מבחני המיצ"ב אינם דורשים שינון ולכן הם מיותרים

מבחני המיצ"ב מחייבים יכולות חשיבה גבוהות ומורכבות. הדרך היחידה לרכוש זאת היא בהוראה מסודרת וסבלנית של תכניות הלימודים. הטרור וההיסטריה של המבחנים רק מפריעים. ראו שאלות לדוגמה

מאת:
השאירו תגובה
א א א

ביום ראשון השבוע פרסם ליאור דטל בדה מרקר כי "מנהלי בתי ספר רימו במבחני המיצ"ב", על מנת לשפר את ציוני התלמידים ואת יוקרת בית ספרם. בדיון הציבורי שהתעורר נטען, בין השאר, שמבחנים חיצוניים (סטנדרטים לכל מערכת החינוך) מרדדים את הלמידה ומקדשים שינון ידע "והקאתו" במבחן.

אתם מוזמנים להתמודד עם שתי שאלות שאציג בהמשך ולהיווכח שזה פשוט לא נכון. כדי להצליח במבחנים הסטנדרטיים נדרשים התלמידים להפגין יכולות חשיבה גבוהות ביותר: השוואה, זיהוי הנחות חבויות, ניבוי תוצאות, הפשטה, הסקה ועוד. את אלה – לא ניתן ללמוד על ידי שינון.

ואכן, כפי שפורסם, הפעולות שנעשו כדי להטות את הציונים לטובה כלל לא צלחו, וציוני התלמידים נותרו נמוכים. מבחני המיצ"ב אינם פוגעים בלמידה, אלא בהוראה. העברת המסר למורות ולמורים כי עליהם להכין את התלמידים לבחינה היא שורש הרע. משום שמורה אינו יכול "להעתיק" כישורי חשיבה שהוא עצמו שולט בהם אל מוחותיהם של התלמידים. היכולות האלה מתפתחות בהדרגה בהתאם לגיל ולהיקף ההתנסות הלימודית שהתלמידים חווים.

מכאן שהמורות והמורים צריכים לאפשר לתלמידים להתנסות בלמידה מעמיקה והולכת של התכנים, ולתמוך בהם בשעה שהם מתמודדים עם המשימות הלימודיות. בחינות המיצ"ב אינן דורשות שינון, אבל הן מסרסות את המורות מלעשות את מה שהן יודעות לעשות: להורות את תכניות הלימודים, בסבלנות ועל פי השלבים המתאימים להתפתחות הילדים.

אגב, במשרד החינוך יודעים את זה. כבר לפני עשר שנים התריע המשרד בנבואה מדויקת, שלנוכח מבחני המיצ"ב המורים והמנהלים "ינקטו פעולות שמטרתן להעלות בכל מחיר את ממוצע ההישגים הבית ספריים, ברוב המקרים לא בדרך של שיפור ההוראה".

שאלה בחשבון

שאלה מתוך מבחן מיצ"ב במתמטיקה לכיתה ה', מאי 2018:
בחופשת הקיץ השגיח יונתן על ילדים קטנים בתשלום. עד השעה 20:00 שילמו לו 30 ₪ לשעה. מהשעה 20:00 ואילך שילמו לו 25 ₪ לשעה. באחד הימים התחיל יונתן לעבוד בשעה 17:00 וקיבל על עבודתו באותו יום 140 ₪. באיזה שעה סיים יונתן לעבוד?

אם כן, דווקא החלק החשבוני שבשאלה אינו כה מסובך. אני מניח שכל הקוראים יצליחו לפתור את התרגיל:

האתגר בשאלה (לכיתה ה'!) הוא כמובן לעבור מהסיפור הכתוב אל המשוואה החשבונית המתאימה. בעיות מילוליות כגון זאת, הן לב ליבה של הוראת מתמטיקה. זה בדיוק המקום שבו התלמיד יוצר משמעות ל"חומר" הנלמד, ומפתח כישורי חשיבה מתקדמים שישרתו אותו בכל תחום בחייו. לשם תרגום הבעיה המילולית לתרגיל חשבוני נדרשת יכולת הפשטה. כלומר להפשיט מהסיפור את הפרטים של המקרה המתואר, ולהישאר רק עם המספרים.

מבחני המיצ"ב מטילים טרור על המערכת. תלמידים נבחנים בכיתה (צילום: הדס פרוש / פלאש 90)

מבחני המיצ"ב מטילים טרור על המערכת. תלמידים נבחנים בכיתה (צילום: הדס פרוש / פלאש 90)

אני נעזר בספר המצוין (והמומלץ) על הוראת המתמטיקה "חשבון להורים" מאת רון אהרוני (שוקן, 2004) שמסביר: "פיסת מידע אפשר להעביר למישהו אחר, הפשטה צריך לעזור לו לבנות בעצמו על ידי הכוונתו למקרים הפרטיים שלה". במילים אחרות: "הדוגמה היא דרך המלך להפשטה". השאלה הזאת במבחן אכן מעודדת למידה ברמה גבוהה, ודאי לא שינון ידע. אולם המבחן מעקר את ההוראה. אם אין מבוגר שתומך בהתנסות של התלמיד "לבנות בעצמו", בשביל מה בכלל צריך בית ספר?

שאלה בעברית

במבחן מיצ"ב בעברית לכיתה ה', מאי 2018, מובא טקסט מידע קצר אודות חקלאות אנכית, כלומר גידול ירקות באדניות, המסודרות בקומות בתוך מבנה סגור. בין השאר כתוב: "בחקלאות הנהוגה בימינו משתמשים בחומרי הדברה רבים, והם מזהמים את הסביבה ומזיקים לבריאות בני האדם. בחקלאות האנכית הגידולים הם בתוך מבנה סגור ולא בשדה פתוח. למבנה כזה כמעט לא חודרים חרקים ומזיקים הפוגעים בצמחים, לכן אין צורך להשתמש בחומרי הדברה רבים כדי להילחם בהם."

שאלה: לפניכם תרשים העוסק בשימוש בחומרי הדברה בחקלאות אנכית. בתרשים חסרים שלושה משפטים. בחרו אותם מרשימת המשפטים וכבתו אותם בתרשים לפי הסדר המתאים:

רשימת המשפטים:
– יש מעט מזיקים
– הנזק לסביבה קטן יותר
– הפגיעה בבריאות בני אדם גדולה יותר
– אין צורך להשתמש בחומרי הדברה רבים

כדי לענות על השאלה הזאת, לא די בהבנה ישירה של הכתוב בטקסט. למעשה יש כאן לפחות שלוש משימות המחייבות חשיבה גבוהה. ראשית הסקה. המסקנה שהנזק לסביבה קטן יותר אינה מופיעה בטקסט המקורי. כתוב שם ששימוש בחומרי הדברה רבים מזיק לסביבה, ושבחקלאות אנכית אין צורך בחומרי הדברה רבים. את ההיקש המשלים לגבי הנזק לסביבה, נדרש התלמיד להסיק בעצמו.

שנית, השאלה מחייבת להבין יחסי סיבה ותוצאה. האם אין צורך להשתמש בחומרי הדברה רבים ולכן יש מעט מזיקים, או אולי להיפך? שלישית, השאלה מחייבת מעבר בין ייצוג רעיון במילים רבות ורציפות, לבין הייצוג שלו בתרשים סכמתי. התרשים מציג את התבנית, התוכנית או את ראשי הפרקים של הרעיון בתמציתיות. מכאן שהיכולת לעבור מטקסט מלא לתבנית רעיונית היא הלב של הבנת הנקרא – היכולת לזהות את העיקר.

את כישורי החשיבה שהוזכרו: הסקת מסקנות, הבנת סיבה ותוצאה וזיהוי העיקר, אין אפשרות ללמוד בדרך של שינון. כדי שהתלמידים ירכשו יכולות אלה אין קיצורי דרך בנוסח "הכנה למבחן". מה שנדרש הוא לדבוק בתכנית הלימודים בחינוך לשוני אשר מאפשרת למורה "ללמד קריאה, כתיבה ושיחה, שכתוב וחזרות, הערכה והצגה של הדברים" תוך שהמורה נדרש "לעקוב אחרי התקדמותם של התלמידים ולתכנן את ההוראה בהתאם לכך".

תרדו למורות מהגב!

המבחן הוא מיותר משום שהמורות והמורים מוכשרים לזהות באיזה דרגת חשיבה נמצאים (או מתקשים) התלמידים. המבחן כשלעצמו אינו תורם להם מידע חדש. כל כולו התערבות חיצונית לטובת פקידי משרד החינוך או ההורים, שלא נמצאים בכיתה, כדי להשליט אימה וטרור על התלמידים והמורים. כלי ניהולי (שלילי) ולא כלי אבחוני או לימודי.

ממילא מבחני המיצ"ב אינם אישיים, אלא מוצגים בממוצע בית ספרי או ארצי. כלומר, גם אם המבחן מניב מידע חדש, זה לא מידע שניתן באמצעותו לעזור לתלמיד זה או אחר בהתקדמותו. ואפילו היה המבחן מניב איזשהו מידע אישי שאינו מוכר למורים (והוא לא!), אין לרשות המורים או המנהלים משאבים פנויים כדי לשנות את קצב ההתקדמות שלא לפי המוכתב בתכנית הלימודים.

שורה תחתונה: מבחני המיצ"ב כוללים שאלות חכמות במיוחד, שאין אפשרות להתכונן אליהם, אלא בדרך של הוראה סבלנית, התומכת בהתפתחות יכולות החשיבה של הילדים. את זה עושים באמצעות תכנית הלימודים והמורות והמורים המוכשרים להוראה. המבחן משליט טרור במערכת ולכן מיותר.

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן

הילדים נושאים על גבם את מעמדם של הוריהם . אילוסטרציה (יונתן זינדל/ פלאש90)

מחקר חדש מוכיח: מערכת החינוך משמרת פערים מדור לדור

מחקר חדש ומקיף בארה"ב מצא כי הסיכויים של ילדים שנולדו להורים מהחמישון התחתון להמשיך ללימודים על תיכוניים הוא נמוך משמעותית מילדים להורים בחמישון העליון: 28 אחוז לעומת 78 אחוז, בהתאמה. כך משמרת מערכת החינוך פערים מעמדיים

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf