מבחן ספר פתוח - השפן התורן מכובע השקרים של בנט

מחקרים מראים שדווקא מבחן ספר סגור מעודד למידה מעמיקה יותר, ומסייע לשימור הידע לטווח רחוק. אולי אם בנט היה משנן את החומר במקום להפריח סיסמאות, הוא היה יודע את זה

א א א

השבוע בישר לנו שר החינוך נפתלי בנט על "מהלך הדגל" החדש של משרדו: בחינות בגרות עם ספר פתוח. באמת היה קצת משעמם אחרי כמה חודשים בלי איזה רפורמה חינוכית תורנית. "אנו זקוקים לנוער חוקר ומעמיק ולא רק משנן" אמר בנט, ומנכ"ל המשרד שמואל אבואב הוסיף שאנחנו "צועדים קדימה ללמידה שמעודדת חשיבה מסדר גבוה" בעידן שבו "המידע כולו זמין בלחיצת כפתור".

האמנם? ודאי שלא. זאת שטות לחשוב שאם המידע זמין בספרים ובאינטרנט, זה מייתר את הצורך ללמוד אותו ואפילו לשננו. התקווה שאפשר להבין משהו מבלי לדעת אותו היא מגוחכת. משול הדבר לניסיון ליצור שרשרת ללא חרוזים. אם בנט או אבואב היו אוספים את המידע הקיים באינטרנט, כפי שאציג לכם מיד, הם לא היו ממהרים להכריז שמבחן ספר פתוח מעודד חשיבה מסדר גבוה, ואף לא נוער חוקר ומעמיק. למסקנות האלה אפשר להגיע רק על סמך בורות, וזאת ההוכחה שאין קיצורי דרך ופתרונות קסם בהוראה ובלמידה.

מבחן ספר פתוח אינו מסייע לשימור הידע

ברשת האינטרנט תוכלו למצוא מספר רב של מחקרים בנושא. בחרתי שלושה, ואציג אותם בקצרה. במחקר הראשון משנת 2009 השיבו תלמידים על מבחן שבדק אם הם הבינו את מה שקראו קודם לכן: מאמר קצר אודות ההיסטוריה של פנסילבניה. חלקם נבחנו עם המאמר לנגד עיניהם (מבחן ספר פתוח), וחלקם ללא. חשוב להדגיש שהם לא ידעו מראש איזה מבחן ייבחנו.

יומיים לאחר המבחן הראשון נערך מבחן נוסף, שבדק את יכולת התלמידים לשמור את מה שלמדו למשך זמן. במבחן זה היו שאלות פשוטות ברמת זיכרון של עובדות מתוך הטקסט כגון: כמה מתיישבים הגיעו בשנה הראשונה לפנסילבניה? ועד שאלות ברמת חשיבה גבוהה, כגון להסיק מסקנות שלא היו מוזכרות בטקסט במפורש. למשל: מדוע פנסילבניה יכולה להיחשב כקהילת כור היתוך? או מדוע העיר פילדלפיה התפתחה וגדלה במהירות?

אי אפשר להבין בלי לדעת את החומר. תלמידים במבחן בגרות במתמטיקה (צילום: יוסי זליגר/פלאש90)

הציונים של התלמידים במבחן ספר פתוח היו גבוהים יותר מאשר אלה שנבחנו ללא המאמר מול עיניהם. עם זאת, במבחן שנערך לאחר יומיים, קיבלו שתי הקבוצות את אותו ציון ממוצע בדיוק. נזכור שהתלמידים לא ידעו איזה מבחן יקבלו, ולכן כולם למדו את הטקסט בדרך דומה. כלומר, ההבדלים בציונים משקפים את ההבדל בסוג המבחן ולא את ההבדל בסוג הלמידה. לכן זה לא מפתיע שהמבחן עם טקסט פתוח היה קל יותר לפיתרון, והציונים שהתקבלו בו היו גבוהים יותר. עם זאת, מכיוון שלא ננקטה דרך למידה שונה, אין להתפלא שאחרי יומיים התלמידים זכרו את אותו היקף מידע, לא משנה כיצד נבחנו במבחן הראשון.

החוקרים חזרו על הניסוי, אלא שהפעם הודיעו לתלמידים מראש איזה מבחן הם אמורים לעבור. כלומר, ניתן להניח שהתלמידים נקטו בגישת למידה שונה, בהתאם לסוג המבחן. בדומה לניסוי הראשון, גם כאן ציוני התלמידים במבחן ספר פתוח היו גבוהים יותר מציוני התלמידים בספר סגור. הסיבה לכך יכולה להיות שרמת החרדה של התלמידים במבחן ספר פתוח נמוכה יותר, ולכן הם מצליחים יותר במבחן.

הפתעה גדולה חיכתה לחוקרים בתוצאות מבחן השימור שנערך לאחר יומיים. התלמידים שנבחנו בגישת ספר סגור קיבלו ציונים גבוהים יותר בשאלות הידע, ההבנה והיישום כאחד. ממוצע הציונים שלהם בשאלות חשיבה בדרגה הגבוהה של יישום ומסקנות, היה גבוה בתשע נקודות מתוך מאה. הם פשוט למדו טוב יותר את הטקסט מחבריהם שציפו ונבחנו במבחן ספר פתוח.

מבחן ספר פתוח אינו מעודד למידה מעמיקה

אז מה ההבדל באסטרטגיית הלמידה של התלמידים? את זה בדק מחקר אחר משנת 2010. במהלך קורס רפואה באוניברסיטה נבחנו הסטודנטים מדי שבוע, אודות מאמר מדעי שנלמד בשבוע החולף. הסטודנטים ידעו מראש שהמבחנים בשבועות הראשון והשלישי יהיו עם ספר פתוח, כלומר הם יוכלו לפתוח את המאמר הנלמד בזמן הבחינה, ואילו המבחנים בשבועות השני והרביעי יהיו בגישת ספר סגור (ללא המאמר הנלמד).

החוקרים התמקדו בדרך שבה הסטודנטים התכוננו לכל מבחן, ולא בתוצאות המבחנים. לשם כך, בתחילתו של כל מבחן ענו הסטודנטים על שאלון קצר שבו דיווחו על סגנון הלמידה שנקטו לקראת המבחן. הסטודנטים העידו על הפעלת חשיבה בדרגות שונות. דרגת הבנה, כגון: "הצלחתי במהירות להבחין בין עובדות לבין נושאים צדדיים"; דרגת יישום, שהוא קישור בין הטקסט הנלמד לבין מידע ממקורות אחרים, כגון: "בזמן הקריאה חשבתי על דוגמאות שאני מכיר"; ודרגת ניתוח, כגון: "בזמן ההכנה רשמתי לעצמי בצד מספר מסקנות מהטקסט".

אז מי הפעילו חשיבה בדרגה עמוקה יותר? הנחת החוקרים הייתה, בדומה לשר החינוך שלנו, שההכנות למבחן פתוח יניבו למידה משמעותית ועמוקה יותר. אולם זה לא מה שקרה. בלשון החוקרים: "מבחנים עם ספר סגור קשורים בעוצמה גבוהה יותר לגישה של למידה מעמיקה מאשר מבחנים עם ספר פתוח". הללויה.

אם גם אתם מופתעים, הנה ההסבר: אנחנו יודעים שמבחן ספר סגור מעורר חרדה גבוה בקרב התלמידים, ושמבחן ספר פתוח מקטין חרדה זאת (שזה כנראה היתרון היחיד שלו). אבל, יש הבדל דק בין חרדה (שזה רע) לבין דריכות (שזה הכרחי). החוקרים מסבירים שמבחן ספר פתוח מקטין את הדריכות של התלמידים בזמן שבו הם מתכוננים לבחינה. הם מניחים שהם לא יופתעו מהמבחן, שהרי מה שצריך לדעת יהיה פתוח לנגד עיניהם. על כן "התלמידים מגלים מוטיבציה גבוהה יותר ללמוד לקראת מבחן ספר סגור […] "מתייחסים למבחן ספר סגור כמשמעותי יותר" ומפנים לו את הזמן והריכוז הנדרשים. בעברית פשוטה: השינון, במובן של העמקה בטקסט, שאנחנו כל כך אוהבים לבטל את חשיבותו, יוצר למידה משמעותית יותר.

תלמידים מצטיינים מצטיינים בכל הגישות

היבט נוסף נבדק במחקר משנת 2012. במהלך קורסים בפסיכולוגיה ובסטטיסטיקה התקיימו מספר נבחנים נפרדים, בהתאם לתוכן שנלמד בכל תקופה. החוקרים שיבצו את התלמידים כך, שכל תלמיד השתתף בכל סוגי המבחנים. פעם אחת מבחן ספר סגור, פעם אחרת מבחן ספר פתוח, ופעם שלישית מבחן שבו הם הורשו להשתמש בסיכום שהם כתבו לעצמם בזמן ההכנה למבחן.

מה שנמצא הוא שהיה מתאם גבוה מאוד בין תוצאות המבחנים עבור כל תלמיד. תלמידים שמצליחים במבחן מסוג אחד, מצליחים גם בסוגי המבחנים האחרים, ולהיפך: תלמידים שקיבלו ציונים נמוכים, קיבלו ציונים נמוכים בכל סוגי המבחנים. גם הפערים בין התלמידים נותרו דומים. כלומר, תלמיד שמצליח בלימודים הוא תלמיד שמצליח ללא קשר לסוג המבחן, וכך גם תלמיד שנכשל. סוג המבחן לא יוצר שום הוקוס פוקוס באיכות הלמידה של התלמיד הבודד.

כללו של דבר, בחינוך הדברים מורכבים, ואין מהפכות אינסטנט. סוג המבחן שלעצמו לא יוצר הבדל או שינוי משמעותי. מעל הכול, יש לחשוב על תפיסת החינוך: האם החינוך נועד לעצב את התלמיד, ולבחון עד כמה הוא מתקרב לדמות ה"בוגר האידאלי", או שהחינוך נועד לאפשר לתלמיד להתפתח לעצמו, ואז ממילא כל סוגי המבחנים הם דבר מיותר ומזיק.

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
מפגינים מול ביתו של איתמר דויטשר, מנכ"ל חברת הבנייה אלקטרה (אורן זיו / אקטיבסטילס)

מפגינים מול ביתו של איתמר דויטשר, מנכ"ל חברת הבנייה אלקטרה (אורן זיו / אקטיבסטילס)

באים לקבלנים: מחאה מול מנכ"ל "אלקטרה" בשל מותם של פועלי בניין

בשבוע שעבר נהרגו שני פועלים באתר החברה בראש העין. מאז 2015 נהרגו באתרי "אלקטרה" תשעה בני אדם. הפעילים, שהפגינו מול ביתו של מנכ"ל החברה, דרשו ממנו לקחת אחריות: "דם על הידיים שלך"

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf