובמקומה בניית יחידות דיור ו"כפר אמנים" יוקרתי בשכונה.

סוויטאת מציב שתי משימות מרכזיות בהן יש להתמקד. "הראשונה היא לשמור על מה שנשמר, והמשמעות היא להכניס מבנים חדשים לרשימת המבנים לשימור. המשימה השנייה היא תכנון משקם. התכנון המשקם מחיה מחדש את האזור מבחינה קהילתית ומבחינת מרקם אדריכלי. מה זה אומר? לבוא למקומות שכבר נפגעו, מהריסות או מתכנון גרוע או לקוי, ופשוט לתכנן מחדש. בוא ניקח את ואדי סאליב כדוגמה. שם חייבים תכנון משקם. חייבים שינוי מגמה – במקום תכנון לפי מגמה מסחרית-נדל"נית כמו היום, הגישה התכנונית צריכה להיות תרבותית, קהילתית והיסטורית. יש גם מה שנקרא תכנון משמר. בוואדי ניסנאס, למשל, חייבים לוודא שלא נבנים פרויקטים שלא מתאימים למרקם המבנים במקום. נכון שחשוב לשמר את הוואדי אבל חייבים גם לתת אופציות מגורים לתושבי הוואדי, לזוגות צעירים. זה חשוב כדי לשמר יכולת קיימוּת של השכונה. יש פה אולי ניגוד לכאורה, אבל אפשר לפתור את זה. ניתן, למשל, לספק אופציות מגורים לא בתוך הוואדי עצמו, אלא במעטפת שלו. תכנון משקם בוואדי סאליב, ותכנון משמר ומצמיח בוואדי ניסנאס – בזה צריך להתמקד עכשיו".

בהתייחס לשאלה מדוע לא מונה עד עכשיו אף ערבי לתפקיד, מסביר סוויטאת כי "היסטורית, ועדת השימור היא ועדה פוליטית המורכבת מחברי מועצה. אם נדבר על ערים מעורבות, הרי שהיסטורית ראשי הערים המעורבות הרסו את המרכז ההיסטורי הערבי של הערים. נוכחות ערבית בוועדות שכאלה לא יושבת עם החזון האידיאולוגי של העיריות מבחינת תכנון". הוא גם מבקש להזכיר ש"יש פה גם אחריות שלנו (כפלסטינים. ר.י). הנושא של תכנון ושימור המבנים ההיסטוריים לא היה בראש סדר העדיפויות שלנו מבחינת עבודה פוליטית וקהילתית. תמיד דיברנו על הנושא כבעיה, אבל אף פעם לא באמת דחפנו להיות שחקן מרכזי בנושא הזה".

למה, בעצם?

"הכוחות הפוליטיים הפלסטינים בחיפה תמיד שמו דגש על נושאים כמו חינוך, למשל. ואדי סאליב הוא מקום ריק כמעט (קיימים בו המון מבנים פלסטינים נטושים. ר.י), אין לו קול של ממש. אותו דבר לגבי שכונת הרכבת בעיר התחתית בחיפה. כך שהפוקוס של המנהיגות המקומית היה לגבי שכונות בהן יש ריכוז גבוה של ערבים, כמו שכונת עבאס, או לגבי צרכים ובקשות ספציפיות של התושבים הפלסטינים. אסטרטגית, מבחינת המרכז ההיסטורי של חיפה ומה התפקיד שלו בעתיד – הדבר הזה לא זכה להתייחסות נכונה מצדנו. הגיע הזמן לשנות את זה".

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
"בתנ"ך לימדו אותנו: ואהבת את הגר". ההפגנה נגד גירוש מהגרות העבודה הפיליפיניות וילדיהן (צילום: אורן זיו)

"בתנ"ך לימדו אותנו: ואהבת את הגר". ההפגנה נגד גירוש מהגרות העבודה הפיליפיניות וילדיהן (צילום: אורן זיו)

ילדים בת"א נגד גירוש חבריהם לפיליפינים: "רוצים שיישארו פה"

כאלפיים איש השתתפו בהפגנה נגד גירוש 40 מהגרות עבודה לפיליפינים יחד עם ילדיהם שגדלו בישראל. "אם נתמוך אחד בשני, נצליח לעצור את הגירוש", אמרה אחת המפגינות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf