מוסי רז הוא לא העניין, השאלה אם מרצ תילחם בכיבוש

אם התקנון של מרצ לא ישונה ביום ראשון הקרוב, מוסי רז לא יוכל להתמודד לכנסת הבאה. אבל זה לא עניין אישי. רז הוא הקול הבולט במרצ במאבק בכיבוש. ויתור עליו הוא חלק מתהליך התקרנפות והתרחקות מהמאבק הזה  

מאת:
השאירו תגובה
א א א

ביום א' הקרוב תכריע ועידת מרצ בנושא תקנוני יבש ומשמים, אך כזה שישפיע על אחד הח"כים הבולטים של המפלגה – וכזה שיש לו משמעות סמלית לגבי המפלגה בתקופה הזו. הסעיף התקנוני הוא זה המונע ממי שכיהן כמזכ"ל בשלב כלשהו של הקדנציה האחרונה מהתמודדות לכנסת. משמעותו שמוסי רז, ח"כ מכהן, לא יוכל להתמודד לכנסת הבאה. משמעותו הסמלית של המהלך היא המשך ההתנתקות של מרצ מהמאבק בכיבוש.

מתנגדי הכיבוש חווים ימים קשים. הממשלה הימנית בראשות נתניהו הפכה את ההתנחלויות לערך החשוב ביותר בישראל וכדי לשמר את מפעל הכיבוש מוכנה לשחוק את חופש הביטוי, את האמון במוסדות המדינה ולקרוע את החברה הישראלית לגזרים. מפלגות השמאל-מרכז לא מנסות אפילו לאתגר את התפיסה הזו, פוליטיקאים כגבאי ולפיד משמרים את נראטיב "אין פרטנר" ממורשת ברק כראש ממשלה. לפיד, למשל, משקיע יותר אנרגיה בהתקפות על "שוברים שתיקה" מאשר בקידום חזון שתי המדינות שלטענתו הוא מאמין בו.

מרצ הייתה תמיד מגדלור בוהק, שהוביל את המאבק בכיבוש והשלכותיו. עם כל הביקורת שהופנתה אל זהבה גלאון – היא הייתה לוחמת נחושה, עקבית וערכית כנגד הכיבוש: טרם כניסתה לכנסת (היא כיהנה כמנכ"לית הראשונה של "בצלם"), בצורה מובהקת כשכיהנה כיו"ר מרצ, וגם עתה לאחר פרישתה. תמר זנדברג, שהייתה ח"כית ערכית ופעילה, בחרה בנתיב אחר.

לאחר פרישת זהבה גלאון מהכנסת, החליף אותה מוסי רז לאחר היעדרות של כחמש עשרה שנים מהמשכן. רז כיהן באותה עת כמזכ"ל המפלגה ומהר מאד עלה לכותרות בפרשה שבה טען כי מרצ איננה ציונית (אם כי הוא ציוני) כדי שתוכל לאפשר לחברה משותפת בין יהודים לערבים. אמירה סבירה זו קיבלה בולטות באחד מביטאוני הימין. יאמר לזכותן של זהבה גלאון ותמר זנדברג כי הן גיבו את רז ונמנעו מכל התקפה עליו.

מהצד השני, כמה פעילים הובילו גל התקרנפות מפלגתי וניהלו מסע מתוזמר לבקר את רז על אמירתו. היו שאף הודיעו כי חשוב לתקן את מצע מרצ ולהכריז כי היא מפלגה ציונית. לא יפתיע איש מכם לדעת שהמצע לא תוקן, ואף אחד לא טרח להציע כל תיקון למצע בשום שלב.

בשנת כהונתו בכנסת רז הזכיר לרבים מדוע היה ח"כ מוערך כל כך בקדנציה הראשונה שלו והפך לסמן המרכזי למאבק בכיבוש בכנסת. הוא גם יזם נסיעה משותפת עם מיכל רוזין לבחון את התנאים ברואנדה ואוגנדה כדי לבקר את הממשלה על מדיניותה האכזרית כלפי מבקשי המקלט. כחבר בוועדת הכספים, הוא מאתגר את הקואליציה שוב ושוב והמשיך לקדם נושאים הקשורים בסביבה נקיה, ניקיון כפיים ושוויון חברתי. אך מעל לכל אלו – מוסי רז הוא קול ברור וחזק של מאבק בכיבוש ובמקביל פועל רבות למען ארגוני זכויות האדם ופעיליהם המותקפים בתקופה אפלה זו.

הקול הכי בולט היום במרצ נגד הכיבוש. ח"כ מוסי רז בהפגנה של "נשים עושות שלום" באוגוסט 2018 (צילום: יונתן סינדל / פלאש 90)

הקול הכי בולט היום במרצ נגד הכיבוש. ח"כ מוסי רז בהפגנה של "נשים עושות שלום" באוגוסט 2018 (צילום: יונתן סינדל / פלאש 90)

המאבק בכיבוש ולמען חברה משותפת הוא המאבק החשוב ביותר בישראל של היום. אך גם בשמאל ההולך ומתקרנף מאבק זה מפחיד יותר ויותר פעילים ונבחרי ציבור שמעדיפים להתחנף לציבור במקום לאתגר אותו. מעדיפים להצטרף אל עדר הקרנפים במקום לעמוד מולו. גם במרצ התקרנפות זו נוכחת. כעת מצאו הקרנפים סעיף תקנוני, שיסייע להם להפוך את מרצ ליותר "מרכזית" והרבה יותר חנפנית. מצביעים חדשים זה לא יביא כי חנפנות שכזו מעולם לא הועילה לשמאל (מוזמנים לשאול את יחימוביץ' האם הימנעות מדיון מדיני סייעה לה בבחירות 2013), אבל כנראה שבתקופות אפלות אף אחד לא רוצה להרגיש מחוץ לעדר.

הסעיף המונע מרז להתמודד לקדנציה הבאה במרצ משום שכיהן כמז"ל המפלגה הוא ארכאי. צריך גם להודות שהוא הוכנס לתקנון כדי למנוע מאילן גילאון להתמודד לתפקיד המזכ"ל. גם אם הייתה רלוונטיות לסעיף בשעה שהבחירות לרשימה לכנסת נערכו בוועידת המפלגה, עתה, כשהבחירות לרשימת מרצ הן בפריימריז, הוא בלתי רלוונטי בעליל.

כמובן שגם אינטרסים אישים משחקים כאן תפקיד. בין אלו המעוניינים להשאיר את המצב על כנו יש מי שרואים ברז מתחרה מולם על מקום ברשימה לכנסת, ואף מתחרה כבד משקל. אבל למי שלא רוצה לראות את רז בכנסת הבאה מטעם מרצ יש דרך פשוטה: לא להצביע לו. ההישענות על סעיפים תקנוניים פסולים כדי לחסל מתחרה איננה סבירה, ודאי שאיננה דמוקרטית. היום מדובר ברז, מחר יהיה מדובר באדם אחר.

במהלך פתיחת מרצ שהנהיגה זהבה גלאון, אדם כמו רז הוא בדיוק מי שאפשר היה לקוות שיצטרף למפלגה: קצין ביחידה מובחרת, מזכ"ל שלום עכשיו לשעבר, יו"ר ארגון הגג של ארגוני הסביבה ופעיל בכל מאבק נגד הכיבוש ובשלל מאבקים חברתיים. וכן, הוא גם מזרחי, יליד ירושלים ואפילו טבעוני. רק העובדה שרז הוא חבר ותיק במרצ השכיחה מרבים את העובדה שהוא בדיוק מסוג האנשים שייחלו שיצטרף למפלגה. בנוסף, יש חשיבות גדולה לנוכחותו של רז בכנסת. בהיעדרה של זהבה גלאון אין ח"כ אחר, שהמאבק בכיבוש הוא דגל מרכזי בפעילותו.

אך העניין המהותי כאן איננו עתידו הפוליטי של רז, וגם לא התסבוכות התקנוניות האוויליות שמרצ מסבכת בהן את עצמה שוב ושוב. אפילו המחנאות ההרסנית של מרצ איננה לב העניין. העניין המהותי כאן הוא כי גם במרצ ישנה התקרנפות וקריאה להתמרכזות. הניסיון לחסל פוליטית את הקול הברור ביותר נגד הכיבוש במרצ הוא חלק מההתקרנפות הזו. הברירה בין מפלגה ערכית לבין מפלגה עסקנית הוא זה שעומד על הפרק. הברירה בין מפלגה המשתפת פעולה עם הגל העכור השוטף את המדינה, לבין סמן ערכי למאבק נגד הכיבוש ולמען זכויות אזרח.

וכמה מילים לסיום, אני לא מתלהב מהשיח על הצלחה בבחירות כעילה להחלטות ערכיות. אבל כדאי לשים לב שכל פעם שמפלגת שמאל התחמקה מהיותה מפלגת שמאל והתחמקה מהדיון המדיני, היא איבדה מכוחה. גם מרצ ההופכת להיות פושרת למדי בימים אלו מאבדת מכוחה ובסקר אחרון קיבלה ארבעה מנדטים, על סף אחוז החסימה. מדהימה, לפיכך, הבחירה להעדיף את ההתקרנפות הבלתי משתלמת ואת האינטרס האישי הקטן על פני טובת המפלגה והשמאל בכלל. מדהים שיעדיפו חיסול תחרות פוליטית פנימית והרחקת קבוצת פעילים מהמפלגה המקרטעת כשמרצ עומדת רגע לפני היעלמות.

עמיר סגל הוא יו"ר סניף מרצ בירושלים

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן

הערכים הנכונים, הרשימה הנכונה. האם יהיה לו גם את האומץ? ניצן הורוביץ (מרים אלסטר / פלאש90)

החיבור בין לוי-אבקסיס ופרץ הוא הזדמנות הפז של מרצ

אחרי שעמיר פרץ בחר בפנייה חסרת תועלת למרכז, השמאל הישראלי זקוק לקול חד ואמיץ. למרצ יש את כל הנתונים להיות הקול הזה. השאלה אם הפעם תשכיל לממש את הפוטנציאל

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf