newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

מה צריך לקרות כדי שדארין טאטור תוכל לצאת מביתה כפי שקבע ביה"מ?

משפטה של המשוררת דארין טאטור נמשך כבר כמעט שנתיים. בינתיים היא נתונה במעצר בית, וכל בקשה שלה להקלה בתנאים מובילה למופע אבסורד נוסף מבית המדרש של מערכת הצדק הישראלית

מאת:

כותב אורח: יואב חיפאווי

מי שהיה מזדמן במקרה לאולם ההמתנה של בית משפט השלום בנצרת בבוקר יום שלישי ה-1.8 יכול היה לחשוב שהמשוררת דארין טאטור זוכתה והיא משתחררת ממעצרה שנמשך כבר כמעט שנתיים. בתום הדיון פרצנו החוצה מהאולם והתפרצנו בצחוק, נשיקות וחיבוקים, מצטלמים תמונות ניצחון לאלבומי ההיסטוריה. בפועל מה שקרה דומה יותר להודעת החזאי על הקלה בעומס החום עם ירידת הטמפרטורה מ-33 ל-32 מעלות.

כזכור, טאטור, משוררת מהכפר ריינה שליד נצרת, נעצרה ב-11 באוקטובר 2015 בעקבות פרסום שיר מחאה כנגד הכיבוש ונגד הרג פלסטינים חפים מפשע. לאחר כחודש הוגש כנגדה כתב אישום באשמת הסתה לאלימות. היא הוחזקה שלושה חודשים בבתי כלא שונים ולאחר מכן חצי שנה במעצר בית עם הגליה בקרית אונו. מאז היא נמצאת במעצר בית "עד תום ההליכים המשפטיים", בביתה שבריינה.

ככל שהמשפט מתמשך, טאטור מגישה מפעם לפעם בקשה נוספת להקלה בתנאי המעצר. בכל פעם שבקשות אלו נידונות, התביעה והשופטים מעמידים פנים כאילו אינם יודעים דבר על העיכובים בבתי המשפט וכאילו שהמשפט אוטוטו הולך להיגמר. בנובמבר שנה שעברה הבטיחו שהמשפט יגמר בינואר 2017. הישיבה האחרונה לדון בתנאי המעצר היתה ב-22 במאי, ואז הסכימה השופטת, למרות התנגדות נחרצת של התביעה, לאשר לטאטור לצאת מביתה בין 9 בבוקר ל-7 בערב. השופטת אמרה אז שהיא מניחה כי זו הבקשה האחרונה להקלה שתידון עד לסיום המשפט.

אלא שהשופטת, שבאה לכאורה להקל על טאטור, קבעה תנאי נוסף – שבכל יציאה כזאת מהבית חייבת טאטור להיות מלווה על ידי אחד מבין חמישה "מפקחים" מורשים: הוריה, שניים מאחיה וגיסתה. הנימוק לצורך בליווי הצמוד הינו שעל טאטור נאסרה גם כל גישה לאינטרנט – ועל כן יש צורך במפקח. ארבעה מהמפקחים עובדים כל שעות היום. אימה של טאטור שומרת על חבורת זאטוטים מבין נכדיה בעוד הוריהם בעבודה, כך שבפועל היא כמעט ולא יכולה לצאת מהבית.

מובן כי מה שהיה מתבקש הוא לבטל את מעצר הבית הטפשי והמיותר הזה, אך לנוכח עקשנות התביעה הציעו תומכותיה של טאטור "פתרון מעשי" בדמות שלוש מפקחות נוספות שיוכלו ללוות אותה ביציאות מהבית.

דחיות והתנגדות

במקום לקבוע מיד דיון בבקשה פשוטה כל כך כמו הוספת מפקחות, שלח בית המשפט את עורכי הדין של טאטור להשיג מהתביעה את עמדתה עוד לפני קביעת מועד לדיון. התביעה לא ענתה, ואז נכנסה למשא ומתן על זהות המפקחות, ולאחר דחיות של כחודשיים הודיעה על סרובה לכל מפקחת נוספת. רק אז קבע בית המשפט את הדיון ל-1.8 בפני שופט המעצרים התורן.

שופט המעצרים התורן משחרר מידי יום עצורים רבים, בהם גם עבריינים אלימים, ומאשר מפקחים ומשמורנים מכל שכבות החברה. גם ביום שלישי היה אולמו של השופט מרגלית, כמו גם אולם ההמתנה הסמוך, מלא בחבורות של עורכי דין, תובעים ומשפחות עצורים המחכים להחלטותיו. למזלנו היינו ראשונים להיקרא, והשופט שרצה לזרז את ההליך שאל את התובעת אם אין מקום להגיע להסכמה. השופט נראה מופתע מסרובה והחל בהליך של חקירת המפקחות המוצעות.

שלוש המפקחות, עפרה ישועה ליית, בלהה גולן ועדית ברסלאור, כולן הכירו את טאטור ואת משפחתה במהלך מעצרה מביקורים בביתה ונוכחות בדיוני המשפט. הן נקראו להעיד בזו אחר זו, כאשר אלו שעדיין לא העידו חייבות לצאת מהאולם כדי לא להכיר את סודות טקס ההשבעה\החקירה של מפקחי מעצר.

> האם יש לשמאל אלטרנטיבה ליום שאחרי נתניהו?

ארבעה מהמפקחים עובדים כל שעות היום. אימה של טאטור שומרת על נכדיה, כך שבפועל דארין כמעט ולא יכולה לצאת מהבית. דארין טאטור בבית המשפט (צילום: יואב חיפאווי)

הנחקרת הראשונה היתה עפרה, תושבת יפו. התובעת עשתה מאמץ גדול להוכיח כי אין זה הגיוני שהיא תבוא לפקח על טאטור בריינה. היא גם ניסתה גם להרתיע את עפרה באמרה כי המשפט יכול להימשך עוד חודשים ארוכים. "האם תוכלי לפקח על טאטור לתקופה כה ארוכה?", כאילו שאינה יודעת בעצמה כי הוספת מפקחים מקילה על כולם את המלאכה.

השופט נראה סקרן והוסיף שאלה "מטעם בית המשפט": "האם את חברה בעמותה או מפלגה?" עפרה שמחה לספר כי היא חברה בעמותה בשם "אני ישראלי" שניסתה לשכנע את הממשלה להכריז על "לאום ישראלי" משותף לכל אזרחי המדינה. היא אף סיפרה שהעמותה ניסתה, ונכשלה, להשיג מטרה זו באמצעות פניה לבג"ץ. נראה שהוקל לשופט בכך שיכול היה להדביק סיווג פוליטי למפקחות המתנדבות, והוא שאל, שלא לפרוטוקול, האם כל המפקחות חברות באותה עמותה.

ממפקחת למפקחת החקירה נהייתה קצרה וטכנית יותר. כמו שכתב ברכט, גם הרשע מעייף. השופט לא מצא פגם במפקחות המוצעות ושאל שוב את התובעת האם אפשר להגיע להחלטה בהסכמה. התובעת ביקשה רשות להתייעץ עם הממונים עליה וחזרה ואמרה שעדיין אין תשובה. זה כבר היה יותר מידי לשופט, שהחליט שהוא זה שנותן את התשובות באולם. הוא ביקש מהצדדים לסכם ואישר את שלושת המפקחות.

(דיווח יותר מפורט באנגלית על מהלך הדיון אפשר למצוא כאן).

סולידאריות

תשמרו את התאריך: ב-30 באוגוסט בשעה 8 בערב יתקיים ביפו ערב אמנותי בתמיכה בדארין טאטור במאבקה למען חופש האמנות וחופש הדיבור.

עדכונים שוטפים על המשפט אפשר למצוא בדף הפייסבוק Free Dareen Tatour וכעת גם באתר צנוע מחוץ לפייסבוק שהקימו תומכיה. אפשר גם לתרום כאן לכיסוי הוצאות המשפט.

יואב חיפאווי הוא פעיל פוליטי וחברתי, חבר בתנועת אבנאא אלבלד ובחראק חיפה. הוא כותב את הבלוג חיפה החופשית בעבריתבערבית ובאנגלית.

> אחדות היא ערך לאומני, שונות היא ערך חינוכי

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf