מורה נבוכים: מה הסיפור של שוד הגז הגדול?

איך קרה שהגז עבר מבעלות הציבור לידי הטייקונים? למה אנחנו משלמים עליו יותר ממה שהוא עולה ברוב המדינות בעולם? למה נותנים לבעלי ההון לייצא כל כך הרבה ממנו ולעשות עלינו קופה? ואיך כל זה מסכן את הדמוקרטיה הישראלית? במוצ"ש יפגינו בת"א בדרישה להפסיק את השוד

מאת:
השאירו תגובה
א א א

כותב אורח: אורי בן-דב

חייבים להתחיל בהנחת יסוד פשוטה: הגז הישראלי, כמו כל משאבי הטבע בישראל, שייך למדינה. הוא לא שייך לתשובה או לנובל אנרג'י. אלו רק קיבלו רשות (רשיון) לקדוח את הגז ולמכור אותו וליהנות מחלק מהרווחים – אבל הגז הוא של אזרחי המדינה.

כך קובע החוק הישראלי, ואפילו בנימין נתניהו. ראש הממשלה אמר בדיוק לפני שלוש שנים: "התגליות הנוכחיות של מצבורי הגז הטבעי בים שייכות לעם ישראל, וחשוב ביותר שעם ישראל ייהנה מהן". אז על הבעלות אין ויכוח.

אז על מה כן הוויכוח?

מאז גילויי הגז הראשונים במים הכלכליים של ישראל ב-1999, ועד גילוי מאגר תמר ב-2009 ומאגר לוויתן ב-2010, נוצר פה מונופול ששולט על 98 אחוזים מעתודות הגז הישראלי (ו-90 אחוז משטחי החיפושים בים). במונופול שולטת חברה אמריקאית, נובל אנרג'י, יחד עם טייקון מקומי, יצחק תשובה. המונופול נוצר בסביבה רגולטורית חלשה שאין בה כמעט מעורבות ממשלתית: מדינת ישראל לא מתערבת במשק הגז, ובכך היא דומה יותר למדינות עולם שלישי מאשר למדינות המפותחות, שם הממשלות מעורבות מאוד. אנחנו יותר מזכירים את טרינידאד מאשר את נורווגיה.

סיפור היווצרות המונופול הוא סיפור מרתק, שלא כאן המקום לפרט אותו. מה שכן חשוב לדעת הוא שבשנת 2012 הוכרז מאגר תמר כמונופול, וב-2014 הודיע הממונה על ההגבלים העסקיים, דיוויד גילה, ששותפויות הגז הן "הסדר כובל". כלומר: קרטל, עבירה על חוק ההגבלים העסקיים.

> הפוך, ביבי: דוקא הפרטת הגז תדרדר אותנו למצבה של ארגנטינה

הפגנה נגד מדיניות הממשלה בתחום הגז, תל אביב (יותם רונן / אקטיבסטילס)

הפגנה נגד מדיניות הממשלה בתחום הגז, תל אביב, מאי 2015 (יותם רונן / אקטיבסטילס)

מוכרים לנו את הגז שלנו במחיר מופקע

מה שקרה פה בשש עשרה השנים האחרונות הוא שבים התיכון התגלו מאגרי גז טבעי גדולים ביותר. לא הפכנו למעצמת גז כמו רוסיה או לנסיכות נפט. אבל יחסית לגודל הכלכלה הישראלית המאגרים בים התיכון הישראלי, שבהם נמצאו אלף מיליארד מטרים מעוקבים של גז, ששוויים עומד על טריליון שקל (מליון מליונים של שקלים!), הם עצומים.

העובדה שהממשלה אפשרה את היווצרות המונופול ונמנעה מלהצר את צעדיו כשכבר הוקם יצרה מצב כלכלי-סביבתי-פוליטי מסוכן. חשוב להבין כל אחת מהסכנות האלה, בייחוד בהקשר לכניעה המוחלטת של ממשלת נתניהו מול מונופול הגז המתרחשת בימים אלו.

ברמה הכלכלית הכח העצום של המונופול מאפשר לו למכור לנו את הגז שלנו במחיר מופקע. כשהגז המצרי עוד זרם לישראל ועלה 2.5 דולר ליחידת אנרגיה, כך גם עלה הגז הישראלי. כשהמחיר המצרי עלה ל-4.5 דולר – שותפות הגז הישראלית מכרה באותו מחיר. אבל ברגע שהגז המצרי הפסיק לזרום לישראל ותמר הפכה למונופול – המחירים קפצו.

שני דו"חות בינלאומיים שהזמינה רשות החשמל קבעו נחרצות שמחיר הגז בארץ הוא מהגבוהים בעולם למדינה מפיקה. דו"ח שחיבר סרג'יו אסקארי, לשעבר יו"ר רשות החשמל והגז באיטליה, בהזמנת רשות החשמל, קבע באופן חד משמעי כי ניתן להוזיל את הגז הנמכר בישראל באופן מיידי ב–25 אחוז (כלומר, לכ-4.6 דולרים ליחידה) מבלי לפגוע בכדאיות הכלכלית של מיזמי הקידוחים.

הדבר המדהים הוא שאסקארי מצא שהתשואה הממוצעת של בעלי מאגר תמר, בהתבסס על החוזים שנחתמו, צפויה להגיע ל-22 עד 23 אחוזים, כשהממוצע העולמי הוא של שמונה עד עשרה אחוז. זה נתון קריטי: המאגרים בישראל רווחיים בצורה יוצאת דופן, בגלל שהממשלה מאפשרת למונופול לגבות מחירים מופקעים. גם בהסכם הכניעה שנידון עכשיו, אין הורדת מחירים. יוקר המחיה לא ירד – הוא יאמיר.

ואני מזכיר: זה הגז שלנו שהם מוכרים לנו ועושים עליו קופה.

ברמה האסטרטגית גילוי הגז הטבעי היה צריך להיות ברכה גדולה למדינה שנאבקת בסביבה עויינת ובאיומי חרם. במקום לשמור את כל הגז לשימושנו, על מנת להגיע לעצמאות אנרגטית מוחלטת על כל משמעויותיה הגאו-פוליטיות, העדיפה ממשלת נתניהו לאפשר ייצוא של 40 אחוז מהגז (הם רצו לתת יותר אבל המאבק האזרחי צמצם את הנזק). נשיאה לשעבר של חברת "של-ארה"ב", ג'ון הופמייסטר, שביקר החודש בארץ, אומר את זה במפורש: "למען ביטחונה של ישראל, עליה לשמור את הגז הטבעי שהיא מצאה במדינה ולהסב כל מה שהיא יכולה להפעלה בגז".

ממשלת נתניהו עושה את ההפך: במתווה שהיא מציעה היא תתיר יצוא ממאגר תמר למרות שלוויתן עוד לא פותח. בעבר הייצוא מתמר הותנה בפיתוח לוויתן, אבל הממשלה נכנעת גם פה למונופול הגז.

> מלחמות האנרגיה: מחירי הנפט הצונחים מטלטלים את המזרח התיכון

הפגנה נגד מדיניות הממשלה בתחום הגז, תל אביב, מאי 2015 (יותם רונן / אקטיבסטילס)

הפגנה נגד מדיניות הממשלה בתחום הגז, תל אביב, מאי 2015 (יותם רונן / אקטיבסטילס)

מונופול הגז הוא סכנה לדמוקרטיה

אבל השוד והביזה, חמורים ככל שיהיו, לא מפחידים אותי כמו שמפחיד אותי הציטוט הבא, שאני מסכים לכל מילה שבו:

אין עוד תחום של תשתית חיונית בישראל, בעל השפעה כזו, הנשלט בידי גורם פרטי יחיד. כוח השוק שמרכזת הקבוצה מעורר חשש ברמת התחרותיות הענפית ובהשלכה שלה על המחיר לצרכנים. אך הבעיה רחבה יותר. יש להוסיף עליה את החשש מריכוז העוצמה ברמה הכלל־משקית. זהו חשש החורג משאלות של מחיר ותחרות לעבר תחומים אחרים של יכולת השפעה על תהליך קבלת ההחלטות במשק.

אלו הן מילותיו של עו"ד אבי ליכט, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, וראוי להתעכב עליהן. מה שליכט אומר זה שתחום כל כך חיוני למשק הישראלי, שנשלט באופן ריכוזי כל כך על  ידי שניים-שלושה גורמים, הוא מסוכן לא בכלל המחיר המופקע, התחרות או האופק האסטרטגי: הוא מסוכן כי הוא יכול להטות את קבלת ההחלטות במשק. בתרגום לעברית לא משפטית, עו"ד ליכט אומר שמונופול הגז רב העוצמה שנוצר פה הוא סכנה לדמוקרטיה עצמה.

דמוקרטיות שמתמודדות עם משאב טבע בסדר גודל כזה, עושות זאת על ידי מעורבות ממשלתית מסיבית, כמו בנורווגיה. מדינות עולם שלישי, לעומתן, מעבירות את השליטה לידי חברות זרות וטייקונים מקומיים ומאבדות כל יכולת לשלוט במשאבי הטבע שלהן. במקרה הנוכחי הבעיה מחמירה כי לא מדובר פה רק בכסף, אלא גם בעובדה שהמשק הישראלי כולו מבוסס על אנרגיה שהדלק שלה מוחזק בידי מונופול דורסני ורב עוצמה.

רגולטורים ואנשי תקשורת מוצאים את דרכם לעבודה בתאגיד הגז, פוליטיקאים מצטטים את דפי המסרים של הלוביסטים של התאגיד, ושרי הממשלה נוהגים להיפגש תדיר עם יצחק תשובה ושותפיו אבל מסרבים באופן קבוע להיפגש עם אנשים שחושבים אחרת מהם, למשל נציגי תנועות אזרחיות (אני יודע כי באופן אישי ניסיתי להיפגש עם שר האנרגיה הקודם בזמן המאבק על הייצוא. סילבן שלום לא הזמין אותי לא לקפה שחור חזק ולא לקפה שחור חלש).

התוצאה היא הסכם כניעה מביך של ממשלת ישראל למונופול הגז, שיצר קרטל בניגוד לחוק (הסדר כובל) ובמקום שיגבילו ויפקחו עליו הוא מקבל עכשיו את כל מה שהוא רוצה (מחירים גבוהים, הקדמת הייצוא, מימון תשתיות) באמצעות סחיטה פשוטה באיומים. הם מאיימים ש"הגז יישאר באדמה" (למרות שהגז זורם כבר), והממשלה כורעת ברך ומעניקה להם את אוצרות הטבע שלנו. לכן, הענקת השליטה בגז ללא פיקוח אמיתי היא אסון כלכלי, סביבתי ומדיני. זה מה שיקרה אם ממשלת ביבי תיכנע לנובל אנרג'י.

הציבור הישראלי צריך לבחור אם הוא יוצא למאבק נחוש. האם אנחנו נאבקים על מנת שתגליות הגז הישראלי השייכות לנו, ינוצלו לטובת אזרחי המדינה, או שניתן לממשלה להעביר את העושר והעוצמה הדמיוניים האלה הזו לידי מונופול. המודל הנורווגי או המודל הניגרי?

לכן אנחנו יוצאים לרחובות. הדיון הציבורי מתחיל עכשיו. אסור לנו לוותר:

  • אנחנו דורשים פיקוח על המחירים לרמה של עד 3 דולר ולהפחית את כוחו של המונופול.
  • אנחנו דורשים להשאיר את ישראל עצמאית אנרגטית לשלושים השנים הבאות.
  • אנחנו דורשים שהגז הישראלי יופנה קודם כל לטובת מדינת ישראל ובראש ובראשונה לטובת אלפיים המפעלים שמשוועים לחיבור לתשתית הגז (עד היום חוברו פחות מעשרים) ובייחוד מפעלי הפריפריה, למניעת מקרה נוסף של "מגבות ערד".

רוצים ללמוד עוד? כאן ניתן להירשם לחוגי הבית שלנו. הצטרפו למאבק וקבלו עדכונים שוטפים. ובעיקר: בואו להפגנה בשבת.

אורי בן-דב הוא קולנוען, מורה ליוגה, וממובילי מאבק הגז.

> שלא יעבדו עליכם: תשובות לכל הספינים של חברות הגז

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
מואשמת בבגידה ובריגול, ועלולה לקבל עונש מוות. לוג'יין אל-הד'לול (צילום: ויקיפדיה CC BY-SA 4.0)

מואשמת בבגידה ובריגול, ועלולה לקבל עונש מוות. לוג'יין אל-הד'לול (צילום: ויקיפדיה CC BY-SA 4.0)

הסופרג'יסטית הסעודית שבקשה להקים מקלט לנשים מואשמת בטרור

הסופרג'יסטיות, הלוחמות למען זכות הצבעה, נתפסות כנשים פריבילגיות, אירופאיות ולבנות. לוג'יין אל-הד'לול היא אולי פריבילגית, אבל היא עלולה לשלם בחייה על המאבק שלה למען זכויות נשים

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf