מאות הפגינו בסוסיא נגד הכוונה להרוס את הכפר ולגרש את תושביו

למרות שהדיון בעתירה נגד הכוונה להרוס את הכפר טרם התקיים, תושבי סוסיא עומדים בפני גירוש מיידי מאדמותיהם. מחלקת המדינה האמריקאית ודיפלומטים אירופאים לוחצים על ישראל לאפשר לתושבי הכפר להישאר על אדמותיהם, אולם הצבא מתכוון להעביר אותם בכפייה לעיירה יטא הסמוכה

מאת:
השאירו תגובה
א א א

כותב: מיכאל שפר עומר-מן

מעל ל-500 פעילים פלסטינים, ישראלים ובינלאומיים התכנסו בצהרי היום (שישי) בכפר הפלסטיני הקטן סוסיא, שבדרום הר חברון, במחאה על הכוונה להרוס את הכפר באופן מיידי ולגרש את תושביו. המפגינים הצטרפו לתושבי סוסיא וקיימו צעדה בין בתי הכפר, במהלכה שמעו מנציגי משפחות שונות שעומדות בפני גירוש את סיפורן. בלטה נוכחותם של נשים וילדים רבים מתושבי הכפר.

למרות שהדיון בעתירת תושבי הכפר נגד הריסתו עדיין לא התקיים, הודיע המנהל האזרחי באמצע יולי לתושבי סוסיא על כוונתו להרוס כ-40 מבנים, בהם מתגוררים כ-90 בני אדם, מיד לאחר חודש הרמדאן, שהסתיים השבוע.

> מגורשים תמידית: הכפר סוסיא עומד בפני סכנת הריסה

מאות פעילים פלסטינים, ישראלים ובינלאומיים צועדים לכיוון הכפר הפלסטיני סוסיא, במחאה על כוונת ישראל להרוס את הכפר ולגרש את תושביו. דרום הר חברון, 24 ליולי 2015 (אורן זיו/אקטיבסטילס)

מאות פעילים פלסטינים, ישראלים ובינלאומיים צועדים לכיוון הכפר הפלסטיני סוסיא, במחאה על כוונת ישראל להרוס את הכפר ולגרש את תושביו. דרום הר חברון, 24 ליולי 2015 (אורן זיו/אקטיבסטילס)

חבר הפרלמנט הפלסטיני מוסטפה ברגותי, אחד מכמה פוליטיקאים שהשתתפו בהפגנה, שיבח את מודל ההתנגדות העממית הלא-אלים שאימצו תושבי סוסיא ותושבי כפרים אחרים שעומדים בפני גירוש. "השילוב בין התנגדות עממית בשטח, לבין סולידריות בינלאומית וצעדי חרם, משיכת השקעות וסנקציות נגד המדיניות הישראלית מאוד פורה ואפקטיבי בשלב הזה", אמר ברגותי.

המפגינים קראו "לא לגירוש תושבי סוסיא", והדגישו כי הסיפור של סוסיא הוא לא מקרה מבודד, וכי מדובר במציאות מתמשכת של כפרים רבים בגדה המערבית, שישראל מנסה לפנותם. בסיום ההפגנה תלו הפעילים באנר גדול על הכביש הראשי בו עוברים המתנחלים הנוסעים באיזור עליו נכתב בשלוש שפות "סוסיא תישאר פלסטינית".

הכפר סוסיא זכה לתשומת לב דיפלומטית ובינלאומית חסרת תקדים בשבועות ובחודשים האחרונים. דיפלומטים אירופאים, מחלקת המדינה האמריקאית ופעילים ברחבי העולם דרשו שישראל תימנע מהריסת הכפר, ותכיר בו באופן שיסדיר את מעמדו.

> בהי"ד הארצי לעבודה: מותר להפלות עובדים פלסטינים באזור תעשייה ישראלי

פעילים תולים באנר על הדרך הראשית שמובילה לישוב המקורי סוסיא ממנו גורשו לטובת התנחלות יהודית. 24 ביולי 2015 (קרן מנור/אקטיבסטילס)

פעילים תולים באנר על הדרך הראשית שמובילה לישוב המקורי סוסיא ממנו גורשו לטובת התנחלות יהודית. 24 ביולי 2015 (קרן מנור/אקטיבסטילס)

רקע: ארכיאולוגיה ונישול

340 תושבי הכפר סוסיא נאבקים מזה שנים בבית המשפט על זכותם להישאר על אדמתם. הכפר ממוקם בדרום הר חברון, בשטח סי, אשר על-פי הסכמי אוסלו נמצא תחת שליטה ישראלית מלאה. תושבי הכפר גורשו לראשונה מאדמתם בשנת 1986 עם בניית ההתנחלות סוסיא והקמת אתר ארכיאולוגי על חורבות הכפר. בעקבות כך העתיקו תושבי הכפר את מקומם אל אדמותיהם החקלאיות הסמוכות, ומאז ועד היום הם נלחמים על זכותם להתקיים במקום.

הצבא, ששולט בכל אספקט של חייהם של התושבים בגדה המערבית, לא הכיר מעולם בכפר. עד היום חיים תושבי סוסיא ללא חיבור לחשמל או למים זורמים, ודרך הגישה לכפר אינה סלולה. לעומת זאת, בהתנחלויות יהודיות לא חוקיות, כאלה שהוקמו על קרקע פלסטינית, הרשויות ממהרות לספק חשמל, מים, אבטחה ועוד. המונחים "סטנדרטים כפולים" או "אפליה" אפילו לא מתחילים לתאר את המציאות הכפולה בחלק הזה של הגדה המערבית.

לאורך השנים הנפיק הצבא שורת צווי הריסה נגד בתים בכפר בטענה לבנייה בלתי חוקית. למותר לציין כי הסיבה בשלה פלסטינים בדרום הר חברון בונים באופן בלתי חוקי היא שהרשויות הישראליות מעולם לא נתנו לתושבים באזור היתרי בנייה או זכויות תכנון כלשהן. הצבא דוחה כ-90 אחוזים מכלל בקשות התכנון הפלסטיניות בשטחי סי, ומרבית הכפרים באזור סובלים ממגבלות זהות ומאיום צווי ההריסה.

לא נעשה מעולם שום ניסיון למצוא פתרון משפטי שיאפשר לתושבי סוסיא להישאר על אדמתם. בכוונת הצבא להעביר כעת את תושבי סוסיא לעיר יטא הסמוכה, שממוקמת בשטח איי, שנמצא תחת שליטת הרשות הפלסטינית. סוסיא, כאמור, ממוקמת בשטח סי שבאחריות ישראלית.

> מדוע מסרבת ישראל להכיר באורח חיים מסורתי של האוכלוסיה הפלסטינית?

מאות השתתפו בהפגנה נגד הריסת הכפר סוסיא (קרן מנור/אקטיבסטילס)

מאות השתתפו בהפגנה נגד הריסת הכפר סוסיא (קרן מנור/אקטיבסטילס)

האוהלים שמהווים את מרבית הכפר סוסיא שתושביו עומדים בפני גירוש. (אורן זיו/אקטיבסטילס)

האוהלים שמהווים את מרבית הכפר סוסיא שתושביו עומדים בפני גירוש. (אורן זיו/אקטיבסטילס)

לפני עשרים שנה חילקו הסכמי אוסלו את הגדה המערבית לשלושה אזורים, במה שהיה אמור להיות צעד מעבר זמני. שטח סי, הכולל יותר מ-60 אחוזים מהגדה נותר מאז בשליטה ישראלית מלאה – אזרחית ובטחונית. חלק מחברי הממשלה הנוכחית הצהירו מפורשות על רצונם לספח את השטח הזה לישראל, וזאת בניגוד לחוק הבינלאומי. בתרחיש כזה, ישראל תרצה לספח כמה שיותר שטח ועליו כמה שפחות פלסטינים. זה הרקע למאמצים הגוברים ולתוכניות להעברה ולנישול של הבדואים והתושבים בדרום הר חברון ובבקעת הירדן.

מתאמת הסוגיות ההומניטריות מטעם האו"ם, דניאלה אוון, הזכירה במהלך ביקור של דיפלומטים בכפר בחודש שעבר כי מאמצים פלסטיניים ובינלאומיים, כמו גם קמפיינים ציבוריים, הצליחו למנוע בעבר תוכניות לפינוי תושבים פלסטיניים, וציינה כי התוכנית הישראלית להריסת הכפר עלולה להסתיים בטרנספר בכוח של תושביו. "צעד כזה יעמוד בניגוד למחויבויותיה של ישראל מתוקף אמנת ז'נבה הרביעית, החוק ההומניטרי הבינלאומי, והחקיקה בתחום זכויות האדם", הוסיפה.

תושבי סוסיא מנהלים כרגע את הקרב האחרון שלהם בבג"צ. הדיון במקרה שלהם עדיין מתנהל, אולם רק לפני כחודשיים סרב שופט בית המשפט העליון נעם סולברג, מתנחל בעצמו, להוציא צו מניעה נגד ההריסה עד לקיום הדיון בעתירתם.

הדחפורים חונים סמוך לסוסיא כבר מספר שבועות. עכשיו עם תום הרמדאן הכפר נמצא בפני איום מיידי. אבל התושבים מקווים שהזרקור והלחץ הבינלאומי שמופנים כרגע למאבק שלהם יצליחו להציל אותם מההרס הצפוי ומהעברה בכפיה של מאות אנשים מבתיהם.

 מיכאל שפר עומר-מן הוא עיתונאי, ועורך האתר 972+. הפוסט פורסם במקור באנגלית ב-972+.

> לחגוג עיד אל-פיטר בין ההריסות בעזה

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
ראש הממשלה, בנימין נתניהו, נותן הצהרה לתקשורת אחרי פגישת קבינט בקריה בעקבות ההסלמה בעזה, ב-12 בנובמבר 2019 (צילום: מרים אלסטר / פלאש90)

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, נותן הצהרה לתקשורת אחרי פגישת קבינט בקריה בעקבות ההסלמה בעזה, ב-12 בנובמבר 2019 (צילום: מרים אלסטר / פלאש90)

נתניהו משקר והתקשורת קונה: טיבי לא הקריא שמות מחבלים

בימי צוק איתן הקריא ח"כ טיבי בכנסת שמות של ילדים ונשים שנהרגו כשהלכו ברחוב או שהו בביתם. זה לא הפריע לנתניהו לטעון שהוא קרא שמות של "מחבלים", איש לא בדק – והשקר נהפך לאמת. את אותו הדבר הוא גם עשה לנאומה של עאידה תומא סלימאן בהפגנה נגד המלחמה אתמול

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf