הצבא גזר עשרים ימי מחבוש על סרבנית מצפון מקרית טבעון

זו הפעם השניה שהצבא שולח את מאיה ברנד-פיגנבאום לכלא בשל סירובה. בסיום התקופה היא תרצה במצטבר 27 ימים במחבוש. למרות שהצבא החליט לפטור את סרבן המצפון רומן לוין משירות, בתום למעלה מ-70 ימים בכלא, ביצוע ההחלטה מתעכב

מאת:
השאירו תגובה
א א א

סרבנית המצפון מאיה ברנד-פיגנבאום בת ה-18 מקרית טבעון נשלחה לעשרים ימי מחבוש בכלא בשל סירובה לשרת בצבא. זוהי כליאתה השנייה של ברנד-פיגנבאום. קדמה לה כליאה של שבעה ימים, ועם סיום התקופה הנוכחית היא תרצה במצטבר 27 ימי מחבוש בכלא שש. בהצהרת הסירוב שפרסמה, (ההצהרה המלאה בסוף הידיעה) כתבה ברנד-פיגנבאום: "אני מסרבת לשרת בצבא כי אני מאמינה שזו הדרך המשמעותית והטובה ביותר בשבילי לקדם עקרונות אנטי-מלחמתיים ולתרום לסיום הכיבוש".

ברנד-פיגנבאום אמורה להתגייס ב-14 ביולי, אך החליטה להודיע לצבא על סירובה להתגייס. לפני שהתייצבה כדי להצהיר לראשונה על סירובה לשרת בצבא זכתה לביקור תמיכה של יו"ר הרשימה המשותפת (חד"ש) איימן עודה שהגיע לחזק אותה בביתה בקרית טבעון ואמר כי "סרבנים וסרבניות כמו מאיה ברנד-פיגנבאום הם קרן אור של אנושיות שמאיר את הדרך אל סיום הכיבוש וקידום השלום". ביום שנקבע הגיוס שלה היא הגיעה לבקו"ם כשהיא מלווה במפגינים, בהם גם ח"כ עופר כסיף שהגיע כדי לחזק אותה ואמר כי "דרכה של מאיה היא דרך של שלום ושוויון לכל יושבי הארץ, והיא מוכנה לשבת בכלא במאבקה הצודק".

"איני יכולה לקחת חלק בצבא שמדכא ומפר את זכויות האדם הבסיסיות של אחיי ואחיותיי הפלסטינים", סרבנית הצפון מאיה ברנד-פיגנבאום (צילום: עידו רמון/מסרבות)

"איני יכולה לקחת חלק בצבא שמדכא ומפר את זכויות האדם הבסיסיות של אחיי ואחיותיי הפלסטינים", סרבנית הצפון מאיה ברנד-פיגנבאום (צילום: עידו רמון/מסרבות)

במקביל, מתעכב שחרורו של סרבן המצפון רומן לוין, בן 20 מבת-ים, וזאת למרות שהומלץ לשחרר אותו מטעמי אי התאמה. לוין ריצה כבר למעלה מ-70 ימי מחבוש בכלא הצבאי. לאחרונה הופיע בפני ועדת מצפון, שדחתה את בקשתו לפטור מטעמי מצפון אך המליצה על פטור מטעמי אי-התאמה. ועדת אי-התאמה אליה זומן לאחר מכן המליצה על שחרורו, אולם תהליך אישור ההחלטה מתמהמה.

לוין נכלא לראשונה לאחר שנה וחצי של שירות כנהג תובלה בצבא, שלאחריה החליט כי אינו מעוניין להמשיך בשירותו בשל מדיניות הכיבוש, הדיכוי והאי-שוויון שמיישם הצבא. בהצהרת הסירוב שפרסם טרם כניסתו הראשונה לכלא, כתב: "שירתי בצבא כנהג משאית, וחלק גדול מהתפקיד זה נסיעות בשטחים. כשהתגייסתי חשבתי שהצבא משרת את האינטרסים של אזרחי ישראל, אבל אחרי ששירתי בשטחים הבנתי שמה שהצבא עושה בהם לא משרת את האינטרסים שלי ושל כלל העובדים הישראלים, בייחוד אחרי הרצח המתמשך של המפגינים בגדר בעזה. חוק הלאום חיזק אצלי הבנה זו. הגעתי למסקנה שאי אפשר לאחוז את החבל בשני קצוותיו- להתנגד לכיבוש, לגזענות ולסדר הקפיטליסטי, וגם לשרת בצבא המשמר דברים אלה".

"הגעתי למסקנה שאי אפשר לאחוז את החבל בשני קצוותיו - להתנגד לכיבוש, לגזענות ולסדר הקפיטליסטי, וגם לשרת בצבא המשמר דברים אלה", סרבן המצפון רומן לוין. (צילום: עידו רמון / מסרבות)

"הגעתי למסקנה שאי אפשר לאחוז את החבל בשני קצוותיו – להתנגד לכיבוש, לגזענות ולסדר הקפיטליסטי, וגם לשרת בצבא המשמר דברים אלה", סרבן המצפון רומן לוין. (צילום: עידו רמון / מסרבות)

הצהרת הסירוב המלאה של מאיה ברנד-פיגנבאום:

קוראים לי מאיה ברנד-פיגנבאום, ובתאריך הגיוס שלי, ה-14.7.2019, אסרב להתגייס. ההחלטה הזו מתגבשת בי מזה כמה שנים, בידיעה שאני צפויה להישלח לכלא צבאי בשל כך. אני מסרבת לשרת בצבא כי אני מאמינה שזו הדרך המשמעותית והטובה ביותר בשבילי לקדם עקרונות אנטי-מלחמתיים ולתרום לסיום הכיבוש.

הערכים המרכזיים שעליהם התחנכתי וגדלתי הם ערך השוויון, שלפיו אני רואה את כולן ואותי ביניהן כשוות, וערך החשיבה הביקורתית, שלפיו אני מקפידה לא לקחת דבר כמובן מאליו ומנסה לחשוב על דברים לעומק ולהיפתח לנקודות מבט שונות.

מגיל צעיר היו לי הזדמנויות רבות לפגוש אנשים רבים שחיים בגדה המערבית תחת הכיבוש. ביקרתי בבתיהם, שמעתי את סיפורי חייהם, וראיתי אנשים שהחופש שלהם נגזל מהם. הייתי חלק ממפגשים בין יהודים ופלסטינים שמתעסקים בשינוי חברתי ופועלים דרך מאבק לא אלים לסיום הכיבוש- למען מציאות של חיים משותפים, בטוחים, שווים וחופשיים.

הדרך של מאבק לא אלים לשינוי חברתי תמיד דיברה אליי, דרך מנהיגים ומנהיגות גדולים כמו גנדי, וואנגרי מטאי ומרטין לותר קינג קיבלתי השראה ותקווה לפעול למען עולם טוב יותר, ולהיאבק בדיכוי למען שיפור חייהם של כל בני האדם.

אני מאמינה שכל בני האדם, גם אם אינם מסכימים בדעתם הפוליטית, יסכימו שמלחמה היא דבר שזורע הרס, הרג ועוני, ואינו משפר בדבר את החברה האנושית. מתוך מחויבות לאמונה שמדינות, עמים ובני אדם יכולים לפתור סכסוכים ואי-הסכמות באמצעות תקשורת מכבדת ולא-אלימה, איני יכולה לקחת חלק בארגון שמתפעל מלחמות.

דרך הקשרים הקרובים שיצרתי עם אנשים שונים ממקומות רבים בעולם, פיתחתי את ההבנה שדת, לאום וצבע עור לא אמורים להוות מכשול ביחסים בין בני אדם. על אף החזון שלי לאנושות חסרת הפרדות, במציאות – אנשים מחולקים לקבוצות לפי דת, שפה וצבע עור. החלוקה הזאת יוצרת פערים חברתיים, חוסר שוויון, ניכור, פחד ושנאה. אני מאמינה שלכל קבוצה הזכות לממש את עצמה לא על חשבון אחרים. אני חיה במדינה יהודית שמממשת את הזכות הלאומית שלה, אך פוגעת בזכות למימוש לאומי של עמים אחרים, בתוך ישראל ומחוצה לה.

בעודי מסרבת אני נושאת בליבי את כל סיפוריהם האישים של חבריי על העוולות שנגרמו להם כתוצאה מהשלטון הצבאי לאורך כל חייהם. לבי עם חבריי הפלסטינים שחיים בפחד ובחוסר ביטחון תמידי. לבי עם ילדים פלסטינים שנלקחים מהוריהם למעצר וסובלים מיחס מחפיר הרומס את כבודם כבני אדם. לבי עם כל האזרחים החפים מפשע שנהרגו כי הפגינו למען חירותם בצורה לא אלימה.

אני מוחה על היחס המשפיל שסובלים אנשים שרוצים לחיות חיים חופשיים ועוברים כל יום דרך מחסומים. אני מוחה על כל פשעי המלחמה שנעשים בשקט מתחת לפני השטח.

אני מחויבת לחבריי הפלסטינים שפועלים בצורה לא אלימה, ולכן גם אני כישראלית פועלת בצורה לא אלימה למען השלום וסיום הכיבוש. איני יכולה לקחת חלק בצבא שמדכא ומפר את זכויות האדם הבסיסיות של אחיי ואחיותיי הפלסטינים.

מצב זה של שליטה בעם שלם למשך עשרות שנים פוגע בבטחונה של מדינת ישראל. כאישה שאוהבת את הארץ הזאת, שנופיה ואנשיה הם חלק ממני, לא אוכל לקחת חלק בשימור המצב הזה. אני ערה לכך שבמציאות שלנו דרוש צבא שיפעל לצורכי הגנה מפני איומים ממשיים, יחד עם זאת דרושים אנשים שיפעלו לטובת מציאות ללא מלחמות. פעילות אנטי מלחמתית היא לטובת המדינה והעולם ותביא ביטחון לטווח הארוך. פעילות לפתרון הסכסוך וסיום הכיבוש היא לטובת כל יושבי הארץ בין אם הם יהודים, מוסלמים או נוצרים.

סירובי לקחת חלק בצבא נובע מרצון לשינוי חברתי מיטיב, מרצון לייצר חברה שערכיה מתבססים על כבוד, תקשורת, אי אלימות, הקשבה, אהבה ושוויון.

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן

"אין ילד בשכונה בלי טראומה מהחודשיים האחרונים". ילד בעיסאוויה (יובל אברהם)

ביום משחקים ביהודים נגד ערבים, בלילה באים החיילים. קיץ בעיסאוויה

ילדי עיסאוויה מבלים את חופשת הקיץ שלהם בתוך שכונה שהפכה לזירת מלחמה. בין רימוני ההלם והגז הם רואים את האבות והאחים שלהם נעצרים ומושפלים יום יום. "אין ילד בשכונה בלי טראומה"

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf