37 אחוזים מתלמידי כיתה ד' מגיעים לבית הספר רעבים

מאת |

משרד החינוך מתעלם מהמשמעות החברתית של תוצאות המבחנים הבינלאומיים. ברור מה האתגר וברור גם מה ניתן לעשות, אבל כבר הרבה שנים אין לנו שר חינוך שאכפת לו מכל זה

דוח המחקר הבינלאומי PIRLS שהתפרסם החודש, מהווה מצע טוב לסיכום השנה האזרחית. עוד לפני שכתבתי מילה, אתן ואתם יכולים  לנחש את התוצאות. מאז שהצטרפנו אל קרנבל המבחנים הבינלאומיים, בשנת 1999, הן לא השתנו: בהישגים אנחנו בינוניים ובפערים אנחנו אלופי העולם.

אלא מה – המבחנים הבינלאומיים לא נועדו רק כדי לנטר את הישגי התלמידים, אלא בעיקר כדי לזהות את הגורמים המשפיעים עליהם. כך נוצר מידע לטובת מקבלי ההחלטות לגבי פעולות שניתן לבצע על מנת לשפר את מערכת החינוך. אבל זה לא מה שקורה בישראל. העובדה שהתוצאות לא משתנות כבר קרוב לעשרים שנים, מעידה ששיפור החינוך וצמצום הפערים אינו על סדר היום של ממשלת ישראל.

54 אחוזים לא מבינים את הנקרא

מחקר PIRLS נערך אחת לחמש שנים והוא בוחן את יכולות הקריאה של תלמידים בכיתות ד' ברחבי העולם. התלמידים נדרשים לקרוא שני קטעי טקסט קצרים, אחד ספרותי ואחד מדעי. השאלות במבחן בודקות שליטה בארבע מיומנויות קריאה. שתי מיומנויות ברמה נמוכה: אחזור מידע מתוך הטקסט, כלומר שאלה שהתשובה שלה נמצאת בתוך הטקסט ורק צריך למצוא ולהעתיק; הסקת מסקנות ישירה מתוך מידע קיים בטקסט, ושתי מיומנויות איכות: פרשנות לנוכח שילוב של רעיונות ומידע, ושאלות הערכה המעידות על הבנה מעמיקה. תוכלו לראות כאן דוגמאות לשאלות בעברית ובערבית.

> השנה שהיתה: הפוסטים הנקראים ביותר בשיחה מקומית לשנת 2017

נערים בכיתה בבית ספר (אילוסטרציה: אורן זיו / אקטיבסטילס)

נערים בכיתה בבית ספר (אילוסטרציה: אורן זיו / אקטיבסטילס)

בנוסף, כולל המחקר שאלונים לתלמידים, להורים, למורים ולמנהלי בתי הספר, על מנת לאתר גורמי רקע שעשויים להיות קשורים להישגי התלמידים. המבחן נערך בשנת 2016 והשתתפו בו בישראל ארבעת אלפים תלמידי כיתות ד' ב-159 בתי ספר, בשתי שפות: עברית וערבית, לפי שפת האם של התלמידים. תלמידי המגזר החרדי לא השתתפו במחקר.

25 אחוזים מתלמידי ישראל הגיעו לרמת ההישג הנמוכה ביותר, כלומר הם מסוגלים לכל היותר לזהות מילים בטקסט ולהעתיק אותן כתשובה לשאלה. 29 אחוזים נוספים הצליחו לכל היותר להסיק מסקנות ישירות מתוך מידע הקיים בטקסט. רק 46 אחוזים מהתלמידים הצליחו להשיב על שאלות ברמות הגבוהות של הבנת הנקרא: פרשנות והערכה.

היחס הזה בין משכילים לבורים מצלצל לכם מוכר? בקיץ הקודם כתבתי אודות מחקר בינלאומי שבחן את יכולות הקריאה של האוכלוסייה הבוגרת, עד גיל 65. רק 37 אחוזים מאזרחי ישראל הבוגרים נמצאו בדרגה הגבוהה של הבנת הנקרא, ואילו 63 אחוזים נמצאו בדרגה הנמוכה של אחזור טקסט או השוואה בין שתי יחידות טקסט פשוטות. הנה לכם: גיל 10 או גיל 65, אותו מצב בדיוק. הממצא הזה לפיו יש בישראל שתי אוכלוסיות נבדלות מבחינת השכלתן, חוזר בכל המבחנים שבודקים את מערכת החינוך.

> 42 אחוז מבני הנוער בישראל אינם מוכשרים לתפקוד יעיל בחברה

בית הספר משפיע: מבינים את הנקרא ככל שלומדים יותר (קישור למקור בטקסט)

די ברור מה צריך לעשות

כדי לברר מה ניתן לעשות, צריך לבחון את גורמי הרקע הקשורים להישגי התלמידים. אתאר בקצרה כמה מהם, ונתחיל עם הזמן. כפי שניתן לראות בתרשים המצורף, משך זמן הלמידה בהחלט משפיע על הישגי התלמידים. אם כך, תלמידי כיתות ד' בישראל לומדים 1,079 שעות בשנה. זה המון, וזה ממקם אותנו במקום רביעי מתוך 62 מדינות. מתוך השפע הזה, רק 235 שעות מוקדשות בכיתה ד' ללימודי שפה. הנתון הזה מדרדר את ישראל עד המקום השלושים, כאשר במדינות המובילות בעולם בהבנת הנקרא לומדים שפה מאה שעות יותר בשנה.

זה הולך ומחמיר: אם משווים את אחוז השעות המוקדשות ללימודי שפה מתוך כלל שעות הלימודים בכיתה ד', אנו מגיעים ל-22 אחוזים, נתון שמדרדר את ישראל עד המקום החמישים. ולבסוף: תלמידי כיתה ד' בישראל מקבלים משימות קריאה (בהוראת כל המקצועות) רק בפחות ממאה שעות בשנה (תשעה אחוזים מכלל השעות). במדד הזה ישראל נמצאת במקום ה-59 מתוך 62 מדינות. שמתם לב איך נפלנו ממקום רביעי מהראש עד למקום הרביעי מהזנב? זה מה שיש למחקר לומר על איכות זמן הלימודים בישראל.

בנושא האווירה בבתי הספר העידו 46 אחוזים מהמנהלים בישראל על קשיים משמעותיים או בינוניים בתחום המשמעת. הכוונה לתופעות כגון חיסורים, איחורים, הפרעות בכיתה, רמאות בבחינות, וונדליזם, ניבולי פה, ריב פיזי או פגיעה במורים ובצוות. הנתון מציב אותנו במקום ה-44 מתוך 61 מדינות.

עוד על בתי הספר: ב-48 אחוזים מבתי הספר אין ספרייה כלל, או שיש ספרייה קטנה ובה עשרות ספרים (מה שניתן לכנות ספרייה ביתית). 74 אחוזים מהמנהלים דיווחו על מחסור באמצעים שפוגע באיכות ההוראה. הכוונה לספרי לימוד, חדרי לימוד, צפיפות בכיתות, מזגנים ותנורים, מחשבים ועזרים אחרים.

ההורים משפיעים: מבינים את הנקרא ככל שההורים קוראים יותר (מקור המידע בטקסט)

קבוצה נוספת של משתני רקע קשורה להורי התלמידים. בתרשים המצורף תוכלו לראות שגם להם יש השפעה על הישגי ילדיהם. רק חמישים אחוז מההורים לילדי כיתות ד' בישראל דיווחו שילדיהם זוכים לפעילות לשונית מרובה בבית: לקרוא יחד, לספר סיפור בעל פה, לשיר שיר, לשוחח על דברים שקורים, לקרוא שלטים ברחוב ולשחק משחקים הקשורים למילים. רק ארבעים אחוז מההורים דיווחו שהם עצמם אוהבים לקרוא, וקריאה מהווה עבורם פעילות פנאי דרך שגרה.

המבחנים הבינלאומיים – שלמישהו יהיה אכפת

ולבסוף, מעט מעדויות התלמידים. 49 אחוזים מהם דיווחו שאינם מרגישים שייכות חיובית לבית הספר. הכוונה להיגדים כגון: אני אוהב להיות בבית הספר, אני מרגיש מוגן בבית הספר, אני מרגיש שייך, המורות הוגנות כלפי, אני גאה בבית הספר. בעניין זה אנחנו בתחתית הסולם העולמי, במקום 46 מתוך 61 מדינות.

בנושא אחר דיווחו 41 אחוזים מתלמידי כיתה ד' שהם מגיעים לבית הספר עייפים, כל יום או כמעט כל יום. במדד זה אנחנו במקום 53 מתוך 60 מדינות. והנורא מכול: 37 אחוזים מתלמידי כיתות ד' בישראל העידו שהם מגיעים לבית ספר בבוקר רעבים, כל יום או כמעט כל יום. הנתון הזה מציב אותנו במקום ה 57 מתוך 60 מדינות.

שני דברים לסיכום: ראשית, הפערים בהישגי התלמידים בישראל אינם תופעה המנותקת מהקשר חברתי. בכל הקשור לנגישות להשכלה ולדעת, ולחשיבות המיוחסת להן, יש באוכלוסייה הבוגרת בישראל שתי קבוצות נפרדות, והפערים ביניהם מופיעים גם בקרב הילדים. זה לא אתגר העומד רק לפתחה של מערכת החינוך, אלא אתגר של כלל החברה.

שנית, המחקרים השונים מצביעים בדיוק על מה שניתן לעשות, אם רק היה עניין לעשות. איך זה שבמחצית מבית ספר בישראל בשנת 2017 אין ספרייה עם מאות ספרים? איך זה שבמחצית מבתי הספר אין לרשות המורים את כל העזרים הדרושים להוראה? איך זה שכל כך הרבה תלמידים מגיעים בבוקר לבית הספר רעבים ועייפים? ואם נחזור למחקר הקודם עליו כתבתי: מדוע לשישים אחוז מתלמידי היסודי אין שירותים תקינים ונקיים בבית הספר, ולמה ל-69 אחוז מהמורים אין פינת עבודה שקטה בבית הספר?

המבחנים הבינלאומיים מיצו את עצמם מבחינתנו, משום שהאתגרים ידועים והפתרונות ברורים. אך למרות זאת, כבר הרבה שנים שאין לנו שר חינוך או ראש ממשלה שבאמת אכפת לו מכל זה.

> עהד תמימי הגשימה את חזון החינוך הציוני 

ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן

בלוג ביקורת החינוך מאת ד"ר גיל גרטל: מרצה, יועץ וחוקר עצמאי.

ספרים שפרסמתי: "בית או ספר – חינוך ממלכתי כנגד חינוך הורים" (הצוות הדידקטי, 2015), ספר פופולרי אודות תולדות החינוך הממלכתי ודחיקת מעמדה המחנך של המשפחה; "דרך הטבע – הפדגוגיה הטבעית והטיול החינוכי" (ספרית פועלים, 2010), ספר עיון על התפתחות מחשבת החינוך הטבעי; "עין משוטטים – ראשית הטיולים בתנועות הנוער 1912 – 1942" (מת"ן, 2016).

מגן חובה ועד סיום תיכון לא הבנתי מה רוצים ממני. אובחנתי כ"פוטנציאל לא מנוצל", ומאז אני חדור נקם, על השעמום הנורא שנגזר עליי בנעוריי. בגיל 24 השלמתי בגרות בשלושה חודשים, ומאז אני לא רק לומד, אלא גם נהנה מזה. המסר המרכזי, מפי קומניוס, הסבא של החינוך: "בואו נהייה כמו השמש בשמים, המאירה מחממת ומחייה את כל הארץ, כך שכל אשר יכול לחיות, לפרוח ולשגשג, יוכל לממש זאת".

תודה לכן ולכם על כל התייחסות, תגובה ושיתוף.

לעמוד הכותב
נושאים קשורים
X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
silencej89sjf