300 תושבי כפר דקייקה בדרום הר חברון עומדים בפני גירוש

מאת |

בית המשפט העליון יכריע בשבוע הבא האם הכפר דקייקה, הממוקם בדרום הר חברון, ייעקר וייהרס ותושביו יגורשו לכפר חמיידה הסמוך - שגם הוא נמצא בסכנת הריסה. רבנים לזכויות אדם: "הפרה חמורה של המשפט הבינלאומי"

בבוקר יום שני הבא (17.7) ייערך דיון בבג"צ לגבי עתיד הכפר הפלסטיני דקייקה שעומד בפני איום הריסה ועקירה. המדינה מתעקשת שהכפר, הנמצא בשוליים של דרום הר חברון בשטחי סי, ייהרס עד מרץ 2018 ותושביו יעברו לכפר הסמוך חמיידה – שגם הוא מצוי בסכנת עקירה.

הכפר הפלסטיני-בדואי דקייקה מונה מעל 300 תושבים. הוא ממוקם בקצה הדרומי של הגדה המערבית. מתוך 140 מבנים, ל-111 קיימים צווי הריסה סופיים בשל מעמדם הלא חוקי. בניסיון לתקן את המצב ולאפשר בנייה, הגיש הכפר תכנית מפורטת על ידי מתכנן מקצועי, פרופ' ראסם ח'מאיסי. תכנית זו נדחתה על ידי המנהל האזרחי וכתגובה, ב-2014 הוגשה עתירה לבג"צ הדורשת את קבלת תכנית המפורטת או לחילופין להורות למינהל האזרחי ליזום תוכנית משלו לכפר, שתאפשר את המשך קיומו במיקומו הנוכחי.

במקרה והעתירה תדחה, או אם בית המשפט יסרב להתערב ב-17 ביולי ולהגן על התושבים מפני הריסה, המדינה עלולה להרוס את הכפר במלואו או בחלקו. 15 בתים שנבנו לאחר הגשת העתירה, חשופים במיוחד להריסה במידה ובית המשפט לא יגן את התושבים. לתושבי הכפר ואורח חייהם החקלאי הייחודי, יש צרכים ההולכים וגדלים. התושבים מבקשים להמשיך בבנייה בסיסית (צרכים עונתיים בעיקר) בתוך גבולות התכנית המוצעת

יצויין כי ישראל אינה מכירה בכפר ומסרבת לאשר את תכנית המתאר המפורטת שיזמו התושבים, אשר תאפשר לתושבים להגיש בקשות לקבלת היתרי בנייה. ללא תכנית מאושרת תושבי הכפר נאלצים לבנות באופן בלתי חוקי. ישראל מבקשת לגרש בטרנספר את תושבי דקייקה לכפר חמיידה תוך שנה. עם זאת, עד היום אין לכפר חמיידה תכנית מאושרת גם כן. המשמעות היא שתושבי דקייקה יהיו פגיעים ושוב חשופים לסיכון של העברה בכפייה והריסות נוספות בעקבות יישום "פתרון" המדינה.

> האנשים שמורידים את השאלטר למליוני בני אדם

מפת האזור ומיקומו של הכפר דקייקה (רבנים לזכויות האדם)

מפת האזור ומיקומו של הכפר דקייקה (רבנים לזכויות האדם)

הכפר דקייקה הוא חלק מהמועצה הכפרית כעבנה-נג'אדה [Kaabne-Najada]. הוא אינו מפריע לכל קהילה, או לכל פעילות אחרת בסביבה. תצלומי אויר מהמקום מראים שדקייקה היתה קיימת עוד לפני הכיבוש הישראלי בשטחים ב-1967.

בארגון רבנים למען זכויות האדם אומרים כי "בניגוד לטענות שנשמעו בבית המשפט, ותוך כדי הפרה של חוקי בית המשפט הבינלאומי, עקירת הכפר תקטע המשכיות של מנהגים מסורתיים וקבלה שלטונית של בעלות הבדואים על אדמותיהם על ידי המשטרים ששלטו בגדה המערבית טרם הכיבוש הישראלי. העברה בכפייה של תושבים מוגנים בשטח כבוש אסורה ומהווה הפרה חמורה של המשפט הבינלאומי ההומניטרי".

> כשהמילה כיבוש מפסיקה לתאר את מה שקורה בין הים לירדן

ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן

אלי ביתאן מתל אביב, כותב ועובד בתקשורת החרדית, בין השאר כותב בעיתון "בקהילה" ועורך לשעבר של אתר "בחדרי חרדים". עורך שותף באתר שיחה מקומית.

גדלתי בבית שמש ובירושלים, את השכלתי רכשתי בבית ספר יסודי של ש״ס, בישיבה קטנה ליטאית בירושלים, ובישיבת פוניבז׳ בבני ברק.

כשהגעתי לתל אביב הבנתי פתאום, שאף במיעוט החילוני הישראלי החותר לשוויון, הופכים ההבדלים הערכיים בין החרדים לחילונים לסיבה שבשמה אפשר להדיר, להפלות ולהתנכל לחרדים. זה קומם אותי.

אני כאן גם כדי לספר לכם על זה.

לעמוד הכותב
X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
silencej89sjf