newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

מדוע מח"ש לא חוקרת את אירועי אום אל חיראן?

אבו אלקיעאן לא קשור לדאע"ש והוא דימם למוות בזמן שנמנע ממנו טיפול רפואי. אורות הרכבו בו נהג לא היו כבויים, והשוטרים ירו בו לפני שהאיץ, כשלא נשקפה להם סכנה. למרות שגרסאות המשטרה על אירועי אום אל חיראן מתבררות כשקריות במח"ש ממשיכים "לבדוק" במקום לחקור

מאת:

חודש לאחר האירועים הקטלניים באום אל חיראן, למרות עדויות שנגבו משוטרים ועדי ראיה, במחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) עוד לא מצאו לנכון לעבור משלב ה"בדיקה" ולפתוח בחקירה של האירועים שהובילו למותם של שניים בזמן הריסת בתים בכפר הבדואי הבלתי מוכר.

ב-18 בינואר האחרון נהרגו שני בני אדם ביישוב אום אל חיראן: יעקוב אבו אלקיעאן וארז (עמדי) לוי, הראשון מורה תושב הכפר, והשני שוטר שהגיע לאבטח את הריסת ביתו של הראשון. למרות ראיות רבות המראות כי בוצע ירי לא חוקי לעבר אבו אלקיעאן וכי הוא הופקר לדמם למוות, עד היום המחלקה לחקירת שוטרים לא פתחה בחקירה רשמית של המעורבים ומסתפקת בבדיקה אשר, כמו במקרים רבים אחרים, סופה להביא לשיבוש החקירה פלילית.

כזכור, בתקשורת דווח אז כי מחבל מהתנועה האיסלאמית ביצע פיגוע דריסה בעת הפינוי בנגב. אחר כך המשיכה המשטרה ואף קשרה את ה"מחבל" לדאע"ש מכיוון שהחזיק גזרי עיתון בביתו. השר לביטחון פנים אמר: "מחבל השייך לתנועה האסלאמית דהר לעבר כוחותינו במטרה להרוג כמה שיותר שוטרים עוד לפני תחילת הפינוי". גם מפכ"ל המשטרה התייחס בהלוויית השוטר עמדי למקרה, וכינה את אבו אלקיעאן "מחבל בן עוולה".

בימים שלאחר האירוע גרסת המשטרה התרסקה כליל. כבר באותו היום, התברר כי דוברי המשטרה השמיטו את העובדה כי השוטרים הם אלו שירו לעבר אבו אלקיעאן לפני הדריסה, כאשר הרכב לא היווה כל איום. בהמשך המשטרה תיקנה את גרסתה וטענה כי הירי בוצע לאוויר.

Umm al-Hiran – 18 January 2017_Hebrew from Forensic Architecture on Vimeo.

אולם תחקיר ויזואלי שהתפרסם בשיחה מקומית – גם הוא תוצר של פרויקט משותף של קולקטיב אקטיבסטילס ומכון המחקר הלונדוני Forensic Architecturee הראה כי גם הפעם מדובר בטענה שיקרית של המשטרה: הירי הראשוני לא בוצע באוויר, אלא לעבר רכבו של אבו אלקיעאן כאשר זה נסע במהירות נמוכה מאד. למחרת פורסם בערוץ 10 כי הוא נורה בברכו וחזהו, וכי מת לאחר שלא קיבל טיפול רפואי כתוצאה מאבדן דם. תחקיר ויזואלי נוסף שפרסמנו כאן הוכיח כי טענות המשטרה והשר לביטחון פנים גלעד ארדן כאילו רכב של אבו אלקיעאן נסע באורות כבויים ולכן היה מחשיד שיקריות גם הן.

למרות פרסומים אלו, ולמרות שעדים שנכחו במקום ותושאלו במח"ש לאחר המקרה העידו כי הירי של השוטרים בוצע כאשר לא נשקפה להם סכנה ולכן היה לא חוקי – מח"ש עדיין מסרבת לפתוח בחקירה רשמית של האירועים, בפרט של הירי ושל ההפקרה למוות של יעקוב אבו אלקיעאן, אך גם של הפקודות שניתנו לשוטרים, לסיבה שהגיעו לכפר בנשקים שלופים (לעומת פינוי עמונה למשל), ושל אחריות המפקדים לאירועים שסופם בהרג אבו אלקיעאן וגם של השוטר ארז לוי.

בבדיקות מהסוג הזה הממצאים עלולים להיוודע לשוטרים אשר אינם נחקרים באזהרה וניתנת להם הזדמנות להכיר את הגרסאות הרשמיות ולהתאים את עדויותיהם אליהן לשבל החקירה אם זו בכלל תתקיים. חמור מכך המצב במקרה זה כאשר ברור כי גורמי משטרה משקרים בעקביות, שקרים שמתחילים בשר לביטחון פנים, עוברים דרך המפכ"ל אלשיך לדוברות המשטרה, ומשם על הדרך לשוטרים בשטח. אבסורד הוא לסמוך על עדויות אלו.

> המדינה תפצה תושב מז' ירושלים שנעצר כדי למנוע ממנו להפגין

כוחות המשטרה פושטים על אום-אל חיראן, רביעי לפנות השחר (קרן מנור/אקטיבסטילס)

כוחות המשטרה פושטים על אום-אל חיראן, רביעי לפנות השחר (קרן מנור/אקטיבסטילס)

ממח"ש נמסר בתגובה לפנייתנו כי "במסגרת הבדיקה, שעודנה מתבצעת, נאסף מידע מהזירה, נגבו עדויות משוטרים ועדי ראייה ונערכו בדיקות נוספות, אשר לגבי חלקן טרם התקבלו הממצאים. מח״ש משקיעה את מרב המאמצים ופועלת בנחישות על מנת לתת מענה אמיתי לסימני השאלה הנכרכים באירוע".

מתגובה זו אפשר להבין את גישת מח"ש לאירועים, היא לא של גוף חקירה שתפקידו להביא למיצוי הדין עם החשודים, אלא של גוף המנסה לענות על "שאלות", קרי לתאם בין הגרסאות השוטרים לבין המציאות. לא בשביל זה הוקמה מח"ש. היורים והמפקדים הם אלו הוא שתפקידם להסביר את מעשיהם.

כשהמשטרה מערבבת את הטיח

זה לא המקרה הראשון בו מח"ש נוהגת בשיטה זו בעת חשד לפגיעה בלא יהודים. בנובמבר 2014 ירה שוטר  כדור ספוג שחור שפגע בראשו של סאלח סלימאן בן ה-11 בעיסאוויה, שבירושלים המזרחית. מעוצמת הפגיעה סלימאן איבד את הראייה באותה עין ומאז איבד גם את הראייה בעינו השנייה. במאי 2015  הודיעה המחלקה לחקירת שוטרים למשפחה כי החקירה הסתיימה וכי תיק החקירה הועבר לטיפול פרקליט. אולם לאחר חצי שנה נדהמה המשפחה לקבל מכתב חדש ממח"ש הסותר את המכתב הקודם ובו נטען כי כלל לא התקיימה חקירה והם לא מתכוונים לפתוח בכזו, ובמקום זה הסתפקו בבדיקה שהסתיימה בלא כלום.

בינואר 2016  ירה שוטר משמר הגבול כדור ספוג שחור שפגע בראשו של אחמד אבו-חומוס בן ה-12 בעיסאוויה, שבירושלים המזרחית. מעוצמת הפגיעה נגרמה לנער לפגיעה מוחית. במרץ האחרון הודיעה המחלקה לחקירת שוטרים למשפחה כי החקירה הסתיימה וכי תיק החקירה הועבר לטיפול פרקליט. אולם במאי הקודם נדהמה המשפחה לקבל מכתב חדש ממח"ש הסותר את המכתב הקודם ובו נטען כי כלל לא התקיימה חקירה והם לא מתכוונים לפתוח בכזו. כפי הנראה מטרת מחיקת החקירות בדיעבד והחלפתן במושג בדיקה הן בכדי להעלים אותן מתיקי השוטרים.

"בדיקות" אלו, שנערכות במקום חקירה אמיתית, מסתמכות על דיווחי השוטרים בלי שאלו נחקרים ואלו אינם מעומתים כלל עם הסתירות בעדויותיהם. כך הן נסגרות בלא כלום בטענה שאין די מידע לביסוס חשד לעבירה פלילית. אך מכיוון שאין חקירה, גם אין מידע, וכאן מצוי מלכוד נוסף: קשה מאד לעתור נגד סגירת התיקים מכיוון שאלו מכילים חומר חקירה דל מאוד, ולכן כמעט בלתי אפשרי לטעון כי חומר זה אמור להוביל לכתב אישום פלילי. בעצם האפשרות התיאורטית היחידה הנותרת בידי הנפגעים היא לנהל חקירה עצמאית, אולם לרוב גם היא איננה אפשרית.

> "עכשיו אני אתן לך אגרוף שישטח לך את הפרצוף"

שוטרים חמושים מכף רגל ועד ראש, כולל בנשק חם, בהריסת אום אל חיראן (קרן מנור/אקטיבסטילס)

שוטרים חמושים מכף רגל ועד ראש, כולל בנשק חם, בהריסת אום אל חיראן (קרן מנור/אקטיבסטילס)

בפברואר 2016 ירה מתנדב מג"ב לעבר ג'יפ בו נסע מאזן אבו חבאק, 18, וככל הנראה הרג אותו. מח"ש בודקת את המקרה אך לא פתחה בחקירה מכיוון שלטענת מח"ש אין חשד לעבירה פלילית למרות שהג'יפ לא סיכן את השוטרים ולכן לא הייתה סיבה לירי.

הדבר הבולט במיוחד כאשר מדובר בירי בלא יהודים אשר נחשדו בפיגועים. שורה ארוכה של מקרים מהסוג הזה ניתן למצוא כאן, בהם למרות חשד סביר לירי לא חוקי מח"ש סוגרת את התיקים הללו בבדיקות, כאשר התיקים המתעדים בדיקות אלו ריקים לחלוטין.

אסור לאפשר למחלקה לחקירות שוטרים להתנהג באופן דומה בעניין אום אל חיראן. ישנן די והותר ראיות לירי בניגוד לפקודות ולהפקרה למוות. סביר להניח כי ללא הפרסומים השונים במקרה אלו היו הולכות לאיבוד, אך ברגע שנחשפו אלו לא מאפשרות עוד לבזבז זמן יקר בבדיקות משבשות חקירה.

נ.ב.

לצד החקירה, השר לביטחון פנים גלעד ארדן אמר אתמול בהתייחס לאירועי אום אל חיראן כי "אם היו טעויות, נפיק לקחים". זו חזרה מרשימה מהצהרתו ביום הירי כי "מחבל השייך לתנועה האסלאמית דהר לעבר כוחותינו במטרה להרוג כמה שיותר שוטרים", אבל אסור לתת לו לברוח מאחריות בהצהרות ריקות.

גם אם אפשר לייחס חלק מהאירועים לטעויות, מעשי הטיוח בימים שלאחר ההרג הם מעשים פליליים עליהם הוא צריך לתת את הדין. כמוהו המפכ"ל, לא ייתכן שמפכ"ל שמגיב על אירוע בו אזרח נורה למוות ואומר "מחבל בן עוולה ניצל שעת כושר" כאשר אין לו בדל ראיה ימשיך בתפקידו. לא ייתכן ששר לביטחון פנים משקר לגבי ירי באוויר לפני הדריסה, משקר לגבי נסיעה ללא אורות, ומשקר לגבי ראיות כביכול שיש בידי השב"כ ("שנאספו ברכבו של המחבל") שהראו קשר עם דאעש, כאשר לא היו כאלה.

אלו לא טעויות, אלו מעשים מכוונים שהם צריכים לשלם עליהם.

> סדרת רשיון להרוג: התיקים הסגורים של מצ"ח נפתחים

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf