newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

אלפים הפגינו ברחבי הארץ למען שחרורו של אברה מנגיסטו

ההפגנות התקיימו במקביל במספר מוקדים במטרה לעורר מודעות למצבו של מנגיסטו, צעיר אתיופי פגוע נפש המוחזק בשבי בעזה מעל לשלוש שנים וחצי. "משפחת מנגיסטו הבינה שהדרך להשיב את אברה היא באמצעות הפעלת לחץ על מקבלי החלטות"

מאת:

מאת ענבל בן יהודה

המאבק להשבת אברה מנגיסטו עולה הילוך. בעוד שבירושלים עומד בימים אלו מאהל מחאה וסולידריות למען האזרח בן הקהילה האתיופית שמוחזק בעזה מאז 2014, אלפי מפגינים ברחבי הארץ יצאו אמש (שלישי) לרחובות במטרה לעורר מודעות למצבו ובקריאה לשחררו. ההפגנות התקיימו בנתניה, רחובות, תל אביב, אזור הקריות, רמלה, אשדוד, ירושלים ובאר שבע – וגם ביבנה ובחצור הגלילית הצטרפו למחאה.

האירוע הארצי התקיים ביוזמת צעירים מהעדה האתיופית שהצטרפו לאחרונה למטה המאבק לשחרור אברה מנגיסטו, בעקבות תחקיר "עובדה" ששודר בנושא בחודש שעבר. הפרסום נעשה בעיקר באמצעות פליירים ברשתות החברתיות, והאירוע כמעט שלא זכה לסיקור תקשורתי בזמן אמת. במהלך הערב חסמו המפגינים את כביש 40 בצומת ביל"ו. בסופו של דבר המשטרה פינתה את הצומת ועצרה שבעה אנשים, ששוחררו במשך הלילה.

"זאת אצבע אלוקים שהביאה אותנו לכאן דווקא היום". הפגנה למען אברה מנגיסטו, תל-אביב, 10.4.2018 (צילום: ענבל בן יהודה)

בתל אביב בלבד, על פי ההערכות, השתתפו 300-200 בני אדם בהפגנה. המפגינים התכנסו באזור קניון עזריאלי, צעדו דרך מתחם שרונה לאבן גבירול ומשם לכיכר רבין, תוך חסימת צירי התנועה המרכזיים. הסיסמאות המרכזיות בהפגנה היו "צאו מהמרפסת – האדישות הורגת", "אברה לחופש נולד", "ביבי תתעורר – החמאס הוא לא חבר" ו"עוד אברה חי". קולם נשמע חזק וברור, והם עוררו עניין מצד העוברים והשבים ויושבי מקומות הבילוי באבן גבירול – לצד תגובות זועמות מכמה נהגים.

שיאו של האירוע בכיכר רבין קיבל תפנית מעניינת וחיובית מצד המפגינים, שכן באותה שעה התקיים אירוע קדם-אירוויזיון בכיכר אליו הגיעו המוני אנשים, כולל משפחות עם ילדים ואף אזרחים זרים. משיחות עם כמה מהמפגינים עולה כי הם לא היו מודעים לקיומו של האירוע ולאפשרות החשיפה בפני כמות כל כך גדולה של אנשים. אחד מהם אמר "זאת אצבע אלוקים שהביאה אותנו לכאן דווקא היום". זעקת המפגינים מעבר לגדר של מתחם הקדם-אירוויזיון משכה את תשומת לבם של משתתפי האירוע, וחלקם התקרבו לשמוע את סיפורו של אברה ולקחת פליירים.

"המסקנה המתבקשת מהמחאה הערב היא לעשות שימוש בכל האמצעים העומדים לרשותנו: החרפת המחאה, הפגנות רדיקליות, שיתוק נתיבי התחבורה וזעזוע כל המערכות כולן"

לצד העניין החיובי שעוררה ההפגנה, נשמעו גם תגובות ספקניות. עובר-אורח במקום שאל את אחת מהמפגינות "מה את מצפה שהממשלה תעשה? את יודעת מי זה אסמעיל הניה? אפשר לדבר איתו?". המפגינה מצדה הזכירה לו שכבר היו תקדימים לשחרור שבויים מול תנועות אויב.

בהפגנה בתל אביב הייתה נוכחות של מפגינים שאינם מבני העדה האתיופית, אבל הם בלטו דווקא בשל היותם מיעוט. למרבה הצער, יותר מ-1,300 ימים מאז נלקח מנגיסטו בשבי החמאס, לאחר שעבר את הגבול לעזה תוך התעלמות בוטה של חיילי צה"ל, המאבק שמתנהל בשנים האחרונות לשחרורו נותר מוגבל ברובו לבני הקהילה. הפעילים שהשתתפו אתמול בהפגנות העוצמתיות ברחבי הארץ מקווים שמעתה יהיו שמו וסיפורו ידועים לכל.

הטענות המרכזיות במאבק הן שבשל מוצאו האתיופי לא נמנעה חצייתו את הגדר, ושממניעים גזעניים מדינת ישראל לא עושה מספיק על מנת להחזירו. הפגנה למען שחרור אברה מנגיסטו (הדס פארוש/פלאש90)

מנגיסטו הינו פגוע-נפש ולא היה אחראי למעשיו. הטענות המרכזיות במאבק הן שבשל מוצאו האתיופי לא נמנעה חצייתו את הגדר, ושממניעים גזעניים מדינת ישראל לא עושה מספיק על מנת להחזירו – ואף פעלה להשתיק את משפחתו במשך חודשים ארוכים. גם בציבוריות הישראלית הרחבה צורמת שתיקת ההמונים נוכח הטרגדיה שאירעה לו ולמשפחתו המודאגת, שאיננה מיודעת כלל על מצבו. בשבועות האחרונים, בין היתר בשל תכנית "עובדה", נראה שיש יותר מודעות; את מאהל המחאה של המשפחה בירושלים פוקדים מדי יום אנשי ציבור ואזרחים רבים שאינם מהעדה.

הפעיל החברתי אבי ילאו, שנוטל חלק ב"מטה המאבק לשחרור אברה מנגיסטו", סיכם את אירועי המחאה הארצית: "כעת, לאחר שנים של המתנה, אנחנו מבינים שהזמן לא יעשה את שלו, ושהזמן לא ישיב את אברה. הגיע הרגע שבו משפחת מנגיסטו, הפעילים והקהילה בכלל, מבינים שהדרך להשיב את אברה היא באמצעות הפעלת לחץ על מקבלי החלטות. המסקנה המתבקשת מהמחאה הערב היא לעשות שימוש בכל האמצעים העומדים לרשותנו: החרפת המחאה, הפגנות רדיקליות, שיתוק נתיבי התחבורה וזעזוע כל המערכות כולן. זהו רגע של להיות או לחדול. אברה זקוק לנו, אך למעלה מזה – אנחנו זקוקים לאברה".

ענבל בן יהודה היא בלוגרית בשיחה מקומית ועמיתת מחקר בפורום לחשיבה אזורית.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
מבט על ורשה מהמרפסת של הטירה המלכותית, ציור של ברנרדו בלוטו מ-1773 (באדיבות המוזיאון הלאומי של ורשה)

מבט על ורשה מהמרפסת של הטירה המלכותית, ציור של ברנרדו בלוטו מ-1773 (באדיבות המוזיאון הלאומי של ורשה)

המהפכה החינוכית שהקדימה את זמנה

כבר ב-1774 הבינו בחבר העמים של פולין וליטא ש"אין לכפות משמעת באמצעות פחד, אלא באמצעות מנהיגות והבנה", שהכיתות צריכות להיות מעוצבות "כך שהילד לא יראה את בית הספר כבית סוהר", ושרק הממסד האזרחי יכול להניב חינוך אוניברסלי שוויוני וחופשי

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf