newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

מבקשי מקלט מסודאן חגגו: "חיכינו לרגע הזה כל החיים"

עם הגעת הידיעות על הפלתו של עומר אלבשיר, הרודן ששלט בסודן ב-30 השנים האחרונות, מבקשי מקלט מסודן יצאו לחגוג בדרום ת"א. אבל הם עדיין חוששים שהמשטר הצבאי יישאר. "אנחנו רוצים דמוקרטיה", הם אומרים, "רוצים לבנות מדינה חדשה"

מאת:

"חירות, שלום, צדק, זה הרצון של העם". בקריאות האלה חגגו היום מבקשי מקלט סודאנים בתל אביב, אחרי שנודע ששליט סודאן עומר אל-באשיר הודח לאחר 30 שנה בשלטון.

עוד לפני שהתקבלה ההודעה הרשמית של הצבא על הפלתו ומעצרו של אל-באשיר, מבקשי מקלט סודאנים התאספו בגינת לוינסקי בדרום תל אביב, קיבלו עדכונים שוטפים מסודאן, והתחילו לחגוג בקריאות "להפיל את המשטר".

״אני מתרגש כל כך, זה הרגע לו חיכיתי כל חיי", אומר מונים הרון, אחד ממבקשי המקלט. "אני כל כך גאה בחברה הסודאנית, הם עשו מאמצים אדירים שהביאו להפלת הדיקטטורה. "הפגנתי בתור סטודנט לפני שנמלטתי. הם מפגינים כבר חמישה חודשים ברצף, עד שהצבא התערב ואמר לדיקטטורה 'די'. אנחנו רוצים שלום ושלווה לעם הזה". הרון אמר שהוא מצטער שאינו יכול להצטרף לחוגגים בסודאן וסיפר שדיבר עם משפחתו ועם חברים בסודאן.

רבים מהפעילים הסודאנים ששוחחנו אתם אמרו שהם מקווים שהדרישה של המפגינים תיענה במלואה: ממשלת מעבר אזרחית ובחירות דמוקרטיות בקרוב ולא ממשלת מעבר צבאית. "אנשים לא יעזבו את הרחובות עד שהם יקבלו את מה שהם ביקשו", אמר הרון. "אנחנו צריכים לבנות מדינה אחרת חדשה, שמאמינה בזכויות אדם ומכבדת את בני כל הדתות". הרון כבר מדמיין את החזרה לסודאן. "לחזור למשפחה, לבית, זה הדבר שאני הכי רוצה", אמר. "אתמול בלילה לא הצלחתי לישון, חשבתי איך אני חוזר לסודאן כדי לעמוד עם האנשים".

מבקשי מקלט חוגגים בגינת לווינסקי בדרום תל אביב (צילום: אורן זיו / אקטיבסטילס)

מבקשי מקלט חוגגים בגינת לווינסקי בדרום תל אביב (צילום: אורן זיו / אקטיבסטילס)

רוצים דמוקרטיה מלאה, לא מוכנים לממשלת מעבר צבאית. מבקשי מקלט חוגגים בגינת לווינסקי בדרום תל אביב (צילום: אורן זיו / אקטיבסטילס)

רוצים דמוקרטיה מלאה, לא מוכנים לממשלת מעבר צבאית. מבקשי מקלט חוגגים בגינת לווינסקי בדרום תל אביב (צילומים: אורן זיו / אקטיבסטילס)

"יש לי רגשות מעורבים", אמר מוטסים עלי, אחד ממנהיגי קהילת מבקשי המקלט מסודאן. "אני מצטער שאני לא שם לחגוג עם האנשים, אבל מצד שני אני כל כך שמח על השינוי שחיכינו לו הרבה מאוד זמן. כל סודאני בכל מקום חוגג היום, זו הלידה מחדש של המדינה שלנו, זו תחילתה של מהפכה חדשה, יש הרבה עבודה לעשות".

"אני לא מאמין להם. המחאה תימשך וגם המשטר הצבאי הזמני ייפול", אומר מונים הרון", "אין להם פתרון, אין להם מה להציע"

עלי וחבריו מתעדכנים כל העת ברשתות החברתיות, צופים בלייב בחבריהם יוצאים מבית הכלא, אחרי שהצבא שחרר את אסירים פוליטיים שחלקם נכלאו במחאה האחרונה וחלקם כלואים כבר עשרים שנה ויותר. "התחלנו את המאבק במשטר לפני שנים", מספר עלי. "היום כל העם הסודאני הצטרף ולכן זה קרה. השאלה היא לא למה זה קרה כעת, אלא מה נעשה עכשיו, איך נבנה מדינה חדשה".

"הייתי פעיל בסודאן ונמלטתי משם כי רדפו אותי", מתאר טוגוד עומר אדם. "קשה לתאר את ההרגשה שלי עכשיו. זה שינוי גדול ואנחנו היינו חלק ממנו. אנחנו קוראים לשלוח את כל הקבוצות הפוליטית הקיצונית לעזאזל ואת כל מי ששיתף פעולה עם אל-באשיר. לא נחזור לדיקטטורה". עומר אדם מדגיש שכעת יעבדו על בניית חברה חדשה "כמו שאמרתי כל השנים, ברגע שהמצב יאפשר, לא אשאר פה רגע אחד מיותר, אני מתגעגע לאמא שלי".

סביב שעות הצהריים, הופיע שר ההגנה הסודאני, אחמד עווד בן עוף, בטלוויזיה הממלכתית כי והודיע שמועצה צבאית תקבל כעת לידיה את ניהול המדינה לתקופת מעבר של  כשנתיים. ההודעה הזו לא עוררה יותר מדי אמון אצל מבקשי המקלט. "הוא (בן עוף) חלק מהמשטר הישן", אומר מובארק אבקר ביחס לשר ההגנה. "הוא דיבר נגד המפגינים בדיוק כמו אל-באשיר ואמר שהם טרוריסטים". לדבריו, אף אחד מהמפגינים לא יסכים לשלטון של ממשלת מעבר צבאית. "אנחנו רוצים שינוי. התפקיד של הצבא הוא לא לנהל את המדינה. ככה הדיקטטורה תימשך. שר ההגנה מתכוון לשמור על המשטר הקודם". ברשתות החברתיות הופצו תמונתו של שר ההגנה עם איקס על פניו לצד קריאות להמשיך ולהגביר את ההפגנות.

אחר הצהריים, החגיגות נמהלו באכזבה מסוימת. "זה שינוי פנים, אבל שום דבר לא השתנה", אומר הרון כשהוא צופה בשידורי אל ג'זירה ומשווה את המצב לחגיגות אחרי מתווה הפליטים שנתניהו אימץ וביטל כעבור זמן קצר. "אני לא מאמין להם. המחאה תימשך וגם המשטר הצבאי הזמני ייפול. אין להם פתרון, אין להם מה להציע".

בישראל חיים היום כ-7000 מבקשי מקלט מסודאן, כמחצית ממספר מבקשי המקלט שהגיעו לישראל במהלך השנים. רבים מהם עזבו את ישראל אחרי פתיחת מתקן חולות, מעטים חזרו לסודאן ורבים מהם עברו למדינות אחרות, שם קיבלו מעמד של פליטים. רק מאות בודדות מבין מבקשי המקלט הסודאנים החיים בישראל קיבלו בה מעמד זמני.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf